א. כתב במג"א סי' י"ט סק"א דאע"ג דקי"ל מזוזה חובת הדר היא, שכל זמן שאינו דר בתוכה פטור ממזוזה, אפ"ה מברך כשקובעה (פי', ולא כשנכנס לדור בה), דסתמא דמילתא קובע מזוזה כשדר בתוכה. ואפשר דאם קבע קודם שדר בתוכה, כשנכנס לדור מברך אקב"ו לדור בבית שיש בו מזוזה. (לכ' כוונתו דבעת שקובעה אינו מברך). ובפת"ש רפ"ט,ג מציין לברכ"י או"ח שחולק על המג"א, ולדעתו אין להמציא מדעתינו טופס ברכה, אלא לעולם מברך אקב"ו לקבוע מזוזה. ומ"מ משמע דאף הוא מודה שמברך רק כשנכנס לגור.
וצ"ב למה קושייתם הוא רק מצד טופס ברכה חדשה. למה לא קשה מצד תעשה ולא מן העשוי, דקבע מזוזה בעוד שלא היה חיוב, וכשנוצר חיוב הרי המזוזה כבר קבועה.
ב. ציצית דהויא נמי חובת גברא ולא חובת מנא, מה הדין אם הטיל ציצית בעת שאין דעתו ללבשו, ואח"כ נמלך ללבשו, האם צריך להתיר הציצית ולקושרה מחדש משום תעשה ולא מן העשוי?.
ג. אלו החנויות המוכרות ציצית קשורות, דאלו הקושרים אין בדעתם ללבשם אלא למכרם, א"כ אכתי ליכא בשעת קשירה חובת גברא, ולא נעשית הקשירה בחיוב. למה אין בזה אח"כ משום תעשה ולא מן העשוי?
ד. באור זרוע ח"ב סי' רפ"ט ובהגהות אשר"י סוכה פ"א סי' כ"ד הביאו מחלוקת ראשונים בדין סוכה שעשאוה תחת התקרה והיא פסולה משום סוכה שתחת הסוכה ואח"כ הסיר את התקרה מלמעלה, אם פסולה הסוכה עד שינענע את הסכם, אם לאו. שדעת ר"י הלבן שהסוכה כשרה, כיון שלדעתו אי"ש פסול תולמ"ה אלא במקום שהפסול הוא בגוף הדבר, כגון בסכך פסול שפסולו הוא מגופו, אבל במקום שאין הפסול אלא מחמת דבר אחר אי"ש לפסול משום תולמ"ה, ומיד כשסר הפסול הצדדי חוזר להכשרו. ע"כ. ומשמע דעכ"פ לכו"ע 'פסול' בעינן, אלא דנחלקו אי בעינן פסולו בגופו, או אפי' פסול מחמת דבר אחר, אבל עכ"פ פסול בעינן. וכן הוא באמת משמעות הלשון בכל מקום תעשה ולא מן העשוי 'בפסול'. וא"כ היינו יכולים לתרץ את כל הנ"ל, דכשקובע מזוזה בבית קודם שנכנס לדור בה זה אמנם לא המצוה עדיין, אבל זה לא 'פסול'. וכן קשירת ציצית בעוד דליכא 'גברא'.
אמנם לכאו' יש ראי' להיפך סברא זו, דהשו"ע כתב בהל' מזוזה סי' רפ"ט סעיף ה' 'קבעה במזוזות הפתח בעודה תלושה ואח"כ חברה לפתח פסולה'. וכתבו הט"ז והש"ך דהיינו משום תעשה ולא מן העשוי. ולכ' הרי שם זה לא היה 'פסול', רק שלא היה מצוה. (אמנם אפשר לתרץ דהתם מעולם לא היה קביעות 'מזוזה', דבעת שקבע זה לא היה 'מזוזה', זה לא היה משקוף, ועתה שנעשה משקוף נעשה משקוף עם המזוזה ביחד).
ה. מענין לענין בדיני מזוזה: מרפסת בלי מעקה – דאסורה להשתמש בה כך – האם חייבת במזוזה?