קדושים תהיו

[אוצר החכמה]

ידוע רש"י על קדושים תהיו פרושים מן העריות
והנה הרמב"ם בשורש הרביעי על אותו תו"כ כתב שהוא מצווה כוללת על כל האיסורים כולם, ועיין ברמב"ן שלא נחלק עליו שם בביאורו בדעת ה"ג,
האם רש"י חולק עליהם? או שדוגמא נקט משום הסמיכת ובעיקר הדבר סבר כמותם?

[כותב]

עי' דבק טוב שכתב בדעת רש"י שאינה מצוה כוללת, שהרי הביא ראיה רק על עריות, עיי"ש.

[ידיד נפש]

ידוע רש"י על קדושים תהיו פרושים מן העריות
והנה הרמב"ם בשורש הרביעי על אותו תו"כ כתב שהוא מצווה כוללת על כל האיסורים כולם, ועיין ברמב"ן שלא נחלק עליו שם בביאורו בדעת ה"ג,
האם רש"י חולק עליהם? או שדוגמא נקט משום הסמיכת ובעיקר הדבר סבר כמותם?

אני בעניי חיפשתי ולא מצאתי סמיכות בין הכתוב קדושים תהיו לבין פרשת עריות. יש הרבה מאד מצוות בינתיים. וצ"ע.

[אוצר החכמה]

הכוונה לאזהרת עריות הסמוכה בסוף פרשת אחרי מות כמו שכתב בשפתי חכמים.

[כותב]

ועי' גם בספר באר מים חיים להג"ר חיים אחיו של המהר"ל, שם.

[תולעת ספרים07]

רש"י מעתיק את דברי הירושלמי - והוא מפורש בירושלמי כדברי רש"י - הרמב"ן בעצם חולק עם הירושלמי בזה.

[אוצר החכמה]

אולי תוכל למיין את הירושלמי וא"כ זה מעניין כי זה גם הרמב"ם וגם הרמב"ן כאמור לעיל.

[תולעת ספרים07]

אני כעת בדרכים אך כך הוא בערך לשון הירושלמי - כל מקום שכמוב קדושים הכוונה לעריות - בבית זה לבטח מצויין אצלי.

[ידיד נפש]

אולי תוכל למיין את הירושלמי וא"כ זה מעניין כי זה גם הרמב"ם וגם הרמב"ן כאמור לעיל.

http://www.otzar.org/crops/501826217487150242.html

[תולעת ספרים07]

התבלבלתי עם לשון הירושלמי: לא כמו שכתבתי כל קדוש הוא עריות - אלא - כל עריות הוא קדוש.