קרבן חטאת ב"זב" ו"זבה" על שום מה?

[גם זו לטובה]

חטאת בנזיור ויולדת יש הסברים בחז"ל,
האם יש בחז"ל/קדמונים הסבר על חטאת של זב וזבה, על שום מה?
[ולמה מביאים עוף ולא בהמה?]

[עושה חדשות]

ציינתי בעבר לדברי החינוך,
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... it#p591329

[חוות דעת]

חטאת בנזיור ויולדת יש הסברים בחז"ל,
האם יש בחז"ל/קדמונים הסבר על חטאת של זב וזבה, על שום מה?
[ולמה מביאים עוף ולא בהמה?]

כמו"כ יל"ע בקרבן של גר (כריתות ח:) מה ענינו

[עזריאל ברגר]

חטאת בנזיור ויולדת יש הסברים בחז"ל,
האם יש בחז"ל/קדמונים הסבר על חטאת של זב וזבה, על שום מה?
[ולמה מביאים עוף ולא בהמה?]

כמו"כ יל"ע בקרבן של גר (כריתות ח:) מה ענינו

גר מביא רק עולה, שהיא דורון.

[ביקורת תהיה]

חטאת של זב וזבה על שום מה? ולמה מביאים עוף ולא בהמה?

רש"י פרק היה מביא:

יֵשׁ טֻמְאוֹת שֶׁהִצְרִיכָן הַכָּתוּב כַּפָּרָה לְטָהֳרָתָן: זָב וְזָבָה, וְיוֹלֶדֶת, וּמְצֹרָע, וְנָזִיר שֶׁנִּטְמָא.

לתשומת לב: כל הטמאים הללו - קרבן חטאתם עוף הוא, מלבד מצורע עשיר.

ולהעיר:
א. מצורע – דאמר רבי שמעון: חטאתו של מצורע ואשמו טעונין נסכים לפי שאין באין על חטא. ונזיר שנטמא – היינו אשמו (שאינו בא על חטא, אלא להכשירו לנזירות של טהרה).
ב. לשמעון הצדיק (בפ"ק דנדרים) דלא סבירא ליה דנזיר חוטא הוי, ולרבי אלעזר (בפ"ק דתענית)
דאמר דנקרא 'קדוש', לא נתפרש מה טיבה של חטאת נזיר טהור.
ותנו דעתכם! אצל חטאת זו, בשונה מאצל שאר כל החטאת, לא נזכרה כפרה בפרשה.

[ביקורת תהיה]

לשמעון הצדיק דלא סבירא ליה דנזיר חוטא הוי, ולרבי אלעזר דאמר דנקרא 'קדוש', לא נתפרש מה טיבה של חטאת נזיר טהור.

מן הענין לציין דברי רבי יהודה בפ"ק דנדרים שאמר לפי שיטה זו:

חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מִתְאַוִּין לְהָבִיא קָרְבַּן חַטָּאת, לְפִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַּקָּלָה
עַל יְדֵיהֶן. מֶה הָיוּ עוֹשִׂין? עוֹמְדִין וּמִתְנַדְּבִין נְזִירוּת לַמָּקוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַיְּבוּ קָרְבַּן חַטָּאת לַמָּקוֹם.

[ביקורת תהיה]

ציינתי בעבר לדברי החינוך.

והרי דברי אלדים חיים מבית מדרשו שלאליהו (תדא"ר פרק טו):

רָאָה הָאָדָם קֶרִי – חַיָּב טְבִילָה מִן הַתּוֹרָה. אִם אָמַר 'מִי רָאָה אוֹתִי? אֵין בְּכָךְ כְּלוּם!' הֶעֱבִירוֹ מִכְּנֶגֶד פָּנָיו. שׁוּב רָאָה קֶרִי וְאוֹמֵר 'מִי רוֹאֶה אוֹתִי? אֵין בְּכָךְ כְּלוּם!' וְכֵן בְּפַעַם שְׁלִישִׁית – עוֹבֵר עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: 'וְאִישׁ כִּי תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ וְטָמֵא עַד הָעָרֶב', וְעָבַר עַל מַה שֶּׁכָּתוּב: 'הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר'. לַסּוֹף הוּא נַעֲשֶׂה זָב מִתּוֹךְ דְּרָכָיו. וְאִם חָזַר וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה – מְרַפְּאִין אוֹתוֹ, וְאִם לָאו – הֲרֵי הוּא זָב עַד יוֹם מוֹתוֹ.
אִשָּׁה שֶׁרָאֲתָה טִפַּת דָּם כְּחַרְדָּל, וְאָמְרָה 'מִי רָאָה אוֹתִי? אֵין בְּכָךְ כְּלוּם!' הֶעֱבִירַתָּה מִכְּנֶגֶד פָּנֶיהָ שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה פְּעָמִים, וְעָבְרָה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: 'וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה, דָּם יִהְיֶה זוֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ' וְגוֹמֵר, וְעָבְרָה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב: 'הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל' וְגוֹמֵר. לְסוֹף נַעֲשֵׂית מִתּוֹךְ דְּרָכֶיהָ זָבָה יָמִים רַבִּים. אִם חָזְרָה וְעָשְׂתָה תְּשׁוּבָה – מְרַפְּאִין אוֹתָהּ מִיָּד, וְאִם לָאו – הֲרֵי הִיא בְּחֶזְקָתָהּ עַד יוֹם מוֹתָהּ.