פורום אוצר החכמה

ידוע הנידון הרחב בספרי הפו' אם צוואת רבי יהודה החסיד נאמרה לצאצאיו בלבד או לשאר אנשים ג"כ, ויש קהילות שקיבלו עליהם צוואה מסויימת וכו' ורוב העולם קיבלו עליהם החומרא של שמות שוים החתן והחותן (פחות) וכלה וחמותה (יותר).
היום ראיתי בקובץ אחד שהביא מספר מסויים איני זוכר את שמו שיש קבלה מסויימת מגדולי הרבנים שאם שלשה מורי הוראה/גדולי הפוסקים/צדיקים/-יש שינויי נוסחאות בזה בכמה ספרים-מתירין להתנהג דלא כהצוואה אין שום חשש ח"ו, ובכלל, אפשר לסמוך ע"ז בכלה וחמותה ששמותיהן שוות, האם ידוע לאי מי מ"מ בנידון?

יש ע"ז תשובה מהייטב לב (כעת איני זוכר מקומו) שכתב כן

מ"מ בכלה חומותה הענין חמור בהרבה מאחר שגם בכתבי האר"י כתב כן

אאל"ט הרב שבט כתב ספר שלם על צוואת רבי יהודה החסיד.

מצו"ב.
ובכלל אשמח להחכים מהו המקור המחייב את הצוואה עד כדי כך שיש שמבטלים שידוכים בשל כך, [ואף בני עדות המזרח נהגו להקפיד בזה, ראה ביבי"א ח"ב, יז] ובפרט שהוראות אלו אף לא הובאו בשו"ע וברמ"א, בניגוד לדברים אחרים שאף הם התייחסו אליהם לדינא, בעיקר מה שנוגע לדיני קבורה והלוויית המת, וחזינן דאדרבא, לא התייחסו לצוואה אלא רק במה ש(כפי הנראה) נהגו קודם לכן.

ראה עוד אריכות בספר אור משה סימן א (להגרי"ח סופר שליט"א)

ידוע שבעניני נישואין מובא באבני צדק לשאול ג' רבנים ויעלה הזיווג יפה. השאלה האם היתר ג' רבנים זה רק כלפי נישואין או גם כלפי שאר דברים כגון נתיצת תנור ועוד?