האפשרויות:
א. זה תלוי בדעת בעה"ב.
- 1. אם בעה"ב נתן לו על דעת שיאכל ואם ירצה יתן לחבירו, פשיטא שאין זה גזל.
2. אם בעה"ב נתן לו על דעת שיאכל רק הוא, ושלא יאכל לתת לחבירו אם ירצה, פשיטא שאין זה גזל.
ב. אין זה תלוי בדעת בעה"ב, ואין זה גזל.
- 1. אפילו אם ידוע בוודאות שבעה"ב אינו מסכים לתת לאחר, כי מרגע שזה ניתן לו, מדובר במתנה והוא יכול לבחור מה לעשות עם זה.
2. רק אם יש ספק מה דעתו של בעה"ב, כי סתם בני אדם מסכימים בזה.
נפקא מינה, לדוגמא, באולמות שמחה שלפעמים בעלי הבית בסוף האירוע לוקחים את הנותר לעצמם לביתם, ומן הסתם מדובר בספק מה דעת בעה"ב.