פורום אוצר החכמה

בברכה המשולשת כתב:השטרות אין גופם ממון

חזו"א דמאי ס"ג סקי"ב
ונראה לדינא דמותר להחליף על כל המטבעות בין של כסף בין של נחשת בין של שאר מינין, כיון דמפורש כן בגמ' לפרש"י ותו' וכמש"כ לעיל, ואף דמטבעות בזה"ז אין להם שיווי עצמי מ"מ כיון שיש בהן שיווי משום שהן מטבע שפיר חשיב שיווי וכמש"כ הגר"א סי' ש"ה לענין פה"ב, ואם באנו להחמיר דצריך מטבע שיש בו שיווי להיתוך כמו בזמן הגמ' א"כ אין לחשוב גם במטבע של כסף אלא שיווי הכסף להיתוך, וגם בזמן הגמ' היה שיווי המטבע יותר ממה שיש בו שיווי כסף להיתוך, ולפ"ז פודין אף במטבע של נייר, אלא אין עושין מעשה במה שלא שמענו מרבותינו ואפשר דלא ליתי לזלזולי בפדיונו אין לעשות כן וצ"ע.

שש ושמח כתב:

בברכה המשולשת כתב:השטרות אין גופם ממון

גם מטבעות שלנו אין גופם ממון. [אע"פ שיש למתכת שווי עצמי, הרי גם לשטר בזמנם היה שווי עצמי ומ"מ נחשב אין גופו ממון כיון שאינו עומד לזה]

בברכה המשולשת כתב:אמרתי בשיעור לא מזמן שלענ"ד כל מה שאנו פודים היום על מטבע זה כי תרו"מ בזמה"ז דרבנן.

שש ושמח כתב:

בברכה המשולשת כתב:אמרתי בשיעור לא מזמן שלענ"ד כל מה שאנו פודים היום על מטבע זה כי תרו"מ בזמה"ז דרבנן.

ואם תרו"מ דרבנן זה מתיר לחלל על שטרות?

שש ושמח כתב:אני לא חושב שיש מקום לסברא כזו בבית המדרש האורתודוקסי.

צביב כתב:ולמה הצורה שבשטרות אינה צורה,
הרי בשטרות החדשים יש צורה בולטת עבור כבדי ראיה,

האם אינה בולטת מספיק,
או שאינה ברוב השטר

בברכה המשולשת כתב:

שש ושמח כתב:

בברכה המשולשת כתב:אמרתי בשיעור לא מזמן שלענ"ד כל מה שאנו פודים היום על מטבע זה כי תרו"מ בזמה"ז דרבנן.

ואם תרו"מ דרבנן זה מתיר לחלל על שטרות?

לא. זה מתיר לחלל על מטבע של ימינו כי סו"ס יש לזה דמיון מסויים למטבע של תורה.

דעת נעימה כתב:

בברכה המשולשת כתב:

שש ושמח כתב:

בברכה המשולשת כתב:אמרתי בשיעור לא מזמן שלענ"ד כל מה שאנו פודים היום על מטבע זה כי תרו"מ בזמה"ז דרבנן.

ואם תרו"מ דרבנן זה מתיר לחלל על שטרות?

לא. זה מתיר לחלל על מטבע של ימינו כי סו"ס יש לזה דמיון מסויים למטבע של תורה.

וביום שנזכה לשוב ולקיים תרו"מ מדאורייתא, במה נפדה את המעשר שני?

דעת נעימה כתב: קשה לי על החזון איש, מהיכי תיתי שמטבעות היו בעלי שווי שונה מהמתכת בימי חז"ל?
אלא אם כן כוונתו לשחיקה של מטבע, וזה דבר מועט.

בברכה המשולשת כתב:

דעת נעימה כתב:
וביום שנזכה לשוב ולקיים תרו"מ מדאורייתא, במה נפדה את המעשר שני?

נצטרך להטביע מטבעות ממש.

הוה אמינא כתב:האחרונים שדנים על באנקנאטן לא נוגעים להדיא בשאלה זו?

שש ושמח כתב:

דעת נעימה כתב: קשה לי על החזון איש, מהיכי תיתי שמטבעות היו בעלי שווי שונה מהמתכת בימי חז"ל?
אלא אם כן כוונתו לשחיקה של מטבע, וזה דבר מועט.

העובדה שמטבע שווה יותר ממתכת במשקל זהה היא סברא פשוטה, ומבוארת גם בב"ק צ"ח א', השף מטבע של חבירו פטור מאי טעמא דהא לא עבד ולא מידי וה"מ דמחייה בקורנסא וטרשיה וכו',
ומה שכתבת בסוף דבריך לא הבנתי

דעת נעימה כתב:

בברכה המשולשת כתב:

דעת נעימה כתב:
וביום שנזכה לשוב ולקיים תרו"מ מדאורייתא, במה נפדה את המעשר שני?

נצטרך להטביע מטבעות ממש.

ובדיעבד אם לא יהיו מטבעות ממש?
הרי יתכן שנזכה יותר מהר להתחייב בתרו"מ מדאורייתא מהזכות ליצור כסף כדי לקיים מצוות וללא תועלת כלכלית.

דעת נעימה כתב:

הוה אמינא כתב:האחרונים שדנים על באנקנאטן לא נוגעים להדיא בשאלה זו?

לבושתי טרם מצאתי סוגיה זו באחרונים, תוכל בבקשה להפנות לספר/ספרים מדויקים בסוגיה זו?
אבל לכאורה המציאות של באנקנאטן ממה שהבנתי זה דומה יותר לצ'ק עם נמען פתוח ולא שטר. אם כי לא בטוח שיש הבדל בין השניים.

הוה אמינא כתב:

דעת נעימה כתב:

הוה אמינא כתב:האחרונים שדנים על באנקנאטן לא נוגעים להדיא בשאלה זו?

לבושתי טרם מצאתי סוגיה זו באחרונים, תוכל בבקשה להפנות לספר/ספרים מדויקים בסוגיה זו?
אבל לכאורה המציאות של באנקנאטן ממה שהבנתי זה דומה יותר לצ'ק עם נמען פתוח ולא שטר. אם כי לא בטוח שיש הבדל בין השניים.

עי' חכמת שלמה לרבי שלמה קלוגר על גליון השו"ע חו"מ ס' קצ סעיף א' [בדין קנין כסף], שמביא את דעת החת"ס בזה, וחולק עליו ומסיק ששטרות כסף בני ימינו [נאטין] מועילים לכל מה שצריך דין קנין כסף מדרבנן ולא למה שצריך מדאורייתא דין כסף. עיין בדבריהם שם.

ועי' בפתחי תשובה בחו"מ סי' צ"ה ס"ק א' וסי' ר"ג ס"ק א' [בענין אין מטבע נקנה בחליפין] שמביא ב' תשובות מהחת"ס שסותרות לכאו' לגבי קנין שטרות כסף בני ימינו [באנקינאטע / באנקי צעטל / באנקנאטן / באנקינאט / באנקא] בחליפין, ובענין פדיון מע"ש [!] וקידושי אשה בזה. וכן דן לגבי פדיון בכור.

אבל שטרות בנקאיים בשם "לאטעריע" הם רק "שווה כסף" או שטרי חוב. אולי זה אגרות חוב. הם לא נחשבים ככסף.
עי"ש שהאריך.