במחלוקת הלכתית ישנם כללי פסיקה, יחיד ורבים הלכה כרבים, וכן מותר ליחיד לנהוג כרבו גם נגד רבים. ויש לברר במחלוקת הנוגעת לפיקו"נ האם מותר לסמוך על רבו שאומר שאין כאן היתר פיקו"נ נגד דעת רבים. ויש בזה כמה נידונים:
א. בפיקו"נ שנוגע רק לעצמו, ויש מח' הלכתית האם פיקו"נ מתיר דבר זה, למשל כשיש נידון האם זה בכלל ג' עבירות שיהרג ואל יעבור וכדו'
ב. בפיקו"נ שנוגע רק לעצמו, ויש מח' מציאותית האם ענין מסויים יש בו פיקו"נ. - בזה לכאו' פשוט שאסור לסמוך על רבו נגד אחרים, כי בזה אינו מביע דעה בתור רב אלא בתור רופא. ויעוי' viewtopic.php?f=30&t=29378&hilit=%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA#p306842
ג. בפיקו"נ שנוגע רק לעצמו, ואין מחלוקת מציאותית על אחוזי הסיכון, אלא מח' איזה אחוז נחשב פיקו"נ [ודרך אגב, יעוי' כאן viewtopic.php?f=17&t=11770&hilit=%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA#p181519 ויכוח מחכמי הפורום ז"ל בנושא זה].
ד. בפיקו"נ שנוגע לאחרים, - לכאו' בכל האופנים אסור לנהוג ע"פ הוראת רבו, שהרי רבו הוא סמכות רק כלפיו ולא כלפי האחרים הנפגעים ממנו.