מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

הודעהעל ידי סליחות » ד' מרץ 04, 2020 9:14 am

מכיון שהן קידוש קודם סעודה ראשונה והן קידוש קודם סעודה שניה - מתקנת חכמים, מדוע לא התקינו לברך אקב"ו גם על קידוש סעודה שניה?

ביליצר
הודעות: 1785
הצטרף: ה' אוקטובר 01, 2015 11:26 am

Re: מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

הודעהעל ידי ביליצר » ד' מרץ 04, 2020 9:35 am

לכן נקרא שמו בישראל קידושא רבה בלשון סג"נ כי אינו דאורייתא ,
קידוש הלילה עיקרו דאורייתא .

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

הודעהעל ידי כדכד » ד' מרץ 04, 2020 10:55 am

על מצוות מדרבנן גם מברכים
הל' סג"נ אינו משום שאינו מדאוריתא אלא משום שהורא קצר ואנו אומרים שהוא גדול

עזריאל ברגר
הודעות: 12954
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מרץ 04, 2020 12:49 pm

יש כלל ידוע, שלא תיקנו ברכה לברכה, דאלת"ה אין לדבר סוף.

סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

הודעהעל ידי סליחות » ד' מרץ 04, 2020 12:58 pm

היכן מצינו כאן ברכה לברכה?

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

הודעהעל ידי כדכד » ד' מרץ 04, 2020 1:43 pm

הרב סליחות
באר נא את שאלתך המקורית
האם השאלה מדוע לא יברכו ברכת המצוות לקדש קידוש של שבת בבוקר (כך נראה לי שהבין הרב עזריאל) או מדוע לא יוסיפו "אשר קדשנו במצוותיו ורצה בנו וש"ק הנחילנו"וכיו"ב?

סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

הודעהעל ידי סליחות » ד' מרץ 04, 2020 3:26 pm

הקידוש על היין הוא מדרבנן גם בלילה. וכמו שמברכים על קידוש דרבנן בלילה (כמו מצוות נוספות מדרבנן כמו נטילת ידיים) לכאורה היה צריך לברך על קידוש דרבנן ביום.

דורש טוב לעמו
הודעות: 215
הצטרף: ד' יוני 12, 2019 4:44 pm

Re: מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

הודעהעל ידי דורש טוב לעמו » ד' מרץ 04, 2020 3:52 pm

אולי משום שבאמת אין צורך בקידוש היום, שכן ברגע שנכנסה השבת קידשנו את השבת בקידוש הערב. וממילא אין צורך בקידוש היום, אבל מפני כבוד יום תיקנו לפחות לברך
ברכת בפה"ג על הכוס לפני הסעודה.

עזריאל ברגר
הודעות: 12954
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מרץ 04, 2020 4:48 pm

סליחות כתב:הקידוש על היין הוא מדרבנן גם בלילה. וכמו שמברכים על קידוש דרבנן בלילה (כמו מצוות נוספות מדרבנן כמו נטילת ידיים) לכאורה היה צריך לברך על קידוש דרבנן ביום.

אתה מערבב בין ברכת המצוות (אשר קדשנו במצוותיו וציוונו ... - כגון ברכת נט"י) לבין ברכת השבח (אשר קדשנו במצוותיו ורצה בנו וכו').
אין ברכה על הקידוש, כפי שאין ברכה על קידוש לבנה או על ברכת המזון.

סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

הודעהעל ידי סליחות » ד' מרץ 04, 2020 5:43 pm

עזריאל ברגר כתב:
סליחות כתב:הקידוש על היין הוא מדרבנן גם בלילה. וכמו שמברכים על קידוש דרבנן בלילה (כמו מצוות נוספות מדרבנן כמו נטילת ידיים) לכאורה היה צריך לברך על קידוש דרבנן ביום.

אתה מערבב בין ברכת המצוות (אשר קדשנו במצוותיו וציוונו ... - כגון ברכת נט"י) לבין ברכת השבח (אשר קדשנו במצוותיו ורצה בנו וכו').
אין ברכה על הקידוש, כפי שאין ברכה על קידוש לבנה או על ברכת המזון.

צודק. ייש"כ.

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

הודעהעל ידי הפשטן » ד' מרץ 04, 2020 6:22 pm

עזריאל ברגר כתב:אין ברכה על הקידוש, כפי שאין ברכה על קידוש לבנה או על ברכת המזון.


viewtopic.php?f=7&t=541&p=605389#p605389

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

הודעהעל ידי צביב » ד' מרץ 04, 2020 10:11 pm

עזריאל ברגר כתב:
סליחות כתב:הקידוש על היין הוא מדרבנן גם בלילה. וכמו שמברכים על קידוש דרבנן בלילה (כמו מצוות נוספות מדרבנן כמו נטילת ידיים) לכאורה היה צריך לברך על קידוש דרבנן ביום.

אתה מערבב בין ברכת המצוות (אשר קדשנו במצוותיו וציוונו ... - כגון ברכת נט"י) לבין ברכת השבח (אשר קדשנו במצוותיו ורצה בנו וכו').
אין ברכה על הקידוש, כפי שאין ברכה על קידוש לבנה או על ברכת המזון.


יש ברכה על ברכת המזון ויא ברכת הזימון,
יש ברכה על ברכת התורה והיא ברכו את ד' המבורך

ביליצר
הודעות: 1785
הצטרף: ה' אוקטובר 01, 2015 11:26 am

Re: מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

הודעהעל ידי ביליצר » ד' מרץ 04, 2020 11:25 pm

כדכד כתב:הל' סג"נ אינו משום שאינו מדאוריתא אלא משום שהורא קצר ואנו אומרים שהוא גדול


משנה ברורה רפ"ט ג קידושא רבא - ונקרא בלשון זה שהוא כמו שקורין סגי נהור מפני שזה הקידוש אינו כלל דאורייתא רק שתקנוהו לכבוד שבת ואסמכוהו אקרא כדאיתא בגמרא,
ובמגן אברהם שם.

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

הודעהעל ידי הפשטן » ה' מרץ 05, 2020 12:08 am

צביב כתב:
עזריאל ברגר כתב:
סליחות כתב:הקידוש על היין הוא מדרבנן גם בלילה. וכמו שמברכים על קידוש דרבנן בלילה (כמו מצוות נוספות מדרבנן כמו נטילת ידיים) לכאורה היה צריך לברך על קידוש דרבנן ביום.

אתה מערבב בין ברכת המצוות (אשר קדשנו במצוותיו וציוונו ... - כגון ברכת נט"י) לבין ברכת השבח (אשר קדשנו במצוותיו ורצה בנו וכו').
אין ברכה על הקידוש, כפי שאין ברכה על קידוש לבנה או על ברכת המזון.


יש ברכה על ברכת המזון ויא ברכת הזימון,
יש ברכה על ברכת התורה והיא ברכו את ד' המבורך


התינח בעשרה (או בשלושה), מיהו ביחיד - מאי איכא למימר?
וטוב שלא היזכרת גם את "לשם יחוד", מיהו לגבי נוסח-הברכה הקבוע שתיקן דוד המלך ע"ה (בתוך ספר תהלים) - "ברוך אתה השם" (אשר לזה התכוון מן הסתם פותח האשכול) - מאי איכא למימר?

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

הודעהעל ידי כדכד » ה' מרץ 05, 2020 4:53 pm

ביליצר כתב:
כדכד כתב:הל' סג"נ אינו משום שאינו מדאוריתא אלא משום שהורא קצר ואנו אומרים שהוא גדול


משנה ברורה רפ"ט ג קידושא רבא - ונקרא בלשון זה שהוא כמו שקורין סגי נהור מפני שזה הקידוש אינו כלל דאורייתא רק שתקנוהו לכבוד שבת ואסמכוהו אקרא כדאיתא בגמרא,
ובמגן אברהם שם.

הדברים אכן כתובים במשנה ברורה אך בשער הציון הוא מציין לר"ן ולמגיד משנה ובשניהם לא כתוב שהל' סג"נ היא משום שהוא מדרבנן.
הר"ן (כב. מדפי הרי"ף ד"ה זכרהו) כותב מה שזכרתי קודם שהל' סג"נ היא מפני שהוא קידוש קצר ואנו אומרים שהוא גדול.
המגיד משנה פכ"ט ה"י משבת כותב שנקרא כך בל' סג"נ ואינו מבאר למה.
יש טעם נוסף שמוזכר בראשונים (רש"י ורשב"ם ק"ב.) שנקרא כך משום דאכולהו קידושי אמרינן ליה אבל זה אינו סג"נ.
המג"א שם (ס"ק א) מזכיר שהוא מדרבנן אבל אינו מזכיר ל' סג"נ. ואינו מפרש טעם הלשון.
המחצית השקל מביא את טעם הר"ן והפרי מגדים את שני הטעמים שהזכרתי.
לפי זה אין שום מקור לפני המשנה בכרורה שה בין של' סג"נ היא משום שאינו מדאורייתא ואולי יש מקום להבין במשנ"ב גם אחרת

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

הודעהעל ידי צביב » ה' מרץ 05, 2020 9:49 pm

בדרך הסוד
סעודה דעתיקא קדישא ( כמ''ש בסידור)
גדולה וכבוד יום עדיף,
ולרוב קדושתו רין צורך לקדשו במפורש,
ומספיק רמז ברכת היין, ( ושמחת היין)

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

הודעהעל ידי דרומי » ה' מרץ 05, 2020 9:50 pm

וסעודה שלישית גדולה עוד יותר, ולכן לא התקינו בה קידוש כלל

ממרומי היער
הודעות: 395
הצטרף: ה' יוני 20, 2013 4:33 pm

Re: מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

הודעהעל ידי ממרומי היער » ב' מרץ 09, 2020 12:47 am

יש רשב"ם בערבי פסחים, שהסיבה שבכלל מקדשים על יין בבוקר, זה כי "אין אומרים שירה אלא על היין" וסעודת שבת מן הראוי שתפתח בכוס יין, אבל אין זה מצוות "קידוש" במובן של "זכור את יום השבת לקדשו".

וזה מסביר גם את מה שלא נהגו העולם לשתות מהיין, כי זה רק פתיחה יפה לסעודה, זה הכל

ודלא כמנהג הבריסקערס שמקפידים בשבת בבוקר דווקא לטעום מן היין, באומרם - הרי אין משמעות ללצאת ידי חובה אם לא נטעם מהקידוש, כי הרי הברכה היחידה היא בורא פרי הגפן, ולפי דברי הרשב"ם אין כאן בכלל עניין של לצאת ידי חובה, אלא זה רק פתיחה יפה וטעימת הכוס זה דבר שממילא מתגלגל, ולא עיקר כמו בקידוש של הלילה...

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: מדוע חז"ל לא התקינו לברך על קידוש סעודה שניה?

הודעהעל ידי צביב » ב' מרץ 09, 2020 1:26 am

הרב ממרומי היער אומר דברי חידוש,
ואצלינו בבית הכנסת נהגו פעם שכולם שותים מהיין, אומנם היום רובם לא שותים,
( אולי החשש היה שאין המקדש שותה מלא לוגמיו, וכנראה היום אין חשש זה)

לכאורה הרשב''ם בפסחים דף קו. ד''ה אמר רב יהודה בפה''ג,
בשם השאלתות,
ובהעמק שאלה בשאילתא נד ( דף שנג: בהוצאת מוה''ק) אות ה
כתב נוסחה מוטעית נזדמנה לרשב''ם, לערבב הענינים
אלא מש''כ השאלתות כאן דקידוש ביום שותים יין משום כבוד שבת,
לעשות שינוי בין סעודת שבת לסעודת חול
ומ''ש
אין אומרים שירה אלא על היין,
הכוונה כמ''ש בשאילתא ס''ה דוקא יין ולא על שאר משקין.

ואם כן הטעם שישתו כולם מהיין, כדי שכולם יעשו שינוי בין סעודת חול לסעודת שבת.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 168 אורחים