פורום אוצר החכמה

הנה ידועה הסוגייא בעניין אכילת דג וחלב, האם ישנה ט"ס בדברי הב"י בריש סי' פז ביו"ד.

לכאורה לאחר העיון במשנה, גמרא וראשונים, נראה ברור שאין איסור באכילת דג וחלב. גם בדברי האחרונים רבו המתירים על האוסרים.
אלא שקשה לי בפשט הדברים. הדרכ"מ והט"ז ועוד, כתבו שבדברי הב"י נפלה ט"ס, והתערבב לו בשר בחלב. אמנם, מלשונו של הב"י קשה לומר שרצה לכתוב 'בשר' וכתב
בטעות 'חלב', שכן הביא את הדברים בסוגייא של דגים וחגבים שמותר לאכול בחלב, וכתב לבסוף: "ומ"מ אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה", ולכאורה לשון 'מכל מקום'
בא לסתור את מה שנכתב לפני, דהיינו עיקר הדין של אכילת דגים וחלב, וא"כ איך אפשר לומר שנפלה טעות סופר?

הט''ס לכאורה היא שצ''ל 'דגים ובשר' וא''ש.

לא הבנתי איך במה שכתב הרב שמש עשויה להתיישב תמיהתו של הרב דורש טוב לעמו

דורש טוב לעמו כתב:הנה ידועה הסוגייא בעניין אכילת דג וחלב, האם ישנה ט"ס בדברי הב"י בריש סי' פז ביו"ד.

לכאורה לאחר העיון במשנה, גמרא וראשונים, נראה ברור שאין איסור באכילת דג וחלב. גם בדברי האחרונים רבו המתירים על האוסרים.
אלא שקשה לי בפשט הדברים. הדרכ"מ והט"ז ועוד, כתבו שבדברי הב"י נפלה ט"ס, והתערבב לו בשר בחלב. אמנם, מלשונו של הב"י קשה לומר שרצה לכתוב 'בשר' וכתב
בטעות 'חלב', שכן הביא את הדברים בסוגייא של דגים וחגבים שמותר לאכול בחלב, וכתב לבסוף: "ומ"מ אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה", ולכאורה לשון 'מכל מקום'
בא לסתור את מה שנכתב לפני, דהיינו עיקר הדין של אכילת דגים וחלב, וא"כ איך אפשר לומר שנפלה טעות סופר?

מחילה מכתר"ה, אבל רבינו הדרכ"מ לא כתב שיש ט"ס בדברי מרן הב"י, אלא כך כתב רבינו הט"ז.
בדרכ"מ משמע שכוונתו לומר שהב"י טעה והתחלף לו חלב בבשר, דהיינו (כך אני מבין) שהב"י טעה בזכרונו וחשב שנאמר בחז"ל שיש סכנה בזה, וזאת הכוונה שנתחלף לו חלב בבשר.

ניחא להו למרן הב"י ולרמ"א שנבין את הדרכי משה כמו שהבינו הרב דורש טוב לעמו מאשר כמו שהבין הרב בברכה המשלשת

בברכה המשולשת כתב:

דורש טוב לעמו כתב:הנה ידועה הסוגייא בעניין אכילת דג וחלב, האם ישנה ט"ס בדברי הב"י בריש סי' פז ביו"ד.

לכאורה לאחר העיון במשנה, גמרא וראשונים, נראה ברור שאין איסור באכילת דג וחלב. גם בדברי האחרונים רבו המתירים על האוסרים.
אלא שקשה לי בפשט הדברים. הדרכ"מ והט"ז ועוד, כתבו שבדברי הב"י נפלה ט"ס, והתערבב לו בשר בחלב. אמנם, מלשונו של הב"י קשה לומר שרצה לכתוב 'בשר' וכתב
בטעות 'חלב', שכן הביא את הדברים בסוגייא של דגים וחגבים שמותר לאכול בחלב, וכתב לבסוף: "ומ"מ אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה", ולכאורה לשון 'מכל מקום'
בא לסתור את מה שנכתב לפני, דהיינו עיקר הדין של אכילת דגים וחלב, וא"כ איך אפשר לומר שנפלה טעות סופר?

מחילה מכתר"ה, אבל רבינו הדרכ"מ לא כתב שיש ט"ס בדברי מרן הב"י, אלא כך כתב רבינו הט"ז.
בדרכ"מ משמע שכוונתו לומר שהב"י טעה והתחלף לו חלב בבשר, דהיינו (כך אני מבין) שהב"י טעה בזכרונו וחשב שנאמר בחז"ל שיש סכנה בזה, וזאת הכוונה שנתחלף לו חלב בבשר.

הרב שמש, הבנתי שהט"ס לדעתם היא שצריך לומר דגים עם בשר ולא עם חלב, אבל זו לא הייתה כוונתי וכפי שכ' הרב כדכד.

ולעניין מש"כ הרב בברכה המשולשת, לא בהכרח שכך הבין הרמ"א, שכן בדרכ"מ הפנה לאות ג' בסי' קטז ושם דיבר על דגים ובשר. ומ"מ אף אם נאמר כדבריך, עדיין צ"ע
בדברי הט"ז ועוד כמה אחרונים הסוברים שנפלה ט"ס.

עכ"פ הרי בגמ' מצינו בפירוש בב' מקומות שאין בזה שום איסור, (חולין קיא ופסחים עו), יתר על כן מבואר שכך היה מנהגם לאכול דגים בכותח, ואיך שייך שיבוא הב"י מדנפשיה לחדש בזה איסור וסכנה.

ע' כנה"ג שם

דורש טוב לעמו כתב:הנה ידועה הסוגייא בעניין אכילת דג וחלב, האם ישנה ט"ס בדברי הב"י בריש סי' פז ביו"ד.

לכאורה לאחר העיון במשנה, גמרא וראשונים, נראה ברור שאין איסור באכילת דג וחלב. גם בדברי האחרונים רבו המתירים על האוסרים.
אלא שקשה לי בפשט הדברים. הדרכ"מ והט"ז ועוד, כתבו שבדברי הב"י נפלה ט"ס, והתערבב לו בשר בחלב. אמנם, מלשונו של הב"י קשה לומר שרצה לכתוב 'בשר' וכתב
בטעות 'חלב', שכן הביא את הדברים בסוגייא של דגים וחגבים שמותר לאכול בחלב, וכתב לבסוף: "ומ"מ אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה", ולכאורה לשון 'מכל מקום'
בא לסתור את מה שנכתב לפני, דהיינו עיקר הדין של אכילת דגים וחלב, וא"כ איך אפשר לומר שנפלה טעות סופר?

אינני מבין על מה המהומה.
המעיינים בלשון הב"י יראו להדיא, שהוא הביא בזה את דברי ספר אורח חיים סי' קעג, שכתב לאסור אכילת דגים עם (חלב) [בשר].
אלא שבכתב היד [של ספר אורח חיים] אשר הדברים שבו הובאו בב"י, נפלה ט"ס, באופן שנתחלפה שם תיבת בשר בתיבת חלב.
לכן, מובנת לשון הב"י שכתב "ומכל מקום" (כי שתי תיבות אלו הם מלשון הב"י ולא מלשון כתב היד אשר הדברים שבו הובאו בב"י), וגם מובנים דברי האחרונים שייחסו זאת לט"ס (לא בדברי הב"י אלא בכתב היד אשר הדברים שבו הובאו בב"י).

אורח חיים הוא ספר או אחד מד' חלקי הטוש"ע?

לאחר העיון, נראים הדברים שההסבר שכתבתי לעיל אינו מוכרח כלל ועיקר, ומסתברא כדברי הרה"ג כדכד שליט"א.

כדכד כתב:אורח חיים הוא ספר או אחד מד' חלקי הטוש"ע?

מקופיא, נראה לכאורה כי הכוונה לטואו"ח בסימן הנ"ל.

לבי במערב כתב:

כדכד כתב:אורח חיים הוא ספר או אחד מד' חלקי הטוש"ע?

מקופיא, נראה לכאורה כי הכוונה לטויו"ד בסימן הנ"ל.

אורח חיים הוא השם של הספר הראשון שחיבר רבנו יעקב בן הרא"ש, ולאחר הרבה שנים הפך לאחד מ"ארבעה טורים". סימן קעג ביו"ד לא מדבר כלל בנושא בשר וחלב.

אחד התלמידים כתב:

דורש טוב לעמו כתב:הנה ידועה הסוגייא בעניין אכילת דג וחלב, האם ישנה ט"ס בדברי הב"י בריש סי' פז ביו"ד.

לכאורה לאחר העיון במשנה, גמרא וראשונים, נראה ברור שאין איסור באכילת דג וחלב. גם בדברי האחרונים רבו המתירים על האוסרים.
אלא שקשה לי בפשט הדברים. הדרכ"מ והט"ז ועוד, כתבו שבדברי הב"י נפלה ט"ס, והתערבב לו בשר בחלב. אמנם, מלשונו של הב"י קשה לומר שרצה לכתוב 'בשר' וכתב
בטעות 'חלב', שכן הביא את הדברים בסוגייא של דגים וחגבים שמותר לאכול בחלב, וכתב לבסוף: "ומ"מ אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה", ולכאורה לשון 'מכל מקום'
בא לסתור את מה שנכתב לפני, דהיינו עיקר הדין של אכילת דגים וחלב, וא"כ איך אפשר לומר שנפלה טעות סופר?

אינני מבין על מה המהומה.
המעיינים בלשון הב"י יראו להדיא, שהוא הביא בזה את דברי ספר אורח חיים סי' קעג, שכתב לאסור אכילת דגים עם (חלב) [בשר].
אלא שבכתב היד [של ספר אורח חיים] אשר הדברים שבו הובאו בב"י, נפלה ט"ס, באופן שנתחלפה שם תיבת בשר בתיבת חלב.
לכן, מובנת לשון הב"י שכתב "ומכל מקום" (כי שתי תיבות אלו הם מלשון הב"י ולא מלשון כתב היד אשר הדברים שבו הובאו בב"י), וגם מובנים דברי האחרונים שייחסו זאת לט"ס (לא בדברי הב"י אלא בכתב היד אשר הדברים שבו הובאו בב"י).

האם כוונתך לטור דפוס קושטא שהיה לפני הב"י?

דורש טוב לעמו כתב:הנה ידועה הסוגייא בעניין אכילת דג וחלב, האם ישנה ט"ס בדברי הב"י בריש סי' פז ביו"ד.

לכאורה לאחר העיון במשנה, גמרא וראשונים, נראה ברור שאין איסור באכילת דג וחלב. גם בדברי האחרונים רבו המתירים על האוסרים.
אלא שקשה לי בפשט הדברים. הדרכ"מ והט"ז ועוד, כתבו שבדברי הב"י נפלה ט"ס, והתערבב לו בשר בחלב. אמנם, מלשונו של הב"י קשה לומר שרצה לכתוב 'בשר' וכתב
בטעות 'חלב', שכן הביא את הדברים בסוגייא של דגים וחגבים שמותר לאכול בחלב, וכתב לבסוף: "ומ"מ אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה", ולכאורה לשון 'מכל מקום'
בא לסתור את מה שנכתב לפני, דהיינו עיקר הדין של אכילת דגים וחלב, וא"כ איך אפשר לומר שנפלה טעות סופר?

מצד אחד אתה בה ואומר בגדלות כי כי ברור שאין איסור. למרות שדברי הבית יוסף מללו שיש איסור ומצד שני גם אתה לא הבנת איך והיכן נפלה הט"ס.

כמעיין המתגבר כתב:

דורש טוב לעמו כתב:הנה ידועה הסוגייא בעניין אכילת דג וחלב, האם ישנה ט"ס בדברי הב"י בריש סי' פז ביו"ד.

לכאורה לאחר העיון במשנה, גמרא וראשונים, נראה ברור שאין איסור באכילת דג וחלב. גם בדברי האחרונים רבו המתירים על האוסרים.
אלא שקשה לי בפשט הדברים. הדרכ"מ והט"ז ועוד, כתבו שבדברי הב"י נפלה ט"ס, והתערבב לו בשר בחלב. אמנם, מלשונו של הב"י קשה לומר שרצה לכתוב 'בשר' וכתב
בטעות 'חלב', שכן הביא את הדברים בסוגייא של דגים וחגבים שמותר לאכול בחלב, וכתב לבסוף: "ומ"מ אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה", ולכאורה לשון 'מכל מקום'
בא לסתור את מה שנכתב לפני, דהיינו עיקר הדין של אכילת דגים וחלב, וא"כ איך אפשר לומר שנפלה טעות סופר?

מצד אחד אתה בה ואומר בגדלות כי כי ברור שאין איסור. למרות שדברי הבית יוסף מללו שיש איסור ומצד שני גם אתה לא הבנת איך והיכן נפלה הט"ס.

איני מבין דבריך כלל ועיקר! אין שום סתירה במה שכתבתי. ראשית איני אומר 'בגדלות' כלשונך, אלא גדולים רבים אמרו זאת, ואף אני הקטן מצטרף לזה אחרי העיון.
שכן גם אם דברי הב"י מללו איסור, עדיין יש לברר מניין לו, ועוד שלא הביא כן בשולחנו הטהור כמובא בדברי החיד"א במחב"ר.
ואעפ"כ שאלתי היא על הט"ס, כיצד זה מסתדר על לשון הב"י שם.

דורש טוב לעמו כתב:שאלתי היא על הט"ס, כיצד זה מסתדר על לשון הב"י שם.

א. הב"י שם (יו"ד פז) ציין להדיא, שמקור דבריו הוא מתוך ספר [טור] אורח חיים סי' קעג.

ב. והנה בטור שם (או"ח קעג) כתוב אצל הספרים שלנו: "הרא"ש ז"ל היה רגיל ליטול ידיו בין בשר לדגים, דחמירא סכנתא מאיסורא".

ג. אבל לנגד עיני הב"י, עמד כתב יד אחר של הטור, שבו תיבת "בשר" שאצל הספרים שלנו (או"ח קעג) מוחלפת אצל כתב היד ההוא בתיבת "חלב". לכן כתב הב"י (יו"ד פז), דיש סכנה באכילת חלב ודגים, שהלא כך עולה להדיא ממה שכתוב בכתב היד הנ"ל של הטור (או"ח קעג): "הרא"ש היה רגיל ליטול ידיו בין חלב לדגים דחמירא סכנתא מאיסורא".

ד. לכן כתב הב"י (יו"ד פז), דאמנם בש"ס איתא להדיא דמותר לאכול דגים בחלב [וזה מצד הדין לחודיה], "ומכל מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה, כמו שנתבאר בספר אורח חיים סימן קעג".

ה. ומיהו לדעת הט"ז, בכתב היד הנ"ל של הטור שעמד לנגד עיני הב"י, נפלה ט"ס, והנכון הוא לגרוס בטור שם (או"ח קע"ג) "בשר" (כגרסת הספרים שלנו), ולא (כגרסת כתב היד שעמד לנגד עיני הב"י): "חלב".

ו. אבל מי שמחמיר לאסור אכילת דגים בחלב, ס"ל לחוש לגרסת כתב היד של הטור שעמד לנגד עיני הב"י.

ז. ודוק.

אחד התלמידים כתב:

דורש טוב לעמו כתב:שאלתי היא על הט"ס, כיצד זה מסתדר על לשון הב"י שם.

viewtopic.php?p=629936#p629839

לא ענית על שאלתי שם

חגי פאהן כתב:

לבי במערב כתב:

כדכד כתב:אורח חיים הוא ספר או אחד מד' חלקי הטוש"ע?

מקופיא, נראה לכאורה כי הכוונה לטויו"ד בסימן הנ"ל.

אורח חיים הוא השם של הספר הראשון שחיבר רבנו יעקב בן הרא"ש, ולאחר הרבה שנים הפך לאחד מ"ארבעה טורים". סימן קעג ביו"ד לא מדבר כלל בנושא בשר וחלב.

בעל הטורים לא תכנן מלכתחלה לכתוב את ארבעתם כטורים שונים שלכ"א שם בפני עצמו ?(זה לא קשור לנושא עצמו)

כדכד כתב:

אחד התלמידים כתב:

דורש טוב לעמו כתב:שאלתי היא על הט"ס, כיצד זה מסתדר על לשון הב"י שם.

viewtopic.php?p=629936#p629839

לא ענית על שאלתי שם

לדעתי עניתי, אבל יתכן שלא הרחבתי, אז לכן הרחבתי כעת שוב, עיין כאן: viewtopic.php?p=629936#p629991
לדעתי, כעת לא נותרו עוד שום שאלות.

עכשיו ענית
אז לא ענית

כדכד כתב:עכשיו ענית
אז לא ענית

אתה שאלת שתי שאלות, ולא כ"כ הבנתי לאיזו משתיהן אתה מתכוון כעת.

שאלת שאלה ראשונה כאן: viewtopic.php?f=17&t=51077#p629770 , ועל כך עניתי (בקצרה) בתגובתי הראשונה כאן: viewtopic.php?f=17&t=51077&p=630029#p629839 , ועוד הרחבתי על כך בתגובתי השניה כאן: viewtopic.php?f=17&t=51077&p=630029#p629991

וכן שאלת שאלה שניה כאן: viewtopic.php?p=629936#p629874 , ועל כך ענה לך (נכונה) לראשונה חגי פאהן, כאן: viewtopic.php?f=17&t=51077#p629935 , וזה קרה עוד לפני שטענת: "לא ענית על שאלתי שם".

איני זוכר את ההיסטוריה
אותך שאלתי שאלה אחת על מה שכתבת שהדיון היה על כתב היד של הספר אורח חיים ותמהתי כי חשבתי שהכוונה לטור אורח חיים ולא לספר אחר.
בסוף ביארת שזו באמת כוונתך לטורק אורח חיים שבו היתה לפני מרן הב"י ירסא אחרת.
אני ראיתי את ההסבר הזה רק אחרי שכתבת את התגובה שענית ולא הרחבת. יתכן שכתבת את זה קודם ולא ראיתי אע"פ שזה מוזר בעיני כי חפשתי את ההתיחסות, אך אם כך עמך הסליחה

כדכד כתב:איני זוכר את ההיסטוריה
אותך שאלתי שאלה אחת על מה שכתבת שהדיון היה על כתב היד של הספר אורח חיים.

נכון, בהתחלה אני בסך הכול ציטטתי את דברי הב"י שכתב להדיא "בספר אורח חיים".
כפי שציינתי בהודעתי הקודמת: אחרי ששאלת האם התכוונתי לטור, ענה לך (נכונה) לראשונה חגי פאהן, ולכן לא מצאתי צורך לחזור על תשובתו, כי הייתי בטוח שהיא הספיקה. רק בתגובתי המורחבת ציינתי להדיא את המילה "טור", כדי למנוע כל ספק.

אחד התלמידים כתב:

דורש טוב לעמו כתב:שאלתי היא על הט"ס, כיצד זה מסתדר על לשון הב"י שם.

א. הב"י שם (יו"ד פז) ציין להדיא, שמקור דבריו הוא מתוך ספר [טור] אורח חיים סי' קעג.

ב. והנה בטור שם (או"ח קעג) כתוב אצל הספרים שלנו: "הרא"ש ז"ל היה רגיל ליטול ידיו בין בשר לדגים, דחמירא סכנתא מאיסורא".

ג. אבל לנגד עיני הב"י, עמד כתב יד אחר של הטור, שבו תיבת "בשר" שאצל הספרים שלנו (או"ח קעג) מוחלפת אצל כתב היד ההוא בתיבת "חלב". לכן כתב הב"י (יו"ד פז), דיש סכנה באכילת חלב ודגים, שהלא כך עולה להדיא ממה שכתוב בכתב היד הנ"ל של הטור (או"ח קעג): "הרא"ש היה רגיל ליטול ידיו בין חלב לדגים דחמירא סכנתא מאיסורא".

ד. לכן כתב הב"י (יו"ד פז), דאמנם בש"ס איתא להדיא דמותר לאכול דגים בחלב [וזה מצד הדין לחודיה], "ומכל מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה, כמו שנתבאר בספר אורח חיים סימן קעג".

ה. ומיהו לדעת הט"ז, בכתב היד הנ"ל של הטור שעמד לנגד עיני הב"י, נפלה ט"ס, והנכון הוא לגרוס בטור שם (או"ח קע"ג) "בשר" (כגרסת הספרים שלנו), ולא (כגרסת כתב היד שעמד לנגד עיני הב"י): "חלב".

ו. אבל מי שמחמיר לאסור אכילת דגים בחלב, ס"ל לחוש לגרסת כתב היד של הטור שעמד לנגד עיני הב"י.

ז. ודוק.

למרן הב"י היו כתבי יד של הטור?

בברכה המשולשת כתב:למרן הב"י היו כתבי יד של הטור?

היו ברשותו כתבי יד של כמעט כל הראשונים, אז האמנם דווקא כתבי יד של ארבעה טורים לא יהיו ברשותו? מאי שנא הני מהני...

אחד התלמידים כתב:

בברכה המשולשת כתב:למרן הב"י היו כתבי יד של הטור?

היו ברשותו כתבי יד של כמעט כל הראשונים, אז האמנם דווקא כתבי יד של ארבעה טורים לא יהיו ברשותו? מאי שנא הני מהני...

כת''י לא ידענא, אבל בכמה מקומות שהוא מתקן את לשון הטור הוא כותב שכן נמצא בספרי רבינו המדוייקים או לשון דומה לזה.

אחד התלמידים כתב:

בברכה המשולשת כתב:למרן הב"י היו כתבי יד של הטור?

היו ברשותו כתבי יד של כמעט כל הראשונים, אז האמנם דווקא כתבי יד של ארבעה טורים לא יהיו ברשותו? מאי שנא הני מהני...

למיטב ידיעתי, למרן הב"י לא היו כ"י של "כמעט כל הראשונים", אלא הוא השתמש הרבה בדפוס (ומלבד ראשונים רבים שכלל לא הגיעו לידיו)
לגבי הטור, האם יש מקום אחד בו מרן הב"י מזכיר כ"י של הטור?
(אני לא זוכר דבר כזה, אך לצערי אינני זוכר את הב"י כדת, ויכול להיות שיש מאות מקומות כאלה רק שאני שכחתי)

לכשיבקע כתב:

אחד התלמידים כתב:

בברכה המשולשת כתב:למרן הב"י היו כתבי יד של הטור?

היו ברשותו כתבי יד של כמעט כל הראשונים, אז האמנם דווקא כתבי יד של ארבעה טורים לא יהיו ברשותו? מאי שנא הני מהני...

כת''י לא ידענא, אבל בכמה מקומות שהוא מתקן את לשון הטור הוא כותב שכן נמצא בספרי רבינו המדוייקים או לשון דומה לזה.

"המדוייקים" יכול להיות דפוס באותה מידה.

בברכה המשולשת כתב:הב"י...השתמש הרבה בדפוס

אבל לא רק. כמו שבימינו משתמשים, לא רק במיילים, אלא גם במכתבים כתובים.
אגב, בחו"מ עה (ד"ה ואם) מביא מתוך נוסח כתב היד של שו"ת מהרי"ק, ואינני יודע האם ראה את מהדורת הדפוס של השו"ת הזה (קרימונה שי"ז).

בברכה המשולשת כתב:למיטב ידיעתי, למרן הב"י לא היו כ"י של "כמעט כל הראשונים".

כשכתבתי "כמעט כל הראשונים", קיצרתי בלשוני, והתכוונתי לכמעט כל הראשונים שדבריהם הובאו בב"י (לאפוקי המאירי וכדומה).
גופא: למיטב ידיעתי, זכה מרן הב"י, שלנגד עיני קודשו עמדו כתבי היד של ספריהם של כמעט כל הראשונים [שדבריהם הובאו בב"י], ולמעשה הוא נהג פעמים רבות להשוות בדבריהם את נוסח הדפוס אל נוסח כתב היד.

בברכה המשולשת כתב:לגבי הטור, האם יש מקום אחד בו מרן הב"י מזכיר כ"י של הטור?

למשל בחו"מ מו לב (סד"ה העדים), הוא משווה בדברי הטור, את נוסח הדפוס אל נוסח כתב היד.
ושם רלב (רד"ה ומ"ש רבינו וכן), הוא משווה את נוסח הטור המביא מתוך שו"ת הרא"ש, עם נוסח כתב היד עצמו של שו"ת הרא"ש.
ושם מט ז (סד"ה ומ"ש שצריך) נוהג כך עם שו"ת הרשב"א, וכן שם סט ב (סד"ה ומ"ש לפיכך) חוזר ונוהג כך שוב עם שו"ת הרשב"א.
ושם קפג (בהתחלה) נוהג כך עם המרדכי.
ושם רנ כט (ד"ה ומ"ש ודוקא) נוהג כך עם התוספות.
וביו"ד ריז (ד"ה הנודר מן היין) נוהג כך עם הירושלמי (הוא עושה זאת שם פעמיים)...

אחד התלמידים כתב:

בברכה המשולשת כתב:הב"י...השתמש הרבה בדפוס

אבל לא רק. כמו שבימינו משתמשים, לא רק במיילים, אלא גם במכתבים כתובים.
אגב, בחו"מ עה (ד"ה ואם) מביא מתוך נוסח כתב היד של שו"ת מהרי"ק, ואינני יודע האם ראה את מהדורת הדפוס של השו"ת הזה (קרימונה שי"ז).

בברכה המשולשת כתב:למיטב ידיעתי, למרן הב"י לא היו כ"י של "כמעט כל הראשונים".

כשכתבתי "כמעט כל הראשונים", קיצרתי בלשוני, והתכוונתי לכמעט כל הראשונים שדבריהם הובאו בב"י (לאפוקי המאירי וכדומה).
גופא: למיטב ידיעתי, זכה מרן הב"י, שלנגד עיני קודשו עמדו כתבי היד של ספריהם של כמעט כל הראשונים [שדבריהם הובאו בב"י], ולמעשה הוא נהג פעמים רבות להשוות בדבריהם את נוסח הדפוס אל נוסח כתב היד.

בברכה המשולשת כתב:לגבי הטור, האם יש מקום אחד בו מרן הב"י מזכיר כ"י של הטור?

למשל בחו"מ מו לב (סד"ה העדים), הוא משווה בדברי הטור, את נוסח הדפוס אל נוסח כתב היד.
ושם רלב (רד"ה ומ"ש רבינו וכן), הוא משווה את נוסח הטור המביא מתוך שו"ת הרא"ש, עם נוסח כתב היד עצמו של שו"ת הרא"ש.
ושם מט ז (סד"ה ומ"ש שצריך) נוהג כך עם שו"ת הרשב"א, וכן שם סט ב (סד"ה ומ"ש לפיכך) חוזר ונוהג כך שוב עם שו"ת הרשב"א.
ושם קפג (בהתחלה) נוהג כך עם המרדכי.
ושם רנ כט (ד"ה ומ"ש ודוקא) נוהג כך עם התוספות.
וביו"ד ריז (ד"ה הנודר מן היין) נוהג כך עם הירושלמי (הוא עושה זאת שם פעמיים)...

ייש"כ גדול על מראי המקומות.
בדקתי, ואכן הצדק עם כת"ר לגבי המקומות הנ"ל.
ואעפ"כ, לענ"ד נראה שהלומד בבית יוסף על הסדר יראה שבכל זאת עיקר שימושו בדפוס. (ובכלל, לגבי הירושלמי זה פלא פלאים שהיה למרן הב"י כ"י של הירושלמי, שהרי ידוע לנו מאז הדפסת הירושלמי רק על כ"י שלם אחד, וכתבי היד החלקיים גם לא היו נפוצים מאוד)
וכעת נזכרתי שפעם ראיתי מאמר מסכם על שימוש מרן הב"י בכתבי יד (אולי באחד מהספרים של פרופ' ר' י"ש שפיגל?)

יתר על כן, ולגוף האשכול, גם לו יצוייר שהזדמן לו למרן הב"י כ"י משובש כזה של הטור, מדוע הוא ציטט דווקא ממנו?

בברכה המשולשת כתב:לענ"ד נראה שהלומד בבית יוסף על הסדר יראה שבכל זאת עיקר שימושו בדפוס.

אה"נ. כמו שבימינו עיקר השימוש שלי הוא במייל ולא במכתב כתוב, אבל זאת מבלי לשלול את השימוש שלי במכתב כתוב.

בברכה המשולשת כתב:וכעת נזכרתי שפעם ראיתי מאמר מסכם על שימוש מרן הב"י בכתבי יד (אולי באחד מהספרים של פרופ' ר' י"ש שפיגל?)

אינני מכיר, ולא ראיתי מאן דהו שכתב בזה משהו.

בברכה המשולשת כתב:גם לו יצוייר שהזדמן לו למרן הב"י כ"י משובש כזה של הטור.

האמנם בהכרח משובש? משובש רק לדעת הט"ז וסיעתו. אבל סיעת האוסרים אכילת דג בחלב, חוששת לגירסת אותו כתב יד.

בברכה המשולשת כתב:מדוע הוא ציטט דווקא ממנו?

א. יתכן שזה כמו, שכאשר הביא הב"י בחו"מ עה (ד"ה ואם) מתוך שו"ת מהרי"ק, העדיף להביא מנוסח כתב היד (כיעו"ש), ולא ממהדורת הדפוס של השו"ת הזה (קרימונה שי"ז).

ב. ועוד יתכן שזה כמו, שכאשר אני מצטט מהרמב"ם, אז אמנם לפעמים מזדמן לי הספר המודפס, אבל לפעמים מזדמנת לי המהדורה המקוונת.

ג. ועוד יתכן שהפתרון טמון בכך, שהמקור לנוסחת "חלב" (במקום "בשר") התקרא כידוע אצל הב"י (יו"ד פ"ז): "בספר אורח חיים" (במקום "בטור אורח חיים" כפי שבד"כ נוקט הב"י לכנות את הטור הראשון מהארבעה), ולא בכדי:
ואכן, עיין בב"י או"ח תמ, שהביא את דברי הטור ששם, אך העיר עליהם: "מ"ש...אינו מכוון...גם מ"ש רבינו...אינו מכוון...אחר שכתבתי זה בא לידי ספר אורח חיים וכתוב בו...והיא הנוסחא האמיתית". משמע שהב"י סמך שם יותר, על נוסחת "ספר אורח חיים" (הוא הספר שבשמו גם הביא הב"י ביו"ד פ"ז את נוסח "חלב"), מאשר את הנוסחה אשר "בטור אורח חיים" (כפי שבד"כ נוקט הב"י לכנות את הטור הראשון מהארבעה).

אחד התלמידים כתב: ג. ועוד יתכן שהפתרון טמון בכך, שהמקור לנוסחת "חלב" (במקום "בשר") התקרא כידוע אצל הב"י (יו"ד פ"ז): "בספר אורח חיים" (במקום "בטור אורח חיים" כפי שבד"כ נוקט הב"י לכנות את הטור הראשון מהארבעה), ולא בכדי:
ואכן, עיין בב"י או"ח תמ, שהביא את דברי הטור ששם, אך העיר עליהם: "מ"ש...אינו מכוון...גם מ"ש רבינו...אינו מכוון...אחר שכתבתי זה בא לידי ספר אורח חיים וכתוב בו...והיא הנוסחא האמיתית". משמע שהב"י סמך שם יותר, על נוסחת "ספר אורח חיים" (הוא הספר שבשמו גם הביא הב"י ביו"ד פ"ז את נוסח "חלב"), מאשר את הנוסחה אשר "בטור אורח חיים" (כפי שבד"כ נוקט הב"י לכנות את הטור הראשון מהארבעה).

ומהו ספר זה?

בברכה המשולשת כתב:

אחד התלמידים כתב: ג. ועוד יתכן שהפתרון טמון בכך, שהמקור לנוסחת "חלב" (במקום "בשר") התקרא כידוע אצל הב"י (יו"ד פ"ז): "בספר אורח חיים" (במקום "בטור אורח חיים" כפי שבד"כ נוקט הב"י לכנות את הטור הראשון מהארבעה), ולא בכדי:
ואכן, עיין בב"י או"ח תמ, שהביא את דברי הטור ששם, אך העיר עליהם: "מ"ש...אינו מכוון...גם מ"ש רבינו...אינו מכוון...אחר שכתבתי זה בא לידי ספר אורח חיים וכתוב בו...והיא הנוסחא האמיתית". משמע שהב"י סמך שם יותר, על נוסחת "ספר אורח חיים" (הוא הספר שבשמו גם הביא הב"י ביו"ד פ"ז את נוסח "חלב"), מאשר את הנוסחה אשר "בטור אורח חיים" (כפי שבד"כ נוקט הב"י לכנות את הטור הראשון מהארבעה).

ומהו ספר זה?

לענ"ד, "ספר אורח חיים", זהה אל "טור אורח חיים", אבל עם כמה הבדלים קטנים:

א. הספר הראשון הוא כתב יד שנכתב במנותק משאר הטורים, וכפי שהיה כתוב בשער: "אורח חיים" ותו לא, בעוד שבשערו של הספר השני (המודפס) היה כתוב "אורח חיים, והוא הטור הראשון מארבעה טורים".
ב. שני ההבדלים שציין הב"י או"ח ת"מ, כפי שהבאתי בסעיף ג של הודעתי הקודמת.

ג. בספר אורח חיים סי' קעג היה כתוב "חלב לדגים" (כפי שמוכח מהב"י יו"ד פז), בעוד אשר בטור אורח חיים סי' קעג היה כתוב "בשר לדגים".

ד. מסתמא היו עוד כמה הבדלים, אבל זאת רק השערה.

אחד התלמידים כתב: ומהו ספר זה?

לענ"ד, "ספר אורח חיים", זהה אל "טור אורח חיים", בהבדל אחד: הראשון הוא כתב יד שנכתב במנותק משאר הטורים.[/quote]

עיינתי היום בפרק הנוגע לטור ולבית יוסף בספר יוסף בחירי.
לענ"ד כדאי להעלות את הדברים לכאן (את החלק על הטור וכת"י שלו והדפוסים שלו)
הדבר נוגע גם להשערה זו של כתר"ה.

הלא מצוי הוא באוצה"ח.

לבי במערב כתב:הלא מצוי הוא באוצה"ח.

ייש"כ ותודה רבה!
אני הקטן אינני מצליח לקשר אף פעם לאוצר (למרות כל הניסונות שנעשו ע"י ת"ח שליט"א לעזור לי, ותודה רבה להם על הנכונות וההשקעה בזמן)

בברכה המשולשת כתב:עיינתי היום בפרק הנוגע לטור ולבית יוסף בספר יוסף בחירי.
...
הדבר נוגע גם להשערה זו של כתר"ה.

מסתמא כוונתך אל מה שהובא שם, בעמוד של"ו (ד"ה חלק), ובעמ' של"ז (סעיפים ב,ו,ח,י,יב,יג).

אחד התלמידים כתב:

בברכה המשולשת כתב:עיינתי היום בפרק הנוגע לטור ולבית יוסף בספר יוסף בחירי.
...
הדבר נוגע גם להשערה זו של כתר"ה.

מסתמא כוונתך אל מה שהובא שם, בעמוד של"ו (ד"ה חלק), ובעמ' של"ז (סעיפים ב,ו,ח,י,יב,יג).

אכן כן.