פורום אוצר החכמה

הראוני ידיד אחד, שהוא עשיר גדול ויש לו הרבה עסקים הפועלים במשך כל ימי השבוע, כמו מלונים ובתי אבות עבור גויים, את השטר שבת שהוא משתמש בה, ונתעוררתי בכמה תמיהות. אולי חו"ר הפורום יכולים לדון בזה כדת של תורה.

ארבע קושיות היו לי בה,

א. השטר היא שהבעלים מוכרים את מקום העסק חצי שעה לפני השקיעה בכל שבת, וקונים אותה בחזרה כשעה אחרי השקיעה כל שבת.
הרי שטר זו היא שטר מכירה בין הבעלים להגוי, וגם שטר מכירה בין הגוי להבעלים. האם שייך דבר כזה? הרי שטר פירושו שהמוכר מעיד על עצמו (או שמעידים עליו) שהוא נותן את החפץ הזה לחבירו, וע"י מסירת השטר וביחד אתו, נמסרה הקרקע לפלוני, וע"י שהקונה מחזיק בראיה ברורה על המכר, הרי החפץ הוא שלו. אם פלוני חייב להחזיר את השטר למי שייך השטר? איך תהיה בידו לראיה על הקנין? ובכלל, הרי באיזהו נשך מבואר שמכירה על מנת מכירה אינו אלא ביטול מכירה הראשונה. ואם לא ישלם הקונה המעות, לא קנה כמבואר בשו"ת הרי"ף (עי' בכ"ז בחו"מ סי' ק"צ ובנתיבות סוף הסימן). במכירת חמץ אנו זוקפים את שאר המעות במלוה שיעברו כל המעות.
בקיצור, אחת שהיא שתים. אחת, איך אפשר לשטר אחד לפעול דבר והיפוכו. וגם שהמכירה עצמה חסרה היא אם היא עומדת להבטל ואכן תיבטל.

ב. חלק מהשטר הוא שכל אוכל לא כשר שיקנה בעל העסק, הרי הוא עבור הגוי.
איך שייך לקנות עבור הגוי, הרי אין שליחות לעכו"ם? ואם הוא קונה אותה עבור עצמו ומוכר אותו מיד לגוי, הרי זה דבר שלא בא לעולם, שהשטר הוא על האוכל שהוא עתיד לקנות. וגם לא הרויח כלום, שאין רצונו להרויח אלא איסור סחורה בדברים האסורים, והרי זה מה שהוא עושה עכשיו.

ג. בשטר כתוב, שהמקומות שמוכרים הוא 'כמפורט בדף אחר'. השטר נכתבה בשנת תשס"ג ובסוף השנה הנוכחי (של אומה"ע) פג תוקפה. כל מה שהבעלים קנו תוך הזמן, הרי הוא מוסף על ה'דף האחר'.
הרי זה דבר שלא בא לעולם? ואמר לי הלה שהוא מוסר את השטר בחזרה להקונה והלה מוסר אותו אליו בחזרה, כל פעם שהוא קונה עסק חדש. האם זה נכון? הרי השטר הזה 'נמחל שיעבודו', והקנה כבר את העסקים הוותיקים, ובמה יקנה עכשיו?

ד. בעל העסק מחויב לתת אוכל לפועליו, וגם ללקוחותיו בבתי אבות. יש מטבח בכל עסק, ושם מבשלים דברים שונים, כולל בשר בחלב. אף אם האוכל שייך להגוי, הרי הבעלים היהודי נהנה מאיסורי הנאה, שהוא פוטר חובו ללקוחותיו ע"י בשר בחלב.

ימחל לי כתר"ה, אך לפני הדיון עצמו, לא הבנתי למה כתר"ה קורא לשטר שטר מכירה לשבת, כאשר מפורט בגוף דברי כתר"ה כי שטר זה משמש גם לעניין בב"ח וסחורה במאכלות אסורים וכו'.

זה ענין תרבותי. הרבנים דנו על שטר שבת, ומזה נמשכו שאר העניינים. היו ע"ז מריבות ופוליטיקה, כידוע ליודעי היסטוריה. וזה שהראני אותו קרא לו שטר שבת.

האם צריכים לדין שליחות לכאן? זו שותפות וכל הסעיפים הם פרטי השותפות. מה כל כך סבוך?

במקרה זו לא היו שותפים בעסק, אלא שמכר לו את החלק של שבת, וגם כתב שם שכל האוכל הלא כשר שיקנה, אינם עבורו אלא עבור הגוי. הרב שהכין את השטר שחל"ח ואיני יכול לשאול לו. האם יש טופס שטר כזה באיזה מקום?

לא מבין. אם הוא מוכר לו את חלק של שבת אז הם שותפים דה פקטה, מה שייך להקשות עוד?

איך מוכרים ה'חלק של שבת'? הוא מכר לו את העסק באופן שבכל יום ששי תחול הקנין להגוי, ואז הוא שייך להגוי. והגוי מוכרו לישראל במוצ"ש

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:איך מוכרים ה'חלק של שבת'? הוא מכר לו את העסק באופן שבכל יום ששי תחול הקנין להגוי, ואז הוא שייך להגוי. והגוי מוכרו לישראל במוצ"ש

מקבלים כסף ועושים שאר קנינים וגם שטר, ונעשים שותפים, ולחלק השותפות של הגוי מגיע השבתות וכו'

א. מסתמא השטר הוא רק שטר ראיה, חוזה ותנאיו, כי שטר קנין הוא חייב להיות של מקנה שבא מידו ליד קונה, ואה"נ לא שייך שטר הדדי.
והקנין נעשה בכסף או בקנין אחר. השאלה המעניינת איזה קנין קונה ישראל מגוי ואיזה קונה גוי מישראל, והכא זה גם בקרקע [בנכסים] וגם במטלטלין.

ב. קנין עבור גוי לא חייב להיות ע"י כח שליחות. וכבר חילקו האחרונים בין דבר שצריך מסירת כח המשלח לשליח ליצור חלות במקומו, ובין דברים שיכולים להתבצע גם ע"י מעשה קוף בעלמא. והבאת מוצרים מחנות למשלח אי"צ כח המשלח.

ג. אה"נ אם זה שטר קנין כפשוטו זו בעיה. אבל אם זה שטר ראיה לא קשה. ועוד נקודה חשובה: בכל הסכם בחוזה שנגמר תוקפו וממשיכים אותו הלאה בעל פה ע"פ הסכמתם, כל התנאים שהיו קיימים בחוזה הראשון ממשיכים ככתבם וכלשונם. וזה מבואר בפוסקים לגבי ש"ץ ועוד.

ד. משתרשי זה הנאה כמו הנאה שיש בה ממון או הנאת הגוף?