האם מותר לחמם דוד מים חשמלי [בוילער] ע"י שעון שבת [לקראת מוצאי שבת] כדי שיהיה לו מים מיד במוצאי שבת לרחיצת ילדים וכו' [דבר הנצרך מאד בימות החורף]. ויסוד השאלה האם אין כאן איסור שהייה לכתחילה.
ולכאורה יש להוכיח שמותר, יעויין בסי' רנ"ד ברמ"א סעיף ה ובמשנ"ב ס"ק לח שמבואר שמותר לשים פת שתאפה בתנור למוצ"ש דלא גזרינן בכי האי שמא יחתה מכיון שאסור לרדות הפת בשבת. וכתב שם במשנ"ב שבתנורים שלנו שאין איסור רדיה אסור מחשש שמא יחתה. ולמדנו שכל שמחמת איסור יש לו איסור להשתמש בדבר אין בו איסור שהייה דאין חשש שמא יחתה כיון שאינו יכול להשתמש בדבר בשבת. וממילא בבוילער כיון שאסור לו לפתוח הברז בשבת מחמת איסור בישול ממילא אין חשש שמא יחתה. [ואם יסגור את הברז של המים הקרים ולא יכנסו מים לדוד, מ"מ א"א יהיה להוציא מים חמים כיון שיש שסתום "אל חוזר" שלא מאפשר להוציא מים חמים אם לא נכנסים מים קרים].
ויש להקשות דבסי' שכו סעיף יא איתא שמרחץ שלא סתמו נקביו והוחם בשבת אסור להשתמש בו למוצ"ש אלא בכדי שיעשו מכיון שאסור לעשות כן שמא יחתה אלמא גם שהייה לצורך מוצ"ש אסרינן מחשש שמא יחתה.
אמנם יש ליישב פשוט דשם כיון שמותר להשתמש במים בשבת, ממילא יש חשש שמא יחתה, משאין כן בזה שיש איסור רדייה.
נמצא לפי"ז לכאורה לעניין בוילער יהיה מותר להפעיל ע"י שעון שבת ואין חשש "שמא יחתה" כיון שאסור להוציא מים חמים בשבת לא גזרו חכמים.
אלא שראיתי בספר שלחן שלמה (מצ"ב בהערות ס"ק י"ט) בשם הגרשז"א זצ"ל לאסור ולא הבנתי את דבריו.