חידוש גילינו מן השמים, שהתנא הראשון הנזכר בשמו בש"ס משנה, הוא רבי אליעזר הגדול: ברכות א', א': מאימתי קורין את שמע בערבית, משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורה הראשונה, דברי ר' אליעזר וכו'
רבי אליעזר בעצמו הוא תנא אחרון, הנזכר בשלהי המשנה: עוקצין ג', י': כורת דבורים, רא"א, הרי היא כקרקע, וכותבין עליה פרוזבול, ואינה מקבלת טומא' במקומה, והרודה ממנה בשבת חייב חטאת (ש"חכמים" סתם ודאי אינם שם תנא, בית שמאי ובית הלל משמשים שמות של בתים, ולא שמות תנאים - אישים, בעוד מאמרי "אמר ר' יהושע בן לוי עתיד הקדוש ב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות" וכו' "אמר רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקדוש ב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום" וכו' מאמרי אגדה הם לסיום משניות, אשר אינם מקוריים במשנה, עיין סנהדרין ק' א', אף במלאכת שלמה: אמר המלקט כאן בהאי בבא דחלות דבש סיימו פירוש המשנה הר"ש והרא"ש ז"ל, וגם ה"ר יהוסף ז"ל כתב בס"א ל"ג אמר ר' יהושע בן לוי במשנה ע"כ וכו' ושמעתי שאין זה מנוסח המשנה, ומצאתיו בירושלמי פ' הי' קורא עלה ה' וכו'
ואף באמצע של המשנה, היינו מסכת אבות, מפורש ש"הוא היה אומר אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן הורקנוס בכף שניה מכריע את כולם".
ביאור בדבר יש לומר שבפסיקתא דרב כהנא פיסקא ד' - פרה אדומה: ר' אחא בשם ר' יוסי בר' חנינה בשעה שעלה לשמי מרום שמע קולו של הקדוש ברוך הוא יושב ועוסק בפרשת פרה ואומ' הלכה משם אומרה, ר' אליעזר או' עגלה בת שנתה ופרה בת שתים. אמ' משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבון העולמים העליונים והתחתונים ברשותך ואת יושב ואו' הלכה משמו של בשר ודם. אמ' לו הקדוש ברוך הוא, משה, צדיק אחד עתיד לעמוד בעולמי ועתיד לפתוח בפרשת פרה תחילה, ר' אליעזר אומ' עגלה בת שנתה ופרה בת שתים. אמ' לפניו רבון העולמים יהי רצון שיהי מחלציי, א' לו חייך שהוא מחלציך, הד' /הדה/ היא דכ' ושם האחד אליעזר, ושם אותו המיוחד אליעזר.
באבות דרבי נתן נוסחא ב' פרק י"ג: אמר לו ריב"ז אליעזר אמור לנו דבר אחד מדברי תורה. אמר לו אמשול לך משל למה אני דומה לבור הזה שאינו יכול להוציא מים יותר ממה שהוא מכניס. אמר לו אמשול לך משל לה"ד לבאר הזאת שהיא מזלת ומוציאה מים מאיליה כך את יכול לומר דברי תורה יתר ממה שנאמר למשה בסיני. [א"ל ב' וג' פעמים ולא קבל עליו יצא ריב"ז והלך לו והיה ר' אליעזר יושב ודורש דברים יותר ממה שנאמר למשה בסיני] ופניו מאירות כאור החמה וקרנותיו יוצאות כקרנותיו של משה ואין אדם יודע אם יום הוא ואם לילה. רבי יהושע ור' שמעון בן נתנאל הלכו ואמרו לריב"ז בוא וראה רבי אליעזר יושב ודורש דברים [יותר] ממה שנאמר למשה בסיני ופניו מאירות כאור החמה וקרנותיו יוצאות כקרנותיו של משה ואין אדם יודע אם יום הוא ואם לילה וכו'
מסתבר שרבי אליעזר, אשר מעולם לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו, מעין המשה של תורה שבעל פה הוא. (לעניין הנידוי, יש אומרים שהיא בחינת שבירת לוחות שבידי משה). על כן נזכר בראשית משנת רבי, יסוד ושורש תורה שבע"פ, באמצעה ובחתימתה: ושם אותו המיוחד אליעזר.