פורום אוצר החכמה

להגורסים כן בגמ' ברכות סג. זה מופיע בסמיכות להא דאמרי' שם בכל דרכיך דעהו אפילו לדבר עבירה.

רצוני לשאול, האם תפילתו של הגנב היא להינצל מתפיסה וכדומה, או אפילו על עצם הצלחת הגניבה/העבירה?

ואת"ל שהוא מתפלל להצליח בעבריינות שלו, האם מוזכר גם שתפילה כזאת יש לה כח לפעול ולהועיל?

תפילה היא כח פועל בטבע, (יעויין במלבי''ם ריש פרשת וישלח שהתפילה שהכין יעקב את עצמו לקראת המלחמה עם עשיו היתה השתדלות טבעית, וכן מהרש''א על מה שהכניסו את ר' אחא בר יעקב כמדומה למקום סכנה שהיה שם הנחש בעל ז' ראשים, וביאר שלא היה זה נס כי תפילתו מועילה בטבע ע''ש, כל זה שמעתי בשנת תשס''ח מהגר''י אזרחי שליט''א) אם כן יש לומר שהיא מועילה, ותפילת ישראל מועלת אף כשאינה לטובה רק תפילת גוי לא מועלת.

עושה חדשות כתב:רצוני לשאול, האם תפילתו של הגנב היא להינצל מתפיסה וכדומה, או אפילו על עצם הצלחת הגניבה/העבירה?

לקוטי תורה תבוא מב, ד:

כמארז"ל גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא שיצליח בגנבתו...

שייף נפיק כתב:תפילת ישראל מועלת אף כשאינה לטובה רק תפילת גוי לא מועלת.

מתפילת שלמה המלך בחנוכת בית המקדש - משמע להיפך.

סגי נהור כתב:

עושה חדשות כתב:רצוני לשאול, האם תפילתו של הגנב היא להינצל מתפיסה וכדומה, או אפילו על עצם הצלחת הגניבה/העבירה?

לקוטי תורה תבוא מב, ד:

כמארז"ל גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא שיצליח בגנבתו...

כוונתו שם רק להוכיח על עומק הסתירה הפנימית שהגנב נמצא בו, שמצד אחד הוא מאמין בה' במוחש ופונה אליו ומצד שני עובר על ציוויו, לא שזה עוזר

נא שים לב לאיזו שאלה התייחסתי.

עושה חדשות כתב:ואת"ל שהוא מתפלל להצליח בעבריינות שלו, האם מוזכר גם שתפילה כזאת יש לה כח לפעול ולהועיל?

כתר שם טוב סימן קמז (מתולדות יעקב יוסף ריש פ' שופטים):

דשמעתי בשם מורי [הבעש"ט] פירוש רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם. דקשה, אם כבר עשה רצון יראיו מה צריך עוד לשמוע שועתם להושיעם, ועל כל פנים איפכא הוה ליה למימר ששומע שועתם ורצון יראיו יעשה. וביאר, כי מצינו מדתו ית' ששומע לכל הקוראים אותו, או לטובה או לרעה ח"ו, כמרז"ל גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא, וכי תימא אם כן מה הפרש יש בין צדיק לרשע. וביאר, כי יש הפרש גדול ביניהם כי הגנב נשמע תפלתו שיוכל לגנוב, ואח"כ שנתפס על גניבתו חוזר וקורא לו ית' שוב לא נענה מאחר שבחר בזה. משא"כ הצדיק המתפלל על איזה דבר, גם שיודע ה' שאין זה לטובתו, מכל מקום ה' עושה מבוקשו. וז"ש רצון יראיו יעשה. ואחר כך כשרואה שאין זה טובתו חוזר וקורא אל ה', ואז ברחמיו ית' שועתם ישמע ויושיעם מכל מקום.

יש התייחסות לכך בליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה ר"ט:

"תפילות כנגד תמידין תקנום. כי ידוע שיש לכל אדם תפילות רעות, כמו שאמרו רז"ל (ברכות מג) גנבא על מחתרתא רחמנא קריא, נמצא אח"כ כשעומד להתפלל תפילה הראוי להתפלל, אזי בא התפילה רעה ומבלבלת אותו, וזה בחינת "תפילות כנגד" - שהיא מתנגדת לו, והתיקון לזה, הכנסת אורח ת"ח כי אמרו חז"ל אורח מברך (ברכות מו), ואורח הוא בחינת (משלי ד) ואורח צדיקים כאור נוגה, וכתיב (שם י) ברכות לראש צדיק, שהוא בחינת ח"י ברכות שבתפילה (זוהר פנחס רמד ובתיקון מז). נמצא שע"י בא תיקון התפילה, וזהו פירוש "תמידין תקנום", זה בחינת הכנסת אורח ת"ח, כמ"ש חז"ל (ברכות י' ע"ב) המארח תלמידי חכמים בתוך ביתו כאלו הקריב תמידין".

הוא מכנה זאת "תפילות רעות", משמע שהגנב באמת מתפלל על הגניבה שתצליח, שזהו דבר רע (וכן כל כיוצא בזה, שאדם מתפלל על דבר שאינו לרצון ה').

הוא לא מבאר אם התפילה מתקבלת, אבל אפשר לשאול גנבים מצליחים...

יש ראיה לכך שהתפילה מתקבלת, מתפילתם של רוצחים בשגגה המבקשים את מיתת הכהן הגדול (שזהו דבר רע ללא ספק), ואמו עושה מאמצים שלא יתפללו, כי סביר להניח שתפילתם תתקבל.

דרך הלצה,
בשם הרב ( כך נדפס, לא בררתי אם הבעש''ט או הרב המגיד)
מהו הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו,
גנבא אפומא דמחתרתא,
ה' עונה לו,
הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו.

צביב כתב:דרך הלצה,
בשם הרב ( כך נדפס, לא בררתי אם הבעש''ט או הרב המגיד)
מהו הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו,
גנבא אפומא דמחתרתא,
ה' עונה לו,
הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו.

התולדות מביא זאת בשם רבו הבעש"ט.

ראיתי עכשיו פי' חדש על זה בבניהו, 'רחמנא קרי' שהגנב חושב שהוא רק שליח מאת ה':

בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך (משלי ג, ו) אמר רבא אפילו לדבר עבירה. פירוש: צריך שתאמין שהכל נעשה בהשגחתו יתברך, דהיינו אפילו אם יצא ממך נזק לרבים או ליחיד, הן בממון הן בנזקי הגוף, תאמין שדבר זה הוא גזור על הנזק מן השמים, ורק נעשה על ידך משום דמגלגלין חובה על ידי חייב, לזה אומרים: היינו דאמרי אינשי גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי. פירוש: הגנב רואה עצמו שליח ההשגחה, באומרו: דבר זה הוא גזור על אדם זה, ואם לא הייתי אני עושה היו אחרים עושים, ואם כן אין לי עון כל כך בזה.

כעין זה עבירה שאולי יש בו צד חיובי שסוכ"ס יש בתפלתו רמז לאמונתו בה' במדת מה
ענין מצוה שיש בה צד שלילי להתענות וצריך למיתב תענית לתעניתו
---
ונוגע שאלה זה להרבה דברים אם יתכן שדבר טוב שאדם עושה יצא מזה רע, או להיפוך מדבר רע יצא טוב, ותלוי זה בכח המחשבה ובזך הלבב של העושה
ונפק"מ לאדם שצריך מאיזה טעם להרע לחבירו, כמו מגי"ש לזרוק בחור בישיבה, ומ"מ אפשר שיענש על כך, ואף שהי' מוכרח לעשותו, מ"מ כיון שאינו נקי בעניני בין אדם לחבירו, מתערב בפעולתו גם דברים שליליים ושייך להיות נענש על כך, ודבר זה עמוק, ואין בזכרוני מראה מקום מדויק למשנה סדורה בענין עמוק זה, אולי יבא אחד מהחברים ויציין.


ומענף זה הוא שבנים ותלמידים עושים טובה לאביהם ורביהם בעולם העליון אף שהרשיעו, והיינו שבתוך רשעותם יש דבר טוב, ופעולתם עושה פירות לטובה, וזה מעומק הדין

וגם מובא אשר משפטו פעלו באשר משפטו שם פעלו
יבמות עח ב

ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית הגבעונים אל שאול שלא נספד כהלכה ואל בית הדמים על אשר המית הגבעונים וכי היכן מצינו בשאול שהמית הגבעונים אלא מתוך שהרג נוב עיר הכהנים שהיו מספיקין להם מים ומזון מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן קא תבע אל שאול שלא נספד כהלכה וקא תבע על אשר המית הגבעונים אין דאמר ריש לקיש מאי דכתיב בקשו את ה' כל ענוי ארץ אשר משפטו פעלו באשר משפטו שם פעלו ...

וגם בפרשה זו מובא אל תפן אל מנחתם