ספק בקורא ק"ש כנגד בית הכסא לשי' הרשב"א - שייך לברכות דף כה כו

[מגופת חבית]

והא אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא עומד אדם כנגד בית הכסא ומתפלל (ברכות כו.)
ומסקינן שלעולם אסור להתפלל כנגד בית הכסא ואפי' אין בו צואה ולא התירו אלא בבתי כסאי דפרסאי
והכי קיי"ל ריש סי' פ"ג
כ' החזו"א ריש סי' י"ז שכל חדר בית הכסא מקרי בית הכסא ואפי' אם החדר גדול הרבה מאד, ולכן אין אם יש בית הכסא גדול אסור להתפלל בכולו ואפי' אם מרחיק ממקום הצואה ד' אמות
ולפי"ז נראה שה"ה לענין איסור להתפלל כנגד בית הכסא שאפי' אם אינו רואה מקום הצואה כ"א רואה מקצת חדר בית הכסא נמי אסורה

והנה אם הבית הכסא ברשות אחרת ורואהו, נראה שודאי לא גרע מצואה ותלוי במחל' הרשב"א והרא"ש אם מותר להתפלל כנגד צואה כשהוא ברשות אחרת ורואהו וכן כ' המשנה ברורה שם ס"ק ה'
ונראה פשוט לפי"ז, דאף להרשב"א שאינו מועיל רשות אחרת הא כיסוי מהני וכדמצינו צואה בעששית מותר לקרות ק"ש כנגדה אע"פ שרואה, וא"כ ה"ה כנגד בית הכסא כל שהוא מכוסה סגי [וזהו כונת המ"ב הנ"ל שאם יש חלון או מעצים עניו מותר אפי' להרשב"א ופשוט]

והנה להרשב"א נסתפק בפמ"ג [והאריך בזה הביאור הלכה ריש סי' ע"ט] אי מותר להרשב"א ברואה הצואה ברשות אחרת כשיש על הרשות אחרת דין סתימה כגון שיש צורת הפתח או דלת וכו', ולהצד שאע"פ שיש שם צורת הפתח ודלת אפ"ה כל שרואהו אסור להרשב"א יש לעי' היכא שדלת בית הכסא הוא סגור ואך יש רווח למטה כמו שמצוי בזמנינו ויכול לראות אויר בית הכסא האם מקרי מכוסה להרשב"א שהרי הסדק הוא פחות מג' וכלבוד דמי ומקרי מכוסה ואז מותר וכצואה בעששית או כמו שיש לאסור אע"פ שהוא מאחר צורת הפתח דסוף סוף נראה היא, כמו כן אם נראה היא אע"ג שמדינא הוי סתום ע"פ לבוד אפ"ה לא מקרי מכוסה, והויאל ונראה מותר
[ובאמת יש להסתפק להרשב"א בצואה עצמה, וכ' ציור המצוי]

[לענין]

הגאון המופלא רבי אברהם גניחובסקי נטה להחמיר בזה, אך ביטל דעתו לפוסקי הדור שהתירו (מסתמא הכוונה לרבי ניסים).
אגן הסהר ח''ב עמ' 45.

[מגופת חבית]

האם מקרי מכוסה להרשב"א שהרי הסדק הוא פחות מג' וכלבוד דמי ומקרי מכוסה

נראה שהדבר מפורש במשנה ברורה סימן פ''ז ס''ק ט' כמעט בסופו וז''ל
אם הניח להגרף והעביט תחת המטה ומחיצות המטה מגיעין עד פחות מג' סמוך לארץ אפילו אם המטה בעצמה אינה גבוה יו"ד שרי לקרות לפני המטה ועל גבה דאמרינן לבוד והוי כמכוסה עכ''ל

[מקדש מלך]

האם מקרי מכוסה להרשב"א שהרי הסדק הוא פחות מג' וכלבוד דמי ומקרי מכוסה

נראה שהדבר מפורש במשנה ברורה סימן פ''ז ס''ק ט' כמעט בסופו וז''ל
אם הניח להגרף והעביט תחת המטה ומחיצות המטה מגיעין עד פחות מג' סמוך לארץ אפילו אם המטה בעצמה אינה גבוה יו"ד שרי לקרות לפני המטה ועל גבה דאמרינן לבוד והוי כמכוסה עכ''ל

מנין לך שמדובר כשרואה את הגרף?
כל שאומר הוא שדינו כמכוסה ואין צריך ריחוק ארבע אמות.

[מגופת חבית]

מנין לך שמדובר כשרואה את הגרף?
כל שאומר הוא שדינו כמכוסה ואין צריך ריחוק ארבע אמות.

אם כנים הדברים שכתבתי נמצא שכל שהוא מכוסה לא איכפת לן אם הוא נראית או לא כמו שמצינו בצואה בעששית, וכל הספק הי' אם ע''י לבוד מקרי מכוסה, ונראה דזה כן מבואר מדברי המשנה ברורה

[מקדש מלך]

מנין לך שמדובר כשרואה את הגרף?
כל שאומר הוא שדינו כמכוסה ואין צריך ריחוק ארבע אמות.

אם כנים הדברים שכתבתי נמצא שכל שהוא מכוסה לא איכפת לן אם הוא נראית או לא כמו שמצינו בצואה בעששית, וכל הספק הי' אם ע''י לבוד מקרי מכוסה, ונראה דזה כן מבואר מדברי המשנה ברורה

בשו"ת שבט הקהתי חלק ה סימן כח אסר בראייה, גם כשמכוסה על ידי לבוד.
וכן כתב בירור הלכה לרבי יחיאל זילבר חלק ו או"ח סימן פה, בשם החו"ב.

אך בקובץ תל תלפיות (מצו"ב) כתב רבי צמח ברוך רבינוביץ להתיר. (ויש כל מיני מחברי זמנינו נוספים באוצר החכמה שאוסרים מתירים או מסתפקים).

ולי היה נראה מסברא פשוטה לחלק בין כיסוי עששית לנידון דידן, שאינו נחשב ככיסוי לעניין ראיה, דלא גרע ממחיצה שאינה מועילה לזה. ודווקא עששית מועילה שהיא כיסוי גמור. והעליתי בקובץ מצו"ב עוד סברא מענינת לחלק ביניהם.

[מגופת חבית]

רב תודות להרב מקדש מלך על העלאת המראה מקומות והי' לתועלת

מש''כ מסברא כן נראה לי מסברא שיש לחלק בין כיסוי למחיצה, ואך מקום הספק הוא האם יש לדונו כמכוסה ע''י דין לבוד
ועוד מה דעתך על עצם הראיה ממה שכ' המשנה ברורה בסי' פ''ז?

לסברת האבני נזר שהעלית, מה הדין אם הוא לובש משקפיים?

[מקדש מלך]

לגבי הראיה, ברור שנחשב כמכוסה על ידי לבוד (ובתנאי שהוא מצידו ולא מעליו ששם לא מועיל לבוד כמבואר במ"ב שם ס"ק י).
אלא שלטעמי כיסוי לא יכול להועיל יותר מאשר מחיצה.

לגבי המשקפיים, לא הבנתי איזה נפקותא יכול להיות. לגבי ערווה בראייה תליא. ולגבי צואה צריך כיסוי, ואפילו אם היה מכסה את עיניו בברזל אטום לא היה מועיל, על אחת וכמה וכמה בזכוכית. ובמקום שיועיל ברזל אטום, תועיל גם זכוכית.

ואמנם יש לדון בעניין הכיסוי מעליו שלא מועיל, מה יהיה הדין בנידון כמו של הרב רבינוביץ שמיירי בחלון שהוא מול פניו של אדם. ויש סברא לומר שזה נחשב מלמלעלה שלא מועיל לבוד. כי אין החילוק בין ארבע רוחות הארץ לשמיים, אלא מצד מבטו של אדם. ואם הצואה על הרצפה ומכוסה מלמעלה, הרי מצד מבטו של אדם מדובר בכיסוי מעליא, ולגבי השלמת הצדדים הקילו לסמוך על לבוד. אך אם הצואה מול עיניו של אדם בגובה, מה הנפקותא בין מלמעלה למן הצד, ול"ע כלל.

[מגופת חבית]

לגבי המשקפיים, לא הבנתי איזה נפקותא יכול להיות. לגבי ערווה בראייה תליא. ולגבי צואה צריך כיסוי, ואפילו אם היה מכסה את עיניו בברזל אטום לא היה מועיל, על אחת וכמה וכמה בזכוכית. ובמקום שיועיל ברזל אטום, תועיל גם זכוכית.

כונתי הי' באופן שיש לה כיסוי ע''י לבוד דשפיר מקרי מכוסה להאבני נזר ואפ''ה שייך בה איסור ראייה, דדוקא צואה בעששית אין כאן איסור ראיה היות שהוא ראיה ע''י דבר אחר, ולכן כ' דלפי''ז כשהוא מכוסה ע''י לבוד וגם הוא לובש משקפיים, תרתי איתנהו מכוסה וראייה ע''י דבר אחר

אלא שלטעמי כיסוי לא יכול להועיל יותר מאשר מחיצה.

לא הבנתי, למה גרע מצואה בעששית

[מגופת חבית]

הגאון המופלא רבי אברהם גניחובסקי נטה להחמיר בזה, אך ביטל דעתו לפוסקי הדור שהתירו (מסתמא הכוונה לרבי ניסים).
אגן הסהר ח''ב עמ' 45.

אגן הסהר.PDF

(108.39 KiB) הורד 80 פעמים

באיזה מהדורה הי' נידון להחמיר?