פורום אוצר החכמה

הנאמן כתב:יכול שפיספסתי, האם דנו והביאו פסקים בענין יציאה עם מסיכה לרה"ר?

ברוך00 כתב:

הנאמן כתב:יכול שפיספסתי, האם דנו והביאו פסקים בענין יציאה עם מסיכה לרה"ר?

כולם מתירים מצ"ב קובץ מבית הלוי (ראה עמ' 2)

יוצא פוניבז' כתב:

ברוך00 כתב:

הנאמן כתב:יכול שפיספסתי, האם דנו והביאו פסקים בענין יציאה עם מסיכה לרה"ר?

כולם מתירים מצ"ב קובץ מבית הלוי (ראה עמ' 2)

הגרמ"ש קליין אוסר

ברוך00 כתב:

הנאמן כתב:יכול שפיספסתי, האם דנו והביאו פסקים בענין יציאה עם מסיכה לרה"ר?

כולם מתירים מצ"ב קובץ מבית הלוי (ראה עמ' 2)

בני ברקי כתב:האם יש נפילת אפיים במיניני המרפסות כאשר בדירה אחת יש ספר תורה?

ברוך00 כתב:

ברוך00 כתב:

הנאמן כתב:יכול שפיספסתי, האם דנו והביאו פסקים בענין יציאה עם מסיכה לרה"ר?

כולם מתירים מצ"ב קובץ מבית הלוי (ראה עמ' 2)

וכן הגרי"מ רובין מתיר

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:נראה שעדיין לא דנו על השאלה בחו"מ.

רבים המה אשר קבעו עם אולם לעשות להם חתונה בימים אלו, ואינם יכולים לעשות אותו. בעלי האולם מסרבים להחזיר את הדמי קדימה, באומרם שהמחותנים חזרו בהם. ובעלי השמחה אומרים שבעלי האולם אינם נותנים להם את השירות, ע"כ שיחזרו את הדמי קדימה.

הרבה מראה מקומות יש בזה, בענין מכת המדינה וכדו', והייתי רוצה לדעת אם נכתבו איזה תשובות בנידון.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:האם יש ענין לכתוב על המציבה שנפטר במגיפה ל"ע?

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:נראה שעדיין לא דנו על השאלה בחו"מ.

רבים המה אשר קבעו עם אולם לעשות להם חתונה בימים אלו, ואינם יכולים לעשות אותו. בעלי האולם מסרבים להחזיר את הדמי קדימה, באומרם שהמחותנים חזרו בהם. ובעלי השמחה אומרים שבעלי האולם אינם נותנים להם את השירות, ע"כ שיחזרו את הדמי קדימה.

הרבה מראה מקומות יש בזה, בענין מכת המדינה וכדו', והייתי רוצה לדעת אם נכתבו איזה תשובות בנידון.

בני ברקי כתב:האם יש נפילת אפיים במיניני המרפסות כאשר בדירה אחת יש ספר תורה?

זאב ערבות כתב:אם קוראים בשבת במנין לא מתוך ספר תורה, האם יש עדיפות לקרוא מתוך חומש שלם או תנ"ך שלם, כמו שכתוב שיש עדיפות כזאת בנוגע לקריאת הפטרה?

בר ישראל כתב:טעם עדיפות נ"ך שלם להפטרה (למיטב ידיעתי) הוא מפני שלחלק ניכר של האחרונים (ואולי רובם) מערכת הדפוס נחשיו כמו כתיבה ממש (ובשאר ספרים חוץ מספר תורה ומגילת אסתר אין עיכובא בדיו וגביל) - ולכן יש צד שהם נחשבים כספרים גמורים (עי' מגן אברהם ריש סי' רפד). א"כ נראה שטעם זה איננו שייך לקריאת התורה (כי בספר תורה בודאי מעכב כל הנ"ל) - ולא"כ למה להעדיף אותו?

יוצר אור כתב:נסתפקתי אם יש העניין לומר תפילת 'בריך שמיה' [אכן ברור שהאומרו אינו מפסיד]
וגוף הנידון הוא אי התפילה היא על העת רצון של פתיחת שערי הארון, או על הוצאת או הבאת ס"ת לקריה"ת,

יוצר אור כתב:

יוצר אור כתב:נסתפקתי אם יש העניין לומר תפילת 'בריך שמיה' [אכן ברור שהאומרו אינו מפסיד]
וגוף הנידון הוא אי התפילה היא על העת רצון של פתיחת שערי הארון, או על הוצאת או הבאת ס"ת לקריה"ת,

בנידון זה ראיתי תשובת הגרח"ק שליט"א בדולה ומשקה [עמוד 108]:ציבור המתפללים בבית שני [שטיבלך] ואין ס"ת בחדר עצמו, והולכים ומביאים ס"ת מביהמ"ד הגדול, ממתי מתחילים להתפלל ויהי בנסוע הארון ובריך שמיה, האם ממתי שהלך אחד מן הציבור להביא ס"ת, או שצריך להמתין עד שמסתבר שפתח את הארון בפנים? תשובה: כשיבואו.

האם יש למ"ד עוד מידע??

עזריאל ברגר כתב: ואולי גם הוא הורה ע"פ הכלל של "פוק חזי מאי עמא דבר" (אם כי כבר ראינו שלפעמים הוא אומר דברים בקיצור ואח"כ מתברר שיש להם מקורות כתובים מפורשים אלא שאינם מפורסמים).

עזריאל ברגר כתב:א. ב"בריך שמיה" יש הזכרת שם שמים בארמית (אלא באלהא דשמיא דהוא אלהא קשוט), ולשיטת המחמירים ב"בריך רחמנא" יש מקום להחמיר גם כאן, ולכן לא ברור שהאומרו אינו מפסיד.

ברוך00 כתב:משנה ברורה סימן קלד ס"ק יג כתב
מנהג העולם לומר בריך שמיה בשעת הוצאת הס"ת בין בחול בין בשבת, ואם לא אמרו בשעת הוצאה, יוכל לאמרו עד שעה שפותחין לקרותו.
ולאור זאת אפשר לומר בריך שמיה, גם אם לא ראו פתיחת הארון, וכל זמן שעדיין לא פתחו את הספר תורה לקרותו, עדיין נקרא פתיחת הארון, ואפשר לומר בריך שמיה.

יוצר אור כתב:

יוצר אור כתב:נסתפקתי אם יש העניין לומר תפילת 'בריך שמיה' [אכן ברור שהאומרו אינו מפסיד]
וגוף הנידון הוא אי התפילה היא על העת רצון של פתיחת שערי הארון, או על הוצאת או הבאת ס"ת לקריה"ת,

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שמעתי מאחד בעת לבישת המסיכה, האם להשים הצד הימין מעל השמאל?