סגי נהור כתב:מבואר בהרבה מקומות, נלאיתי לציינם ולהעתיקם, שטעמי המצוות השונים הגלויים לנו אינם תכלית הטעם.
מסיבה זו העיסוק בטעמי המצוות הוא זר וטפל לעיון ההלכתי, ובדרך כלל גם אין בכח טעמי המצוות להסביר את פרטי ההלכות (כפי שייווכח כל מעיין שאי אפשר להוציא את ה"מנחת חינוך" מתוך ספר החינוך...). קשה לי להבין איך אפשר לערער על דבר זה שהוא יסוד התורה והמצוה ממש.
זה שטעמי המצוות אינם תכלית הטעם, אין אני חולק. אבל טעמי המצוות הם מקצת מן הטעם, ואותו מקצת אני אמור לקיים כמיטב יכולתי. מה עוד, שאין אנו דנים פה בטעם המצוה, היינו למה ציוה הקב"ה לשבות בשבת, אלא אנו דנים בציווי התורה ממש, דהיינו המצוה לשבות בשבת. וכל מה שכתבתי מטעם המצוה, זה רק להוכיח שאין איסור ל"ט מלאכות כל מלאכה בפני עצמה, אלא הכל כלול בחיוב לשבות בשבת. אלא שמכיון שאיסור השימוש בחשמל אינו נכנס בקלות לתוך אחד מהל"ט מלאכות, על כן אמרתי, שמכל מקום הוא נכנס תחת החיוב הכללי לשבות בשבת.