הנה איתא בזוהר ונפסק בשלחן ערוך שיש לצאת מהבית לביהכ"נ בציצית ותפילין.
ומסופר על מרן הגרש"ז אוירבעך שראה פעם מודעא בבית הכנסת למי שעורר על כך שהלכה זו נשתכחה, ואמר על כך "ער איז גירעכט", ומאז החל לנהוג כן.
והנה מפני מה ניתנה תורה לישראל מפני שהם עזים שבאומות, כי עם קשה עורף הוא, ואינם משנים מהנהגתם. ועניין זה גם לטובה הוא. והיות ובעבר היה קשה לקיים הלכה זו, כיון שהיו דרים בין האומות, לא החמירו על עצמם יותר מאבותיהם נוחי נפש.
אולם בימי הקורונה, כשהתפללו בחצרות, שוב נהגו כן להניח את התפילין בבית ולצאת מהבית מעוטרים בתפילין. ואם כן, אולי בא עת לחננה להלכה זו, ולהמשיך בהנהגה קדושה זו, ולקיים מעלין בקודש ואין מורידין. ואולי תהיה זו תועלת מהמכה אשר הכה ה', אשר כל פעלו לטובה ולמענהו.