העירני ידידי הרש"ב נעמאנאוו שי', מפליאה מעניינת:
נחלקו בגמ' (סנהדרין עט, ב) בחומרות מיתות בי"ד, הי מינייהו חמירא אי שריפה אי סקילה. אך לכו"ע, אין חנק החמורה מכולם.
והנה ראה זה פלא, דבימינו חנק היא המיתה החמורה ביותר! דאיתא בגמ' (כתובות ל, א. סוטה ח, ב) "אמר רב יוסף וכן תני ר' חייא מיום שחרב בהמ"ק אע"פ שבטלה סנהדרי ארבע מיתות לא בטלו והא בטלו אלא דין ארבע מיתות לא בטלו מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו מי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו מי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות או ליסטין באין עליו מי שנתחייב חניקה או טובע בנהר או מת בסרונכי".
וברש"י "בומנל"ט והוא חולי בגרונו".
ומיתת סרונכי היא הא דתניא (ברכות ח, א) "תניא נמי הכי תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם שנאמר למות תוצאות תוצאות בגימטריא הכי הוו קשה שבכלן אסכרא ניחא שבכלן נשיקה אסכרא דמיא כחיזרא בגבבא דעמרא דלאחורי נשרא ואיכא דאמרי כפיטורי בפי ושט נשיקה דמיא כמשחל בניתא מחלבא".
ובתענית (יט, ב) "ת"ר מתריעין על האילנות בפרוס הפסח על הבורות ושיחין ומערות אפילו בפרוס החג ועל כולן אם אין להן מים לשתות מתריעין עליהן מיד ואיזהו מיד שלהן שני וחמישי ושני ועל כולן אין מתריעין עליהן אלא באפרכיא שלהן ואסכרא בזמן שיש בה מיתה מתריעין עליה בזמן שאין בה מיתה אין מתריעין עליה ומתריעין על הגובאי בכל שהוא רבי שמעון בן אלעזר אומר אף על החגב".
וברש"י (ד"ה אסכרא) "בוצמל"ע בלע"ז פעמים שנקבע בתוך פיו של אדם ומת לשון כי יסכר פי דוברי שקר (תהלים סג) והיא סרונכה מיתה משונה".
יוצא שהמיתה הקשה מכל מיתות היא מיתת חנק, יותר משאר מיתות בי"ד.
ואף שיש לתרץ בפשטות, שלא קאי הגמ' בכל מיתות שבעולם, ובאמת מיתת סיף או דריסת חיה חמירא טפי מחומרת מיתת סרונכי, אך עדיין צ"ע.