החתם סופר (יו"ד סי' שנ"ו) נשאל בדבר הנידון אם י"ג עיקרים המה או רק שלשה. ומשיב כי אין נפקא מינה בדבר רק קריאת שם [בשונה מהידוע של הגר"ח על הנעבאך אפיקורס].
ומוסיף החת"ס ואומר, 'אך אי אפשר לי בשום אופן להאמין שיהיה גאולתנו אחד מעיקרי הדת, ושאם יפול היסוד תפול החומה חלילה, וכו' וכו', עכ"פ הגאולה וביאת המשיח איננה עיקר, אבל מי שאינו מודה בו כופר בעיקר של האמנת התורה ודברי נביאים'.
אינני מצליח להבין. האם החת"ס בא לחלוק ביד רמה ולשון תקיפה עם הרמב"ם שמונה בי"ג עיקרים (פי' המשנה סנהדרין פרק י') 'והיסוד השנים עשר ימות המשיח'? או שמא הדברים מתאימים ביחד באיזה אופן?
[בכל מקרה, קונטרסו של הגרמ"מ שולזיננגר, 'אני מאמין בביאת המשיח', אשר הדפיסו וחזר והדפיסו וחזר והדפיסו עד בלי די, מאבד כל משמעות לנוכח דברי החתם סופר המפורשים].
לאחר הכתיבה ראיתי אשכול זה - viewtopic.php?f=17&t=25595&hilit=%D7%90%D7%97%D7%9B%D7%94+%D7%9C%D7%95+%D7%91%D7%9B%D7%9C+%D7%99%D7%95%D7%9D
לצערי אין בי כח לעבור על כולו, אך על שאלתי ניתן להשיב במילה אחת, האם דעת החת"ס שונה היא ממה שכתב הרמב"ם, או שמא ניתן ליישבם יחד?