הרשב"א בסוגיא של מביא אדם קיתון של מים ומניח כנגד המדורה, כותב בתוך דבריו בהקושיא איך מותר להפשיר נגד המדורה: הרי אפילו להחזיר אסור על גבי אינו גרו"ק, ולתת לכתחילה אסור אפילו על גרו"ק (וא"כ אסור להפשיר על גבי האש ממש). ושוב מסיק בחידושו הידוע שמותר ליתן צונן שנתבשל על גבי קדירה שעל האש כי זה לא מיחזי כמבשל.
מאידך, הר"ן על הרי"ף מעתיק דבריו אחרת קצת. בהקושיא איך מותר להפשיר נגד המדורה הקשה: הרי אסור אפילו להחזיר על אינו גרו"ק, וכ"ש לתת לכתחילה - להפשיר -, אבל לא הרחיב כמו הרשב"א שאסור לתת לכתחילה אפילו על גרו"ק. וכשמביא החידוש שמותר להניח צונן שנתבשל על הקדירה, מתבטא: אבל לתת על האש ממש, אסור אא"כ גרף או קטם ושוב מסיק הלכך אינו מותר אלא בכלי ראשון או כנגד המדורה. עכ"פ יש משמעות לרגע שנתינה בתחילה ע"ג גרו"ק כן מותר. אלא שלכאורה חזר בו תיכף אח"כ.
אני מניח שכבר דנו האחרונים בדבריו, בפרט שזה נדפס בר"ן על הרי"ף והיה לפני כל האחרונים. אך יש לומר שהבינו זה כשיגרא דלישנא בפרט שלכאורה חזר בו תומ"י.
אבל הבחנתי בכמה ראשונים אחרים שגם כן העתיקו דברי הרשב"א, מהם מי שהעתיק כדברי הרשב"א, וכמה שהעתיקו כמו הר"ן, ואף השמיטו המסקנא שלו 'הלכך אינו מותר אלא כנגד המדורה וכו' ' ומשמע שבאמת נקטו כן. והקושי מפורסם שהרי ע"ג גרו"ק הוא דבעינן תנאי חזרה ואיך אפשר לומר שמותר גם נתינה בתחילה?