מה הגדר של תפלה בשעה שהציבור מתפללים?

[דרופתקי דאורייתא]

בגמרא ברכות ז:, וכ"ה להלכה בש"ע סי' צ, שמי שהוא אנוס וא"א לו להתפלל בציבור, לכל הפחות יתפלל בשעה שהציבור מתפללין.

מה הגדר בזה?

הרי בכל רגע נתון יש מנין באיזה מקום בעולם שמתפללים בשעה זו. שחרית החל מנץ החמה עד לאחר חצות.. ומנחה מזמן מנחה גדולה עד צאה"כ דר"ת. וערבית מהשקיעה עד חצות ודאי, וגם אחרי חצות יש להניח כמעט תמיד שיש מנין באיזה מקום בעולם.

שמא הכוונה דוקא באותה העיר? מדוע?

שמא צריך לכוין לציבור מסויים דווקא? מדוע?

[בברכה המשולשת]

שמעתי פעם שתפוס לשון אחרון, כי הכוונה לציבור שהוא רגיל להתפלל עמו ולכן יש לו צירוף עמם.

[חיים שאול]

בזמנם לא הי׳ כ"כ הרבה מניינים, חיו חיים מסודרים יותר והיו שעות קבועות לתפילה, (לכה"פ בשחרית ומעריב ומסתבר שגם במנחה אם מנחה גדולה ואם קטנה למר כדאית לי׳ ולמר כדאית לי׳).

[יוצא פוניבז']

מ"ב סי' פט ס"ק לג

מיטריד בגירסיה - עיין בח"א שכתב דאפילו יש לו שיעור קבוע מה שלומד דליכא למיחש כ"כ שמא ימשך בלימוד אפ"ה אסור ולכן מי שהוא בדרך או דר בישוב אפילו בקיץ אף על גב שמצוה להתפלל בשעה שהצבור מתפללין מ"מ כיון שאסור ללמוד קודם שמתפלל מוטב שיתפלל תיכף כדי שלא יתבטל מלימודו ובזה"ז דעוברי דרכים ע"פ רוב אינם למודים תורה בדרך והיה מהראוי שימתינו על זמן שהצבור מתפללין מ"מ כיון שנמשך מזה שעוברים זמן ק"ש ולפעמים גם זמן תפלה לכן יזהרו שתיכף בקומם קודם שיעסקו בשום דבר יתפללו ומכ"ש דבקהלות גדולות מתפללין תיכף כשהאיר היום וא"כ לעולם הוא בשעה שהצבור מתפללין עכ"ל. ויראה לצמצם בעת שמברך על התפילין שיהיה יכול להכיר את חבירו ברחוק ד"א וכמו שכתבנו למעלה:

[אב בבינה]

ע"ע שער ציון סו"ס תקצא, וע"ע קהילות יעקב מס' עבודה זרה סי' א'

[עושה חדשות]

מבואר בפוס' שאין הכוונה דוקא לציבור שהוא משתייך אליו, או הציבור הנמצא בעירו, אלא כל ציבור שהוא.

וז"ל מג"א תקצא,ט;
לא יתפלל ביחיד תפלת מוסף בראש השנה עד אחר ג' שעות היום - אבל שחרית מותר לו להתפלל כיון דאיכא צבורא דמצלי שחרית בכל מקומות לא נדחית תפלתו [עמ"ש סי' צ' ס"ט] אבל מוסף הואיל וזמנה כל היום יש שמתפללין אותה בבוקר ויש מאחרין [רש"י] וא"כ נראה דהאידנא שנהגו בכל תפוצות ישראל להתפלל שחרית בהשכמה א"כ אין ליחיד להתפלל שחרית אחר שעה ראשונה שבודאי כבר התפללו הצבור ואף על פי שהש"ץ או' עדיין פיוטים מ"מ אין זה מקרי בשעה שהצבור מתפללים דהא אפי' הם מתפללים שחרית והוא מוסף לא מקרי בשע' שהצבור ומכ"ש פיוטים ואם נא' שימתין עד אחר ג' שעות כבר יעבור זמן ק"ש ואם יקרא ק"ש בסוף שעה ג' ויתפלל מיד א"א לצמצם לכן נ"ל דיזהר מאוד להתפלל בשעה ראשונה...

אבל יש להעיר איך דנים ענין זה. בפשטות נראה שהכל תלוי מי מתפלל 'עכשיו' ממש, ואפי' שבמקומי כאן עבר שעה מהבוקר ובמקום שהציבור מתפלל כבר עבר שעתיים, סו"ס כעת אנחנו מתפללים כביכול יחד.

אבל א"כ יש להעיר שאם מצרפים את כל תפוצות ישראל, למה כ' המג"א דאין להתפלל שחרית אחרי שעה ראשונה, הרי עדיין במרחק גדול יותר יש ציבור אחר שעכשיו אצלו נץ החמה.

ומבואר לכאו' שהכל נמדד ביחס לזמן ביום, וצ"ע.

[עושה חדשות]

דא"ג
ז"ל הרשב"ש - נשבע לא לכנוס לביהכנ"ס לזמן קצוב אם הוא נשבע לבטל את המצוה... תשובה אינו כנשבע לבטל את המצוה חדא שאינה מצוה דאורייתא ותו דהא יכול להתפלל בביתו בשעה שהציבור מתפללין והוי כמתפלל עם הציבור כדאיתא במס' ברכות.

[עושה חדשות]

אגב דאגב, ז"ל מהרי"ל -
בפ' כיצד משתתפין תנן אין מניחין עירוב תחומין רק לסמוך עליו לילך לדבר מצוה כגון לבית האבל או לבית המשתה. אמר מהר"י סג"ל דלא ראה בשום פוסק שמותר לערב תחומין לילך לבה"כ כדי להתפלל בעשרה רק בסמ"ק ובספר אגודה. א"ל הר"ר איקא ולא יהא פחות מבית המשתה, א"ל הרב להתפלל בעשרה אינה כ"כ מצוה דיכול לכוון תפלתו בביתו, דלא אשכחן אשר הצריכו חכמים להתפלל בי'. אבל בית המשתה מצוה הוא, ודוקא סעודת נישואין ולא סעודת הרשות. והראיה דבנישואין התירו חכמים שבותם באמירה לגוי בשבת לנגן בכלי שיר כדאי' במרדכי, וכן בא"ח בסוף הלכות שבת. ולבה"כ לא התירו שבות כדאי' בתו' פרק הדר, דלא התירו להביא בשבת ספר תורה לקרוא בה או חומש להפטרה דרך כרמלית, אף על גב דאינה רק שבות מדבריהם דמן התורה מותר לטלטל דרך כרמלית, ע"כ.
וצ"ע.

[עושה חדשות]

ראיתי שכ' בשם הגרשז"א זצ"ל שא"א להצטרף בסתמא לאיזה ציבור שמתפלל, אלא רק אם מכיר ציבור מסויים כזה ומכוין להצטרף אליו. ולכאו' במג"א הנ"ל ל"מ כן.

[יוצא פוניבז']

וראה גם במשנ"ב שהבאתי כאן
viewtopic.php?f=17&t=48622&p=590254&hilit=%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%94+%D7%A9%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8#p590254

[עושה חדשות]

וראה גם במשנ"ב שהבאתי כאן
viewtopic.php?f=17&t=48622&p=590254&hilit=%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%94+%D7%A9%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8#p590254

יש"כ.
אפשר לאחד.

[עזריאל ברגר]

וראה גם במשנ"ב שהבאתי כאן
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... A8#p590254

יש"כ.
אפשר לאחד.

אוחדו