מעשה באחד שקבל על עצמו בעת חליו ליסוע ולהשתטח על קברו של הח"ח זי"ע כל שנה ביארצייט שלו. ואכן נסע לשם כמה שנים.
בשבוע הבא אמור להגיע לבית מסחרו אניות מלאות סחורה, ויקשה לו מאד ליסוע, ושאל אותי אם חייב הוא בזה. בשעת הקבלה אמר המילים ׳בל"נ׳ אבל למעשה אכן קבל כן על עצמו.
והנה אם יש בזה דבר מצוה, א"א להתיר לו ג"כ.
וראיתי בספר משפט כהן סי׳ קמ"ז שאסר ליסוע לחו"ל להשתטח על קברי צדיקים, שאין בזה שום מצוה. וכן מטי לה משמיה דשו"ת פרי הארץ ח"ג יו"ד סי׳ ז׳. אמנם שניהם מיירי לעומת האיסור לצאת מא"י לחו"ל, ולא לענין זה.
מונח בזכרוני מראה מקום מפורש על הנושא, אולי באחד מנושאי כלי השו"ע באו"ח, ואינני זוכר היכן. אם מישהו יתנדב להחזיר לי אבידתו, לו תהיה צדקה