בָּרוּךְ אֲשֶׁר אֵין שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו.
בָּרוּךְ אֲשֶׁר אֵין שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה.
בָּרוּךְ אֲשֶׁר אֵין שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ.
בָּרוּךְ אֲשֶׁר אֵין שֹׁכֵב עִם חֹתַנְתּוֹ.
בָּרוּךְ אֲשֶׁר אֵין מַכֶּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר.
הכתב והמכתב כתב:למה נכתב בתורה רק ארור, כאשר בחז"ל מובא שהיה גם ברוך?
לייטנר כתב:במקרה זה, בוודאי.
האם נראה לך שבח גדול לומר על מישהו: "ברוך שלא שכבת עם חותנתך"?
וריקי מוח אמרו כי הקללו׳ רבות מהברכות ולא אמרו אמת רק נאמרו הברכות כלל ונאמרו בקללות פרטים לירא ולהפחיד. השומעי׳ והמסתכל היטב יתברר לו דברי:
שמואל שלומוביץ כתב:נראה שכיוון שמדובר בכריתת ברית הרי הברית נכרתת ונקבעת דווקא ע"י קללות, והברכות אינם אלא להשוות המידה אבל לא עיקריות לענין הברית כ"כ, וזה ענין אלות הברית, שמחייבות את קיום הברית וזה התוקף שלה.
ויתכן שלכן פירשה תורה את הקללות יותר מהברכות. וגם האריכה הרבה בקללה יותר מבברכה,
גם המזבח שבנו ישראל נבנה בהר עיבל, וזה מזבח לשמחת כריתת הברית, ולמה יעשה על הר שהוקבע לקלל ולא בהר גריזים, וכנראה שהברית נכרתת עלי זבח, וראויה שתעשה במקום אלות הברית שזה הדבר הכורת. וכענין דם הברית.
גור אריה דברים כז יב
ופתחו בברכה וכו'. דהא ברכה קודם קללה כתיב, אם כן על כרחך פתחו בברכה. ואם תאמר, למה כתב קללה בקרא, אדרבה, הוי למכתב הברכה בקרא. ויראה לומר שהעיקר הוא הקללה, שהיו צריכים לקבל התורה באלה (רש"י פסוק כו), ולפיכך כתב הקללה בקרא:
רש"י דברים כז, כו
אשר לא יקים - כאן כלל את כל התורה כולה וקבלוה עליהם באלה ובשבועה:
כדכד כתב:הכתב והמכתב כתב:למה נכתב בתורה רק ארור, כאשר בחז"ל מובא שהיה גם ברוך?
לא ברור מדוע השאלה מתייחסת לחז"ל בעוד שזה מפורש בתורה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 305 אורחים