פורום אוצר החכמה

נאמר במס' מגילה שכל דבר שעניינו למשך היום כשר ביום מהנץ החמה ואילך ובדיעבד מעלות השחר, וא"צ להאריך בפשוט, אולם זה מכבר נתעוררתי לפתוח את הדיון בעניין מניין הפועלים המכונה תרח'ס מניין [מניינו של תרח, ע"פ זה שאברהם תיקם תפילת שחרית והתפלל ותיקין ובטח תרח אביו קדם לו והתפלל כבר בעוד ליל...], ורציתי לשאול הרי הלכה פסוקה היא שניתן להתפלל בכזו שעה רק בשעת הדחק גדול, וכי זו מניין שיש בעלי מלאכה שיום יום מתפללים מניחים תפילין וקוראים ק"ש של שחרית[?], כשהכוכבים מאירים את פני היקום, שעת הדחק ניתן לקרוא לפעם בכמה זמן אבל כל יום להתפלל אז ולסיים להתפלל עוד קודם הנץ זו מניין? וכי לא מוטלת על אדם חובה לא לעבוד בעבודות כאלו שיגרמו לו להתפלל במניין שכזה? אשמח מאוד לקבל משוב והפניות בעניין.

תורה מפוארת כתב:יש בעלי מלאכה שיום יום מתפללים, מניחים תפילין וקוראים ק"ש של שחרית כשהכוכבים מאירים את פני היקום; שעת הדחק ניתן לקרוא לפעם בכמה זמן, אבל כל יום להתפלל אז ולסיים להתפלל עוד קודם הנץ - זו מנין?

עם הנץ החמה הפועלים צריכים לצאת לעבודתם, כאמור: 'תזרח השמש - יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב', ובהכרח עליהם לסיים את תפלתם קודם הנץ החמה.
ומבואר בגמרא בכמה מקומות שהפועלים לא באו לבית הכנסת כי אם בשבתות וימים טובים (ואמרו כי אעפ"כ הם בכלל ברכת הכהנים, משום דאניסי במלאכתן).
אכן 'גדולה מלאכה!' אמרו חכמינו. אמרו ושנו ושלשו.

תשאל על הימים שלא היה 'שעון קיץ' כזה ארוך... שבוע שעבר שהנץ היה סמוך לשעה 7 בבקר אתה רוצה שאדם ילך לעבודה מרחק מעירו ויתחיל רק ב9 בבקר?

אני מבקש לדבר ענייני, אין מי שעוסק בנידון זה נראה מוזר קצת יש זמן קריאת שמע של שחרית שזה בבוקר לא בעוד ליל, ומצינו כבר בגמ' שקריאת שמע קראו הפועלים על העץ בבוקר, ומדוע א"כ לא הביאה הגמ' את הרעיון הגאוני שיקרא בלילה כשהם קמים?

אם הדיון כאן הוא הלכתי טהור, לענ"ד לא ראויה הכותרת של 'תרח'. מדובר על הרוב באנשים קשי יום, שצריך להעריך אותם על העובדה שהם משכימים מוקדם ולא יכולים לוותר על תפלה (במנין). גם אם זה לא בדיוק כך, בוודאי שיש רבנים שמורים להם כן ואין ראוי לזלזל בהם באופן כה בוטה. והוא רחום יכפר.

מבלי לזלזל באיש לא במתפללים ולא בחברי בית המדרש דהכא, פשוט לא מדברים ענייני, מה ההיתר להתפלל כך מידי יום והאם ראוי לאדם שלא לעבוד בעבודה שכזו שיצא לו להתפלל כך, ואם האדם עצמאי [ולכך אין מי שלוחץ אותו], ומעוניין לפתוח את העסק בשעה 06:30 בבוקר, האם מותר לו?

תורה מפוארת כתב:מבלי לזלזל באיש לא במתפללים ולא בחברי בית המדרש דהכא, פשוט לא מדברים ענייני,

לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה

עד שאתה שואל על העובדים תשאל גם על הבעלים. היום אצל הציבור הליטאי בפרט רוב נשותיהם עובדות לפרנסתן ויוצאות בשעה מוקדמת לעבודה. כעת בזמן החורף שהנץ די מאוחר ואברך צריך להוציא ילדים למוסדות יש לו שתי אופציות או להתפלל ב6 שזה מנין 'תרח' או להתפלל ב8.30 אחרי הבאת הילדים ואחרי זמן קרי"ש דאורייתא! מה עדיף?

כדכד כתב:

תורה מפוארת כתב:מבלי לזלזל באיש לא במתפללים ולא בחברי בית המדרש דהכא, פשוט לא מדברים ענייני,/quote]
לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה

זה לא זלזול לומר שהדיון לא מתנהל ענייני, רבותי, אני מבקש את עזרתכם, אין חומר על זה?

שאלה נוספת, יש מקומות שהנץ מוקדם כ"כ שאפילו המלמדים צריכים להתפלל קודם הנץ כדי להגיע בזמן ללימודים, האם ראוי לאחר את הלימודים כדי שהמלמדים יוכלו להתפלל כדין לכתחילה?

יש אומרים שתפילה זו תיקן לוט כמ''ש ויהי השחר עלה וגו'
ותפילת שחרית התפלל אבאהם אבינו אחר כך כמבואר שם.

אבל בשעת הדחק סומכים על הבית דוד שנץ החמה שעה לפני הנץ הנראה.

יונת אלם כתב:עד שאתה שואל על העובדים תשאל גם על הבעלים. היום אצל הציבור הליטאי בפרט רוב נשותיהם עובדות לפרנסתן ויוצאות בשעה מוקדמת לעבודה. כעת בזמן החורף שהנץ די מאוחר ואברך צריך להוציא ילדים למוסדות יש לו שתי אופציות או להתפלל ב6 שזה מנין 'תרח' או להתפלל ב8.30 אחרי הבאת הילדים ואחרי זמן קרי"ש דאורייתא! מה עדיף?

אין מצב שתפילה בשש היא לפני הנץ ושמונה וחצי זה אחרי זמן קריאת שמע

תורה מפוארת כתב:

כדכד כתב:

תורה מפוארת כתב:מבלי לזלזל באיש לא במתפללים ולא בחברי בית המדרש דהכא, פשוט לא מדברים ענייני,/quote]
לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה

זה לא זלזול לומר שהדיון לא מתנהל ענייני, רבותי, אני מבקש את עזרתכם, אין חומר על זה?

זה כן.
גם הסגנון מזלזל.
בכל אופן בהודעת הפתיחה של האשכול יש כמה הנחות יסוד שאינן מבוססות דיין.

בישורון מ התפרסם חיבור של מרן הגר"ש דבליצקי זצ"ל בעניין מנייני פועלים.

כמובן שזהו שעת הדחק ,
בחו"ל יש ימים שהנץ הוא ב08:50,
אולי נתעורר בעל האשכול לזה מהלכות קריאת שמע בעלות השחר דבאקראי מותר ובקביעות אינו יוצא!

תורה מפוארת כתב:מבלי לזלזל באיש לא במתפללים ולא בחברי בית המדרש דהכא, פשוט לא מדברים ענייני, מה ההיתר להתפלל כך מידי יום והאם ראוי לאדם שלא לעבוד בעבודה שכזו שיצא לו להתפלל כך, ואם האדם עצמאי [ולכך אין מי שלוחץ אותו], ומעוניין לפתוח את העסק בשעה 06:30 בבוקר, האם מותר לו?

מהגמ' משמע שאם זה האופציה שלו אז ראוי לו לוותר על כל התפילה ובציבור, ולהתפלל בראש האילן. ולא לוותר על העבודה שלו

גרים גרורים עליך ישראל!
מסורת אבות – לא ידעו מה טיבה,
מורשת ישראל מדור דור – לא לקחה אזנם שמץ מנהי.
חכמים הם בעיניהם ופוערים פה לבלי חוק,
מצפצפים כיענים ומשמיעים קול כקול הסירים תחת הסיר.
הדא הוא דכתיב: אחד בא לגור וישפוט שפוט.

מרוב ביקורת לא ברור מה רוצה מר לומר

צביב כתב:יש אומרים שתפילה זו תיקן לוט כמ''ש ויהי השחר עלה וגו'
ותפילת שחרית התפלל אבאהם אבינו אחר כך כמבואר שם.

אבל בשעת הדחק סומכים על הבית דוד שנץ החמה שעה לפני הנץ הנראה.

מצו"ב סימוכין לדבריך:
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... width=1553

הרב יואל שילה, הכותב גם כאן, כתב קונטרס חשוב המברר שלא ניתן לומר שתפילה לפני הנה"ח היא בדיעבד.

בקצרה, וממילא בלי דיוק די הצורך ובלי מראי מקומות, שכן קונטרסו של הרב הנ"ל וחיבורים אחרים מצויים לרוצה לעיין:

לדעת רוב הראשונים תפילה לפני הנה"ח היא לכתחילה; לדעת הרמב"ם היא בדיעבד, ובדעתו יש אחרונים שנקטו שהיא בדיעבד בדיוק כמו תפילה אחר הנה"ח שלא כותיקין; ולמעשה אפילו בתימן נהגו שלא כהרמב"ם בזה. כשתמהתי על כך באזני אחד מגדולי תלמידי הרב קאפח, אמר לי: בתימן התפללו גם לפני הרמב"ם, ובזה לא שינו.

אציין, שבמנשסתר הנץ החמה יכולה להיות עד בערך 8:20 בבקר, והגאון בעל מנחת יצחק היה מתפלל לפני הנץ החמה, משום שהפרעה בסדר יומו שעת הדחק מקרי. וסיפרו לי שבכולל הרבנים שבגעיטסהעד היו מתפללים בימות החרף לפני הנץ החמה, שיכולה להמשך עד 8:30. (שמעתי שהגאון ר' יעקב פוזנא דומ"ץ דקהל עדת ישרון בנ.י. היה מוחה על זה כאשר היה חוזר לגעיטסהעד לביקורים). כהיום מתפללים הם עם הנץ כאשר נצרכים לכך.

בקיצור, דברי הרב בעל ביקורת תהיה מובנים מאד, וחבל יש כאלה שאינם מבינים כלל הצורך לרוץ לעבודה. אכן, יכולים הם להפסיק לעבוד ולחיות על חשבונו של אחרים, או על חשבון הממשלה, או לבנות מוסד של גניבה וגזילה אשר חלק מהמעשר מגיע לאיזה נצרך. משום איזה סבה בחרו להתפלל לפני הנץ החמה במקום להתעסק בדברים הללו. יש שלא בחרו באחד מהם, והם זכו למצוא עבודה באופן אחר, משום שהקב"ה רוצה בעבודה שונה מכל אחד מבריותיו, ולא ראי זה כראי זה.

כעת ראיתי את הדיון הזה, ואפריון נימטי לרב הוגה ומעיין שסיכם את דברי בזה.
תחילת זמן תפילה לא כתוב בגמ', אלא כתוב הזמן של המהדרין - עם הנץ החמה, והזמן של שעה"ד - אחר עלוה"ש.
ונחלקו הראשונים האם לדמות את התפילה לק"ש, כלומר משיכיר, וכן הרמב"ן גרס לא 'לתפילין כאחרים' אלא 'לתפילה כאחרים'.
ויש שדימו את התפילה לקרבן התמיד, כלומר משהאיר פני המזרח
והרמב"ם טען שהיא ככל שאר מצוות היום - לכתחילה מהנץ
דעת השו"ע לא לגמרי ברורה, שעל פניו נראה שנקט כרמב"ם, אך מאידך בק"ש לא נקט כרמב"ם אלא הקדים למשיכיר, ונוצר בזה אבסורד שיקרא ק"ש לכתחילה משיכיר ויצטרך להמתין עד הנה"ח, או לוותר על סמיכות גאולה לתפילה, ולכן יש שכתבו שאם כך גם אין מחויבות לשמוע לרמב"ם בהמתנה עד הנץ.
ויש שהבינו אחרת בדעת הרמב"ם
ומ"מ החיי אדם הביא את הרמב"ם בכמה מקומות, בלשונות שונים, ומשום מה הבה"ל הביא רק את הלשון המחמירה יותר של החיי אדם.
אשר על כן לסיכום לרוב הראשונים זמן התפילה הוא מוקדם בהרבה מהנץ, וממילא 'מנין פועלים' הוא לכתחילה לגמרי, וכמה אחרונים חששו לרמב"ם וכמה לא חששו לזה, וגם מבין הממתינים יש לשונות יותר או פחות מרוככות.
אשר על כן - מי ששעתו דחוקה - לכאורה יכול לסמוך על זה בשופי.
וכל זה בחלק הראשון של הקובץ המצורף.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:....

בקיצור, דברי הרב בעל ביקורת תהיה מובנים מאד, .....

אני לא הבנתי אותם ולא הבנתי איך הם קשורים לשאר דברי מר. הרב ביקורת הביא הרבה מלות ביקורת אבל לא ציין כלפי מה וכלפי מי הוא משמיע אותם או מה הסברה בדבריו.

תורה מפוארת כתב:נאמר במס' מגילה שכל דבר שעניינו למשך היום כשר ביום מהנץ החמה ואילך ובדיעבד מעלות השחר, וא"צ להאריך בפשוט, אולם זה מכבר נתעוררתי לפתוח את הדיון בעניין מניין הפועלים המכונה תרח'ס מניין [מניינו של תרח, ע"פ זה שאברהם תיקם תפילת שחרית והתפלל ותיקין ובטח תרח אביו קדם לו והתפלל כבר בעוד ליל...], ורציתי לשאול הרי הלכה פסוקה היא שניתן להתפלל בכזו שעה רק בשעת הדחק גדול, וכי זו מניין שיש בעלי מלאכה שיום יום מתפללים מניחים תפילין וקוראים ק"ש של שחרית[?], כשהכוכבים מאירים את פני היקום, שעת הדחק ניתן לקרוא לפעם בכמה זמן אבל כל יום להתפלל אז ולסיים להתפלל עוד קודם הנץ זו מניין? וכי לא מוטלת על אדם חובה לא לעבוד בעבודות כאלו שיגרמו לו להתפלל במניין שכזה? אשמח מאוד לקבל משוב והפניות בעניין.

לדעת ר״ח הרמ״א והפרמ״ג והמטה אפרים וכמדומה גם המג״א זמן הנץ היא כשעה לפני עלייית גוף השמש, לכן לא צריך שעת הדחק גדול לסמוך על הפוסקים הללו, ובפרט שכנראה הנוסחה האמיתי ברמב״ם הוא כשיעור שעה ולא כעישור שעה ופשט הב״ח דחוק מאוד.

וזו הלשון במהדורת מכון ממרא: ואיזה הוא זמנה ביום--מצותה שיתחיל לקרות קודם הנץ החמה, כדי שיגמור לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה; ושיעור זה, כמו עישור שעה קודם שתעלה השמש. (וכן הוא בספר החתום, ויעויין במש"כ בזה הגאון הנאמ"ן במצ"ב)

אז למה פרנקל החליט שהעיקר כהגירסא שיעור שעה?

באמת?
אין בפני את הוצאת רש"פ כעת, אבל לי היה זכור שהם נקטו במוחלט כספר החתום, ואז יש בזה קושיא גדולה.

קושיא על מי?

במהדורת רש"פ - עישור, ולא כפי שנאמר כאן בשמם.
וכ"ה לא רק בחתום אלא גם בכל קטעי הגניזה, ויש די הרבה. כפי שניתן לראות ב"יד הרמב"ם" של פרידברג.
"שעור" רק בשלושת הדפו"ר.

בפרנקל עישור שעה, רצו"ב

ומה עדיף תרח'ס או חצות היום? והיכן הגר"ש דבליצקי כתב בענין זה?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ומה עדיף תרח'ס או חצות היום? והיכן הגר"ש דבליצקי כתב בענין זה?

אמרתי פעם לעבריין אחד שנהג להתפלל אחר חצות, שהוא מתפלל ב'אדם הראשון'ס מנין'...
שהרי אם התפלה קודם עלות נקרא תרח'ס מנין, מסתמא התפלל אדה"ר עוד מחצות היום שלפניו...

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית.
תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, וכמו שנאמר "ייראוך עם שמש".
ולכתחילה אין להתפלל עד הנץ החמה, אולם בדיעבד, אם התפלל אדם לפני הנץ החמה, אזי אם היה זה אחר "עלות השחר", שהוא שיעור של שבעים ושתים דקות (זמניות) לפני הנץ החמה, יצא ידי חובתו. ואם התפלל לפני עלות השחר, לא יצא ידי חובת התפילה, שעדיין הוא זמן תפילת ערבית.
וכשאנו אומרים "תפילה", הכוונה בזה לתפילת העמידה. כי שאר חלקי התפילה, מותר לאמרם אפילו לכתחילה קודם הנץ החמה, לאחר שעלה עמוד השחר.
ולפיכך כתבו הפוסקים, כי פועלים שזמנם מצומצם, ועליהם להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת בבוקר, יש להקל להם לכתחילה להתפלל בשעה מוקדמת לפני הנץ החמה, אחר עלות השחר, משום שהם דחוקים בזמנם, ואינם יכולים להתפלל אחר כך. ובפרט יש להקל בזה בימות החורף, שאז זריחת החמה היא בשעה מאוחרת, ויש אנשים שלא יוכלו להספיק להתפלל בבית הכנסת, אם לא שנקל להם שיוכלו להתפלל מזמן עלות השחר, ויסמכו על שיטות הפוסקים המיקלים בדבר.
ולכן בהרבה בתי כנסיות, מתקיים "מנין פועלים" קודם זמן הנץ החמה. אולם יש לדעת, שאדם שיכול להתפלל אחרי הנץ החמה, אסור לו להתפלל עם מנין הפועלים שלפני הנץ החמה, כי לא הותר לפועלים להתפלל בזמן כזה, אלא מפני שהיא שעת הדחק. אבל סתם אדם שאין השעה דחוקה לו, אסור לו לסמוך לכתחילה על דבר שמועיל רק בדיעבד. ולכן עליו להמתין ולהתפלל במנין רגיל אחרי הנץ החמה.
וכתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, שאפילו אם יודע שאין לו מנין אחר אלא מנין הפועלים, מוטב שימתין ויתפלל ביחידות לאחר הנץ החמה, ממה שיתפלל במנין קודם הנץ החמה. ובמקום שעל ידי כך יתבטל באופן מוחלט מתפילה במנין, יעשה שאלת חכם כיצד לנהוג.
והנה כתבנו, שזמן עמוד השחר הוא כשבעים ושתים דקות לפני הזריחה, ויש להבהיר שהכוונה בזה היא לדקות "זמניות". כלומר, שמחלקים את היום מהזריחה עד השקיעה לשתים עשרה חלקים, שאז כל שעה היא שעה "זמנית", וכל שעה כזו מתחלקת לששים דקות "זמניות". באופן שבימות החורף הקצרים דקה זמנית היא קצרה יותר מדקה רגילה, ואילו בימות הקיץ שהימים ארוכים, כל דקה זמנית היא ארוכה יותר מסתם דקה. ובאופן כזה יש לחשב את השבעים ושתים דקות שלפני הנץ החמה, שמאז עלה עמוד השחר.
ובזמנינו יש לוחות שנה המחשבים את עלות השחר באופן זה, אך יש שמחשבים את עלות עמוד השחר באופן שונה, כך שיוצא להם שתשעים ושש דקות קודם הנץ כבר עלה עמוד השחר. ואין הלכה כדבריהם. ויש לרכוש אך ורק לוחות המחשבים את זמן עלות השחר כשבעים ושתים דקות קודם הנץ, או לחשב באופן עצמאי את זמן עלות השחר. וכנ"ל.
ולסיכום: אין להתפלל תפילת שחרית לפני ה"זריחה". ופועלים שאין להם ברירה אלא להתפלל בשעה מוקדמת מאד בבוקר, מפני שהם מוכרחים לצאת למקום עבודתם. רשאים הם להתפלל מזמן "עלות השחר", שהוא שבעים ושתים דקות "זמניות" לפני זמן הזריחה.

אראל כתב: . . התפלה קודם עלות . .

צ"ל: 'קודם הנץ'.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ומה עדיף תרח'ס או חצות היום? והיכן הגר"ש דבליצקי כתב בענין זה?

ודאי שעדיף להתפלל קודם נה"ח (שלכל היותר הוי בדיעבד, ובשעה"ד שפיר דמי) מאשר אחר חצות (שבפשטות, ברכותיו לבטלה).

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ומה עדיף תרח'ס או חצות היום?

לפענ"ד תרח'ס עדיף על פני תפילה לאחר זמן תפילה אפילו לפני חצות היום (כאשר שניהם שווים מבחינת תפילה במנין, ומבחינת כוונת התפילה וכו').
תרח'ס - זה דבר שמפורש שמותר לעשות אותו, וזהו זמן תפילה לשעת-הדחק, משא"כ אחרי ד' שעות - משמע ברבים מהפוסקים שאין זה גדר "תפילה בזמנה" אלא סוג של תשלומין (אפילו לאלו שאומרים שמותר להתפלל בזמן זה גם למי שהזיד ולא רק לשוגג ואונס וכו').

לא קראתי את כל האשכול (אלא רק את תחילתו), אבל אני תמה עדיין על הכותרת הצורמת שעוד לא עודכנה, למרות שמעולם לא התפללתי ב'מנין פועלים', וגם במנין של 'נץ' לא התפללתי יותר מפעמים ספורות...