בספר אבן שלמה פרק ח אות כד: כל אחד לפי מה שמלמדין אותו בבטן אמו כן יש יכולת בידו להשיג, ומי שהיה יכול להשיג סודות התורה והוא לא השתדל להשיגן נידון בדינים קשים ר"ל (היכלות פקודי י"ז א' ב').
ובהגהות הגר"ש מלצאן שם מציין לדברי תיקוני זוהר דלכל ינוקא אתחיין ליה בפום דרגיה וכו' ואי אשתדל בה אדכיר ליה כל מה דהוו אולפין לי במעי אימיה. ומביא עוד ממדרש משלי פ"י: בא וראה כמה קשה יום הדין וכו' בא מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה הקב"ה הופך את פניו ממנו ומצירי גיהנום מתגברים בו וכו', בא מי שבידו תלמוד וכו' צפית במרכבה וכו'.
ומוסיף: ושמעתי שפעם אחת נסע רבינו ז"ל אל בית אחד שנשמע שם קול שיר ונכנס אחד מתלמידיו לשם וראה שפוקר אחד הולך במחול עם נכריות, ואמר רבינו ז"ל גם הרשע הזה סופו ליתן דין וחשבון על שלא עסק במעשה מרכבה, אך כמה תלאות יעברו עליו וכמה צירופים יצטרך ליצרף עד שיעלה לזו המדרגה שלא יחסר לו רק צפיית מרכבה, ע"כ שמעתי.
ושם בהערה מוסיף עוד: והענין כי מ"ש שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה אין הכוונה שלרשעים מוותר עבירות קלות חלילה, וכמ"ש כל האומר הקב"ה ותרן יוותרו מעוהי וכמ"ש עבד שרבו שוקל לו קלות כחמורות וכו', אך הענין הוא כמ"ש ת"ח אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב, והיינו משום שהם נצרכים להתעלות תמיד ממדרגה למדרגה, וכפי ערך מדרגת העולה כן יגדל מתחילה הצירוף והזיכוך. וע"כ הרשעים שהם עדיין במדרגה שפלה אין מדקדקין עמהן רק על החמורות, ומניחין היותר קלות לאחרונה אחר שיצרפו ויעלו למדרגתם כפי שורש נשמתם בעוה"ז, ויעו"ש עוד בשם האריז"ל.