לפסוק כוותיה דהצדיק ביום הילולא דיליה?

[פלפלת בחכמה]

האם יש מקור לכך דביום הילולא של איזה גדול, יש לפסוק כוותיה?

שמעתי שבבעלזא אין אומרים לשם יחוד בספירתהעומר ביום לב דעומר הילולא דהנודע ביהודה כיון שהתנגד לזה...
כעין זה שמעתי דלכן אומרים ל״ג ״ב״עומר ולא ל״ג ״ל״עומר כיון דביום זה אומרים כשיטת הרמ״א לומר בעומר...

[יוסף חיים אוהב ציון]

http://beinenu.com/sites/default/files/ ... _62_77.pdf
עיין כאן בדבריו הנפלאים של המגיד ר' ברוך רונזבלום שליט"א לקראת הסוף.

[בקרו טלה]

האם יש מקור לכך דביום הילולא של איזה גדול, יש לפסוק כוותיה?

viewtopic.php?f=56&t=43747&p=513688#p513688

[יוסף חיים אוהב ציון]

אגב שמעתי שהנוב"י חזר בו מפסק זה. [מפי כ"ק האדמו"ר מנדבורנא בניא בעל ס' משמרת המועדות]

[גל של אגוזים]

שמועה זו מתבססת על ההסכמה שנתן הנוב"י על הס' אור לישרים (להג"מ זרח איידליץ זצ"ל מחכמי פראג - יא"צ שלו בחצי הראשון של חודש אייר) המאריך בביאור עניין אמירת לשם יחוד (שהוא כעין 'תנאי' שלא יוכלו החיצונים להיטפל במצוות).

[גל של אגוזים]

מצאתי אבידתי ב"ה בס' ויואל משה מאמר ישוב א"י סוף אות מ"ז [מומלץ לעי' בפנים]

ועיי"ע קצה המטה סי' תקפ"ה סק"ט בשם זקנו הקול אריה זצ"ל

[חיים סגל]

יש כאן שתי נושאים לכאורה:
א. לנהוג כאן בעולם עפ"י פסקי גדול זה - כדוגמאות שהביא 'פלפלת בחכמה'
ב. שפוסקים בשמים כוותיה ביום זה - כמקור שהביא 'בקרו טלה'
ולענין ב' יש להסמיך לזה מעניינא דיומא:
בהקדמה לשו"ת מהרש"ם חלק ב' הביא בנו מה שאמר המהרש"ם בהקמת מצבה על קברה של רעייתו בל"ג בעומר - דרוש נאה בביאור מאמרו של רשב"י שיכול לפטור על העולם מן הדין - עפ"י שיטתו דשנים שעשאוהו אף בזה אין יכול וזה אין יכול שניהם פטורים.
וסיים המהרש"ם: 'ואף דאנן קיי"ל דלא כר' שמעון בזה, מ"מ היום שהוא הילולא דרשב"י זכותו יגן על כל המתים להיות פטורים מן הדין'.

[קרית מלך]

יש כאן שתי נושאים לכאורה:
א. לנהוג כאן בעולם עפ"י פסקי גדול זה - כדוגמאות שהביא 'פלפלת בחכמה'
ב. שפוסקים בשמים כוותיה ביום זה - כמקור שהביא 'בקרו טלה'
ולענין ב' יש להסמיך לזה מעניינא דיומא:
בהקדמה לשו"ת מהרש"ם חלק ב' הביא בנו מה שאמר המהרש"ם בהקמת מצבה על קברה של רעייתו בל"ג בעומר - דרוש נאה בביאור מאמרו של רשב"י שיכול לפטור על העולם מן הדין - עפ"י שיטתו דשנים שעשאוהו אף בזה אין יכול וזה אין יכול שניהם פטורים.
וסיים המהרש"ם: 'ואף דאנן קיי"ל דלא כר' שמעון בזה, מ"מ היום שהוא הילולא דרשב"י זכותו יגן על כל המתים להיות פטורים מן הדין'.

כמדומה דמאן דאתי מבית דוד מהפך בזכותיה...
כנכד המהרש"ם זיכיתנו במאמרו הנפלא והנשגב הלזה.

[אגב, בשו"ת מנחת יצחק נדחק בזה איך אמר הספד ביום ל"ג בעומר].

[דרופתקי דאורייתא]

יש את דברי הבא"ח לגבי מיתתו של רבינו הקדוש בשלהי כתובות, שמזומן לחיי העוה"ב, דרבי ס"ל ביומא דיוהכ"פ מכפר אף לשאינן שבין.
ובעיקר ההסבר של מהרש"ם בהא דסוכה דיכולני לפטור וכו', שהוא לשיטת ר"ש דאע"ג דזה לבד אינו יכול וזה לבד אינו יכול מ"מ פטור, וה"נ גוף ונשמה א"א כ"א בפני עצמו, וס"ל לר"ש שפטור, ע"ש,
כבר החיד"א כתב כן בפת"ע סנהדרין צ"א א', ושם הביא עוד שכתבו כן, וכמדומה נמי שכן כתב הבא"ח בסוכה שם.

[יוסף חיים אוהב ציון]

כמעט הכל הובא בדברי הגר"ב רונבלום לעיל.

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש את דברי הבא"ח לגבי מיתתו של רבינו הקדוש בשלהי כתובות, שמזומן לחיי העוה"ב, דרבי ס"ל ביומא דיוהכ"פ מכפר אף לשאינן שבין.
ובעיקר ההסבר של מהרש"ם בהא דסוכה דיכולני לפטור וכו', שהוא לשיטת ר"ש דאע"ג דזה לבד אינו יכול וזה לבד אינו יכול מ"מ פטור, וה"נ גוף ונשמה א"א כ"א בפני עצמו, וס"ל לר"ש שפטור, ע"ש,
כבר החיד"א כתב כן בפת"ע סנהדרין צ"א א', ושם הביא עוד שכתבו כן, וכמדומה נמי שכן כתב הבא"ח בסוכה שם.

ספר בניהו בן יהוידע על סוכה (דף מה ע"ב)
והנה בדרושים פרשתי בס"ד המאמר הזה על פי מאמר רבותינו ז"ל בסנהדרין בענין חשבון עונש הגוף והנפש דמשלו משל לחגר וסומא דעולה מדבריהם על פי המשל ההוא דבכל המעשים הנעשים בעולם הזה מהנפש והגוף יש לכל אחד דין זה אינו יכול לבדו לעשות וזה אינו יכול, וידוע פלוגתא דרשב"י ורבנן בגמרא דשבת [דף צ"ב ע"ב] דרבנן סברי בשנים שעשו דבר אחד וזה אינו יכול לבדו וזה אינו יכול לבדו שניהם חייבין ורשב"י סבירא ליה שניהם פטורין כיון דזה אינו יכול וזה אינו יכול כל חד חשיב מסייע ואין בו ממש עיין שם. ולפי זה לסברת רשב"י גוף ונפש יהיו פטורים מן העונש של העונות כיון דחשיבי על פי המשל הנזכר זה אינו יכול וזה אינו יכול נמצא כל חד הוא מסייע דוקא ופטור ולכן אמר רשב"י יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין על פי סברתי דזה אינו יכול וזה אינו יכול שניהם פטורים.

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש את דברי הבא"ח לגבי מיתתו של רבינו הקדוש בשלהי כתובות, שמזומן לחיי העוה"ב, דרבי ס"ל ביומא דיוהכ"פ מכפר אף לשאינן שבין.
ובעיקר ההסבר של מהרש"ם בהא דסוכה דיכולני לפטור וכו', שהוא לשיטת ר"ש דאע"ג דזה לבד אינו יכול וזה לבד אינו יכול מ"מ פטור, וה"נ גוף ונשמה א"א כ"א בפני עצמו, וס"ל לר"ש שפטור, ע"ש,
כבר החיד"א כתב כן בפת"ע סנהדרין צ"א א', ושם הביא עוד שכתבו כן, וכמדומה נמי שכן כתב הבא"ח בסוכה שם.

הין הבא"ח הזה?

[תורה מפוארת]

.

[יוסף חיים אוהב ציון]

.

viewtopic.php?f=56&t=43747&p=513688#p513688
הכל יש כאן בפורום.