שמעתי שיש מקילים להתיר הפסק טהרה בתוך 5 דקות אחרי השקיעה [מלבד דעת הגרע"י זצ"ל להתיר תוך 13 דקות]
מישהו מכיר דעות כאלו בין הפוסקים?
מיכאל1 כתב:יש אגרו"מ שמקל
חשבונות רבים כתב:יש לדעת שדברי הגרע"י הם לשיטתו שמחמיר כר"ת
טברייני כתב:מה שנכון נכון כתב:הרע"י כותב להדיא בנד"ד שגם אם נחשיב את דעת ר"ת לדחויה מההלכה יש לצרפה לס"ס. (וכך דרכו תמיד בעשיית ס"ס).
מה שנכון נכון,
ומה שלא נכון לא נכון,
לא נכון לומר שהרב התיר 13 דק' מחמת שמחמיר כרבינו תם
נכון לומר שהרב התירוהביא דעת רבינו תם כתוספת סמך לכך.
חשבונות רבים כתב:יש לדעת שדברי הגרע"י הם לשיטתו שמחמיר כר"ת
דרופתקי דאורייתא כתב:זכור אני שראיתי באיזה מקום שהביאו כמה הוראות מגדולי ישראל בזה, בשעת הדחק וכו', וכעת אינני זוכר, קרוב לודאי בקובץ "המשביר" באיזה תגובה (אולי בחלק השני באיזה הערה).
לא הסתמך על הפס"ט בביה"ש למרות שסבר דעיקר להלכה כר' יוסי (ברכות ב:), שהוא כהרף עין לאחר ביה"ש דרבי יהודה (ראה אול"צ ח"א יו"ד סי' י), עכ"ז שלא לתת תורת כל אחד בידו, נהגו מורי הוראות להחשיב את השקיעה כלילה לענין זה.
בונה ירושלים כתב:ישראל אליהו כתב:דעת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל: כיון שהמנהג לא להקל בזה, הרי זה כדברים המותרים ונהגו בהם איסור. ובטללי טוהר כתב בשמו [וכן שמעתי מעוד מקורות], שאפילו שניה אחת אחרי השקיעה, הפסידה את אותו היום.
גם אני שמעתי ממנו כך.
ובשעה שהגרע"י ז"ל פירסם דעתו להקל אם עשתה הפס"ט בבין השמשות ופירסם הדברים לראשונה בירחון אור תורה חודש חשון תש"נ סימן ב' ראה שם.
הנה שם סימן ל"ה - הגה"צ רבי שריה דבליצקי ז"ל כתב בתקיפות נגד דבריו אלו, והביא עדויות מגדולי רבני ירושלים שהורו שח"ו להקל בזה.
וגם שם סימן ל"ו הגה"צ רבי אבגדר נבנצאל שליט"א תמה על דברי הגרע"י ע"ש.
מי יכול להעלות הדברים בפורום כאן.
ובמאסף ישורון (באחד מהחלקים האחרונים) בתולדות הגה"צ רבי שריה דבליצקי כתבו בזה, אבל מפני הכבוד או מפני היראה השמיטו שם החכם שכנגדו יצא הגה"צ הנ"ל, והוא הגרע"י ז"ל.
כמו כן הגאון רבי שלום משאש ז"ל חולק על הגרע"י בזה, ראה בירחון אור תורה תשס"א סימן נח אות ב' עמ' שנח
ועוד רבנים חשובים ראה שם באור תורה תש"נ סימן מט - נא ודחו דברי הגרע"י ראה שם, וכן שם שנת תשעח עמ' רלו ובדברי הרב מאזוז שם
וגם הגאון הרב מאזוז שליט"א חלק בתוקף על הוראת הגרע"י ראה בירחון אור תורה הנ"ל בכמה מקומות, ובספר שלו בית נאמן עמ' קסו והלאה באריכות
ואמר לי מו"צ מומחה בעניני טהרה שאין לשער התקלות והבלבולים דנוצרו מהוראה זו, ואמר לי שיש נשים שלכתחילה עושות הפסק טהרה בבין השמשות, מה שלא נשמע מעולם, וכמדומה אמר לי שגם מקילות עד זמן שקיעה דר"ת.
דרופתקי דאורייתא כתב:כמעיין המתגבר כתב:א. מרן הגר"ע לא רצה להקל בזה לכתחילה מפני שאין עושין ס"ס לכתחילה (למרות שעל פי שיטתו בכ"מ מוכח שאפשר גם כאן להתיר לעשות כן לכתחילה, ואכמ"ל), וגם בשביל שלא יגיעו לידי מכשול.
ב. בדעת הגרב"צ, אם אני לא טועה לא מצינו אצלו כתוב בעניין הזה, ובעניין שמועות התלמידים, כבר ידועים הדברים שהיה עונה לפי השואל, מה שכן, באבני שהם וקול אליהו כתבו לפי דעתו בחלק א' יו"ד סי' י', שכידוע רק חלק זה ממנו, שאין מצרפין דעת ר"ת לס"ס, אבל מי שיפתח שם יראה שזה רק לגבי שבת ומילה שלא עושים שום ס"ס, בלי קשר לר"ת.
ג. ומה שאמרו בשמו שהוא מנהג, זה מאוד דחוק, כי מדובר לעניין דיעבד ואין מנהג בדבר שאינו מצוי, המנהג הזה לא מוזכר בספרים קדומנים, וגם זה דברים שבצנעה. ואם כבר נמצא להפך, בערוך השלחן כתב שהמנהג פשוט להפסיק בטהרה עד הלילה.
ד. ואף א"ת שיש מנהג, עושים ס"ס כנגד מנהג, עי' זבחי צדק סי' קי ס"ק קנח.
א. יש"כ על הבהרת שאלתי. והתשובה שלא יגיעו לידי מכשול עדיין צ"ע. דומני כי אפי' כשנשאל ע"ז לא היה מורה להיתר, (דהיינו אחר שכבר היה מעשה, וזה דיעבד), ורק בשעה"ד התיר. (יש לבדוק בספר מעיין אומר).
ב. דבריך כמובן עפ"ד היבי"א המפורסמים. אבל כל דבריו - גם לשיטתו וכבר נידון באורך בפורום במ"א - לגבי אול"צ ח"ב, ודאי לא אול"צ ח"א.
ג. מנין לך ההגדרה שזה דבר שאינו מצוי?
היכן הערוה"ש? (וכמדו' כבר הובא ב"המשביר" הנ"ל).
ד. לא עבדי' ס"ס נגד מנהג. בפרט לא כנגד ר"ת. ע' בסו"ס תפארת יצחק ועוד הרבה. ואכמ"ל.
ישראל אליהו כתב:יעויין במנחת אשר נדה סימן נח,.
פלוריש כתב:בטהרת הבית (ח"ב עמ' רסה-רעד) כתב מס"ס להכשיר הפס"ט תוך 13.5 דקות מהשקיעה:
א. שמא פסקה מלראות קודם בין השמשות
ב. ושמא ביה"ש יום הוא.
ג. ושמא הלכה בזמן השקיעה כרבנו תם.
ד. ושמא הלכה כרבי יוסי שביה"ש שלו מתחיל אחר סיום ביה"ש של רבי יהודה.
ה. ושמא אינה זבה אלא נדה.
כמה פוסקים כתבו לחלוק על היתר זה (הגרשז"א, הרב הנאמ"ן ועוד), אולם למיטב זכרוני הם חלקו על ספק ג' ועל ספק ה'.
האם יש מי שכתבו שא"א לצרף את שאר הספיקות?
כמעיין המתגבר כתב:ד. דרכו של הרב תפארת יצחק להביא רק אם המסכימים לשיטתו, אך כאן רבים סברו לומר ס"ס נגד מנהג, ואי אמרינן נגד מרן, לא נאמר נגד מנהג? וגם הבן איש חי ברב פעלים חלק ב' יו"ד סי' כג עשה ס"ס נגד מנהג וכן רבים וטובים.
כמעיין המתגבר כתב:ערוך השלחן סימן קצו סעיף כא. העיר כאן אחד שמדובר שם בבדיקה לאחר קבלת שבת או ערבית, אבל מדוייק בלישניה 'עד הלילה'.
תם מה הוא אומר כתב:כמעיין המתגבר כתב:ד. דרכו של הרב תפארת יצחק להביא רק אם המסכימים לשיטתו, אך כאן רבים סברו לומר ס"ס נגד מנהג, ואי אמרינן נגד מרן, לא נאמר נגד מנהג? וגם הבן איש חי ברב פעלים חלק ב' יו"ד סי' כג עשה ס"ס נגד מנהג וכן רבים וטובים.
כל דבריך נובעים מההסתה השקרית הקבועה. שלפי האמת אין מן הצורך להגיב עליה. אבל בכל זאת.
הגריח"ס שליט"א האריך בזה בספר מאמר יעקב (סי' כ אות ב), ושם הביא לדברי הגרי"ח הנ"ל.
שם מבאר שהסוברים דלא עבדי' ס"ס נגד המנהג, הלא המה
מהריב"ל
החבי"ב בכנה"ג
מהרי"ט
החיד"א
החקרי לב
הגאון ראש"ל ח"ד בדרא ז"ל בשו"ת נדיב לב
הגאון רבי אליעזר די טולידו בשו"ת משנת רבי אליעזר
מהרש"א אלפאנדרי
מהרמ"ך בשו"ת שואל ונשאל
תם מה הוא אומר כתב:הגריח"ס שליט"א האריך בזה בספר מאמר יעקב (סי' כ אות ב), ושם הביא לדברי הגרי"ח הנ"ל.
שם מבאר שהסוברים דלא עבדי' ס"ס נגד המנהג, הלא המה
מהריב"ל, החבי"ב בכנה"ג, מהרי"ט, החיד"א, החקרי לב
הגאון ראש"ל ח"ד בדרא ז"ל בשו"ת נדיב לב
הגאון רבי אליעזר די טולידו בשו"ת משנת רבי אליעזר
מהרש"א אלפאנדרי, מהרמ"ך בשו"ת שואל ונשאל
בברכה המשולשת כתב:כל הנדון באשכול היה על א"י, לא על חו"ל.
מקורות כתב:בברכה המשולשת כתב:כל הנדון באשכול היה על א"י, לא על חו"ל.
כל ההבדל בין א"י לחו"ל הוא בשיעור הזמן שנחשב לס"ס, אבל בעצם ההלכה שאפשר לסמוך הספק ספקא כזאת אין שום הבדל.
ולענין השאלה למה זה נחשב לא ספק ספקא ולא אומרים שהכל חדא ספקא, עיין באג"מ או"ח ח"ד סי' ס"ב הנ"ל מה שכתב בענין מילה לתינוק שנולד בין השמשות, שם האריך לבאר את כל הענין.
ישראל אליהו כתב:האג''מ כותב במפורש שמי שמיקל מעיקר הדין כהגאונים לא יכול לסמוך על הפסק טהרה בביה"ש. וכותב שזהו "פשוט וברור".
כמעיין המתגבר כתב:מה שנשאר זה רבי אלעזר בן טובו, הסבא קדישא ושואל ונשאל.
ואת הרב פעלים אף לא העתיק או ציין שחולק, אלא רק ציין לדבריו, כאילו הוא גם מסכים לשיטה זו.
כמעיין המתגבר כתב:א. מהר"י בן לב:
מדובר לעניין ס"ס להחמיר נגד מנהג להקל בעד אחד ביבמה, והוי התם מקום עיגונא, ואין להוכיח מזה לכל ס"ס.
כמעיין המתגבר כתב:ב. כנה"ג:
ביו"ד סי' לז הגב"י נ', בד"ה והנה אמת, מדובר בדין שהוקבעה הלכה לאסור מליחה בששים, ולא בסתם מנהג. וכך גם בסימן קה (הגב"י סב).
כמעיין המתגבר כתב:ד. ביו"ד סי' לט הגב"י סה, שם מבואר שאין מצרפים דעת רש"י כנגד דעת כל הפוסקים, שכולם נקטו דלא כרש"י ולכן אין מצרפים אותו לס"ס, אך אינו מוכרח שהוא מחמת עניין המנהג.
ומכל מקום אין אני מסכים לדבריהם בהס"ס הראשון, ספק אם הלכה כרש"י או אין הלכה כרש"י לא מיקרי ס"ס, כיון שיש גדולים ועצומים שאומרים דרש"י לאו דוקא כתב כן, ואפילו תימא דדוקא כתב כן, הר"ן כתב דלדעת רש"י מחתוך לגב או מגג לגב או מחדוד לחדוד טריפה. ועוד, כיון דכבר נהגו כל תפוצות הגולה דלא כרש"י, אין לעשותו ספק
כמעיין המתגבר כתב:ה. בבעי חיי יו"ד סי' קז, דף סג ע"ג, שם דיבר לעניין דלא עבדינן ס"ס נגד מרן מפני שנתקבלה הלכה כמותו בכל דבר. ואין מצרפים לס"ס סברות דחויות. וכך הוא גם במה שציין לשם סי' קמ.
כמעיין המתגבר כתב:ו. מהרי"ט:
לא דיבר בעניין זה אלא מחמת סב"ל בקריאה בס"ת שהוא ספק פסול, שאחר שכבר הונהג והתקבל על ידי כל ישראל שבס"ת המדובר שם הוא פסול ואין יוצאים בו י"ח, איך יתיר בכה"ג מחמת ס"ס, אך אינו רק משום מנהג.
כמעיין המתגבר כתב:ז. החיד"א:
לא מצאתי.
כמעיין המתגבר כתב:חקרי לב:
לא מדובר שם בס"ס אלא בספק אחד. ואח"כ נכנס לעניין ס"ס אבל לא דיבר בזה כלל לעניין שהוא נגד מנהג וכו'. ועל אף שמובן בדבריו שמעלת המנהג גדולה מקבלת הוראות מרן, אך זה לא קשור לנדון.
כמעיין המתגבר כתב:נדיב לב:
מדובר על מה שנהגו להחמיר בשני הספקות, שאין לצרף את שניהם יחד בשביל להתיר.
כמעיין המתגבר כתב:מה שנשאר זה רבי אלעזר בן טובו, הסבא קדישא ושואל ונשאל.
ואת הרב פעלים אף לא העתיק או ציין שחולק, אלא רק ציין לדבריו, כאילו הוא גם מסכים לשיטה זו.
מקורות כתב:ישראל אליהו כתב:האג''מ כותב במפורש שמי שמיקל מעיקר הדין כהגאונים לא יכול לסמוך על הפסק טהרה בביה"ש. וכותב שזהו "פשוט וברור".
נכון, מי שמיקל לגבי מוצאי שבת. ולפי דעתו כולם חייבים להחמיר ("מי התיר להם"). ואכן, יש הרבה מחמירים גם פה בארץ, ולהם זה נוגע.
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 182 אורחים