מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

עונשי שמים במשנת רבינו הגר"א, <מעשה במשומד, דין וחשבון>

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

עונשי שמים במשנת רבינו הגר"א, <מעשה במשומד, דין וחשבון>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מאי 01, 2011 12:55 am

בספר אבן שלמה פרק ח אות כד: כל אחד לפי מה שמלמדין אותו בבטן אמו כן יש יכולת בידו להשיג, ומי שהיה יכול להשיג סודות התורה והוא לא השתדל להשיגן נידון בדינים קשים ר"ל (היכלות פקודי י"ז א' ב').

ובהגהות הגר"ש מלצאן שם מציין לדברי תיקוני זוהר דלכל ינוקא אתחיין ליה בפום דרגיה וכו' ואי אשתדל בה אדכיר ליה כל מה דהוו אולפין לי במעי אימיה. ומביא עוד ממדרש משלי פ"י: בא וראה כמה קשה יום הדין וכו' בא מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה הקב"ה הופך את פניו ממנו ומצירי גיהנום מתגברים בו וכו', בא מי שבידו תלמוד וכו' צפית במרכבה וכו'.

ומוסיף: ושמעתי שפעם אחת נסע רבינו ז"ל אל בית אחד שנשמע שם קול שיר ונכנס אחד מתלמידיו לשם וראה שפוקר אחד הולך במחול עם נכריות, ואמר רבינו ז"ל גם הרשע הזה סופו ליתן דין וחשבון על שלא עסק במעשה מרכבה, אך כמה תלאות יעברו עליו וכמה צירופים יצטרך ליצרף עד שיעלה לזו המדרגה שלא יחסר לו רק צפיית מרכבה, ע"כ שמעתי.

ושם בהערה מוסיף עוד: והענין כי מ"ש שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה אין הכוונה שלרשעים מוותר עבירות קלות חלילה, וכמ"ש כל האומר הקב"ה ותרן יוותרו מעוהי וכמ"ש עבד שרבו שוקל לו קלות כחמורות וכו', אך הענין הוא כמ"ש ת"ח אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב, והיינו משום שהם נצרכים להתעלות תמיד ממדרגה למדרגה, וכפי ערך מדרגת העולה כן יגדל מתחילה הצירוף והזיכוך. וע"כ הרשעים שהם עדיין במדרגה שפלה אין מדקדקין עמהן רק על החמורות, ומניחין היותר קלות לאחרונה אחר שיצרפו ויעלו למדרגתם כפי שורש נשמתם בעוה"ז, ויעו"ש עוד בשם האריז"ל.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: עונשי שמים במשנת רבינו הגר"א, <מעשה במשומד, דין וחשבון>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מאי 01, 2011 12:55 am

והנה עצם המעשה עם רבינו הגר"א מובא בכמה וכמה גירסאות.

ומן המוקדמים והמוסמכים שביניהם.

בשאילתות להגר"ח מוואלאזין אות קלה, וז"ל: כשישב הגאון החסיד ללמוד בפאסטראוו בא מומר אחד וביקש יין שרף לשתות והיה ידוע להחסיד שהיה מומר, וצוה לבעה"ב שלא ליתן לו עד שיברך, וכן עשה הבעה"ב, באמרו שהרב צוה לך לברך, אמר ליה מפני מה אני צריך לברך, הרי אני ככל הנכרים ששותים בלא ברכה, והשיב הגאון החסיד, כסיל, במה שאתה מומר לא הפטרת את עצמך משום דקדוקי מצוה קטנה, והרי אתה כישראל גמור, ומה שהרשעת תקבל עונש הראוי לך, ואם תכפור כמה וכמה תענש ותצרף ותשאר ישראל כי זרע אברהם אינו כלה, וכדכתיב ואעשה אותך לגוי גדול וכו' ונברכו בך כל משפחות האדמה, ובשמעו את כל הדברים האלו יוצאים מפורש מפי הגאון החסיד, נזדעזע למאוד, ונעשה ישראל כשר ועבד ה', כן יזכנו לעבדו ביראה ובאהבה, ע"כ.

ובקובץ 'הפלס' (עמ' 461 מעמ' האוצר) מאמר לבי לחקקי ישראל מאת הג"ר גבריאל זאב מרגליות מ"מ דהוראדנא [חתן הצדיק ר' נחום זי"ע משם] מביא, וז"ל: ואדכרנא מילתא דהוי מרגלא בפום א"מ ז"ל, שפ"א היה הגר"א ז"ל חבוש בבית האסורין, ויביאו לו פירות חדשים, ולפי דעתו של הגר"א ז"ל לברך ברכת שהחיינו על הראיה ברך עליהם שהחינו והניחם, ולאחר שעה בא השומר שהיה מומר לאכלם, ויזכירו הגאון ז"ל לברך עליהם ברכה הראויה, ויאמר השומר, הלא תדע, רבי, כי החלפתי אמונתי, ויענהו הגר"א ז"ל: ומה שייכות זה לזה, הן מלבד עונש המרת הדת שלך, עוד עבור כל מעשיך והברכה בכללה, יהיה לך עונש בפ"ע, וזאת לא תכסה על העבירות שתעשה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: עונשי שמים במשנת רבינו הגר"א, <מעשה במשומד, דין וחשבון>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מאי 01, 2011 12:56 am

אולם נראה שיש לחלק היטב בין דברי הגר"א בענין התביעה על מעשה מרכבה לדבריו לבעל עבירות רח"ל שיענש על כל דקדוק קל, שמה שאמר שיענש על כל דקדוק קל, הוא כחלק מהדין והמשפט על העבירות, שבדין שמים אין 'קם ליה בדרבה מיניה' לפוטרו על שום מעשה.

אבל מה שהרשע נתבע על מה שלא למד מעשה אינו בגדר דין, שלא עבר בזה שום עבירה, וודאי באותו הזמן אם עבר עבירה כבר נענש עליה בפנ"ע, הוא רק בגדר חשבון, ויתבאר לפי דברי רבינו הגר"א בפירושו לאבות (ג,א), וז"ל: דין וחשבון לפני ממ"ה הקב"ה. כפל לשון דין וחשבון. נראה עפמ"ש לעיל מאחז"ל (שבת קנז,ב) משל למלך שמסר כליו לעבדיו פקחים שבהם קפלום ונתנום בקופסא וכו', פקחים החזירום כשהם מגוהצים, טפשים כשהן מלוכלכין וכו'. הנמשל הוא שצריך ליזהר מקודם מל"ת להזהר מלטנף הבגד הנכבד, אך באמת לא זו בלבד היתה כונת הבריאה, רק למען תוספת שלימות לבל ירדם בעצלות הזמן, רק יהיה זריז לתקן מה שכיון משלחו לזה העולם ולהוסיף תיקון בקיום כל המ"ע וכו', וז"ש כאן דין היינו את אשר יסור ייסרנו יה על אשר פגם וטנף הבגד היקר והנכבד רוח אלקים אשר בקרבו, לכן ימצאוהו צרות רבות ורעות, והחשבון הוא אם לא תיקן כאשר היה לו לתקן וחשבון ימיו אשר הלכו לטמיון.

וכן בשנו"א סוף זרעים, וז"ל: דין וחשבון, דין שדנין אותו על שעבר עבירה, וחשבון הוא בשעה שעשה העבירה באותו שעה היה יכול לעשות מצוה או ללמוד, וזהו חשבון שמחשבים העתים והרגעים שהיו לריק ומענישין אותו על זה מלבד שעונשין אותו על העבירה גופא שעשה. [והובאו דבריו בהקדמה לשו"ת בית אפרים ח"א, ובח"ח פתיחה עשין יב, ובמשך חכמה פרשת וילך].

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: עונשי שמים במשנת רבינו הגר"א, <מעשה במשומד, דין וחשבון>

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מאי 01, 2011 12:57 am

ולפי"ז מבוארת היטב כוונת הגר"א שם, דהנה הג"ר איתמר גרבוז שליט"א אמר בשם מרן הגרא"מ שך זי"ע ששמע ממרן הגרי"ז שהקשה ע"ד הגר"א הנ"ל, מאי דין וחשבון איכא הכא, הרי הזמן שלא לומד ולא עושה מצוה הוי ג"כ עבירה של ביטול תורה, והוי דין ולמה זה רק חשבון.

אמנם נראה שכונתו הוא שלא יענש רק על מה שביטל תורה או עשה עבירה אחרת באותו הזמן, אלא על כל המדרגות הרמות בתורה שיכל להשיג באותה שעה, כמו שכל אדם נתבע 'צפית במרכבה', וזה אינו כלול בדין הפשוט אלא בחשבון, ודוק.

מותיב ומפרק
הודעות: 247
הצטרף: ו' דצמבר 31, 2010 8:48 pm

Re: עונשי שמים במשנת רבינו הגר"א, <מעשה במשומד, דין וחשבון>

הודעהעל ידי מותיב ומפרק » א' מאי 01, 2011 8:56 am

אמרתי פעם לבאר, הא דעשה תשובה זדונות נעשות לו כזכיות, וכבר עמדו ע"ז אמאי? וכי לא מספיק זה שנמחל לו עונותיו? ולמה שיהפכו לו למצוות? אך לדברי הגר"א בשנו"א, דעל כל חטא איכא נמי תביעה על זה שלא קיים מצוות במקומן, נמצאת דלא יתכן מחילה גמורה עד שיהפכו לזכיות, דהא אכתי לא יסולק טענת ה"חשבון"...

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: עונשי שמים במשנת רבינו הגר"א, <מעשה במשומד, דין וחשבון>

הודעהעל ידי יאיר » ה' מאי 26, 2011 3:10 am

נוטר הכרמים כתב:וכן בשנו"א סוף זרעים, וז"ל: דין וחשבון, דין שדנין אותו על שעבר עבירה, וחשבון הוא בשעה שעשה העבירה באותו שעה היה יכול לעשות מצוה או ללמוד, וזהו חשבון שמחשבים העתים והרגעים שהיו לריק ומענישין אותו על זה מלבד שעונשין אותו על העבירה גופא שעשה. [והובאו דבריו בהקדמה לשו"ת בית אפרים ח"א, ובח"ח פתיחה עשין יב, ובמשך חכמה פרשת וילך].


השאלה מה יהיה אם לא עשה מצוה אך גם לא עשה עבירה..האם ידונו אותו מדוע לא עשה מצוה או שמא כיון ששייך לזכותו ומגיע לו שכר על כך שלא עשה עבירה באותו הזמן, ממילא כאן אין את ענין ה"חשבון".


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 228 אורחים