בדק"ס ובכתה"י שבה"ג לא מצאתי שינוי (יתכן שלא חיפשתי בבה"ג מספיק טוב).בעו מיניה מרב ששת מהו למיברז חביתא בבורטיא [לתחוב רומח בדופני החבית] בשבתא, לפיתחא קמיכוין ואסיר או דילמא לעין יפה קמיכוין ושרי?! א"ל לפיתחא קא מכוין ואסיר
אני הולך ומשתכנע שהיתה באשכנז גם גירסה אחרת !
וזה החלי
א.
ז"ל המרדכי רמז שכב (והו"ד באגודה ומהרא"י ועוד)
כל מפרשי המרדכי הקדמונים (בגדי ישע, שארית יוסף, גדולת מרדכי), עמדו ע"כ, שהרי בגמ' אמרו שאסור למיברז חביתא? ותי' שכוונת המרדכי, שמשם מוכח שדוקא משום שלפתחא מכוון אסור, הא אינו מכוון לפתחא מותר. פירוש דחוק ומאולץ מאד. (בטל אורות הקדמון, מגיה ד' המרדכי יעו"ש בערך סותר) אבל הוא זוכה לתמיכה מד' מהר"ם בתשו' שהוא כנראה מקור הקטע במרדכי, שם כתוב בסגנון המפרשים הנ"ל.
ב
אם זה היה נגמר כאן, היינו צולחים את זה איך שהוא. אבל זה לא נגמר בזה: שימו לב לדברי תוס' ר"פ למכות (נדפס בכמה מקומות וכל אחד מכנה אותו באופן אחר)
כאן כמעט בלתי אפשרי להעמיס פירוש האחרונים הנזכר.
ג
תוספות זה עמד כנראה לפי המסדר של פסקי תוספות למכות, שימו לב למסקנתו:
חד וחלק ! שרי למיברז חביתא בבורטיא!
ד
וראו גם דברי האגודה שבת פ"ד לדבריו בגמ' שבת מח ב, ששאלו על איסור פותח בית הצואר מהיתר מגופת החבית, שאלו גם מהיתר למיברז חביתא בבורטיא!
היש עדיין מקום להסתפק שהיתה להם גי' שונה בגמ'?