יצא מוציא - ברכת המצוות כשאינו עושה את המצוה עצמה

[איש_ספר]

בריטב"א כתובות ז, ב, כתב שאם ברכת האירוסין היא ברכת המצות, לא יתכן שהארוס לא יברך בעצמו, שהרי לא מצינו זה עושה מצוה וזה מברך.
וצ"ע מר"ה כט א], שבכל ברכות המצוות, יצא מוציא.
ואולי כוונתו, דל"א אלא כשעושה מעשה מצוה, שמשום ערבות חשוב המעשה כמצווה של ב"ח ויכול לברך עליו, אבל לברך בלא מעשה מצוה אולי לא.
ובטור סי 'תקפ"ה כתב שאם בירך על השופר ואינו יכול להוציא אפי' תקיעה אחת, אינו חשוב ברכה לבטלה שהרי יוצא בתקיעת השני
והעיר עליו הב"י שם (עי' ב"ח ועוד בפי' דבריו), למה הוצרך לזה, הרי אפי' אינו יוצא בתקיעת השני כגון שהוא מברך ומיד יוצא החוצה, שפיר דמי. והיינו משום דברכת המצות אפי' יצא מוציא. הרי להדיא דלד' הב"י יכול לברך בלא לעשות המצוה. וצ"ע בל' הטור.
ומצאתי בתשו' אגודת אזוב (לבעל מראות הצובאות) שחכ"א צידד כך, של"א יצא מוציא אלא כשעושה מעשה מצוה, ורצה לבאר בזה ד' ראשונים שאלם לא ישחוט אע"פ שיש שם אחר שיכול לברך, והוא חולק עליו, דבר"ה כט א, מ' שמברך על המצה אע"פ שאינו אוכל, ומבאר ד' הראשונים הנ"ל והטור באו"א, דלא אמרו יצא מוציא אלא לאינו בקי דייקא. עי"ש.

=====

אשמח למר"מ נוספים.

========
ישנה סוגיא נוספת של שליח העושה מצוה מי המברך, ולכאו' אינה ענין לכאן.

[הורודנאי]

במג"א סי' ח ומ"ב שם, שבברכת הציצית יצא מוציא אפי' אינו לבוש ציצית כלל.

[יוסף חיים אוהב ציון]

עיין כאן בדברי רעק"א