לשיטת הראשונים שאפשר לקרוא שמע מפלג המנחה

[מלבב]

האם זה בגלל שפוסקים כרבי יהודה, או שאין כלל הכרעה רק דעביד מר עביד מועיל גם לדאורייתא?

[כדכד]

לכאורה אין הכרעה כר' יהודה ולפ"ז דעביד כמר עביד מועיל לדאורייתא. הרי הם מתירים להתפלל מנחה ביום אחר אחר פלג המנחה

[גל של אגוזים]

האם זה בגלל שפוסקים כרבי יהודה, או שאין כלל הכרעה רק דעביד מר עביד מועיל גם לדאורייתא?

עי' דברי ר"ת בתוס' ברכות דף ב ע"א (ובשאג"א סי' ג' נקט דאכן ס"ל שק"ש דערבית מדרבנן וכ"מ בתשו' הרא"ש)

ובעניין גדר הפסק של 'עביד כמר עביד כו'' עי' קה"י שם סי' א' סוסק"א בשם בנו שליט"א [ויש להעיר דלכאו' תלוי בפלוגתת רש"י ותוס' בגדר שודא דדייני ואכמ"ל].

[מלבב]

לכאורה אין הרעה כר' יהודה ולפ"ז דעביד כמר עביד מועיל לדאורייתא. הרי הם מתירים להתפלל מנחה ביום אחר אחר פלג המנחה

אולי זאת כוונת ר"ת בקושי ו האיך מתפללים מנחה מאוחר, וע"ז תירץ שלענין תפילה הקילו לסמוך על רבנן.

[מלבב]

לכאורה אין הרעה כר' יהודה ולפ"ז דעביד כמר עביד מועיל לדאורייתא. הרי הם מתירים להתפלל מנחה ביום אחר אחר פלג המנחה

א"כ מה קושיות המרדכי איך עושים קידוש מבעוד יום, הרי סמכינן על רבי יהודה בדאורייתא?

[גל של אגוזים]

לכאורה אין הרעה כר' יהודה ולפ"ז דעביד כמר עביד מועיל לדאורייתא. הרי הם מתירים להתפלל מנחה ביום אחר אחר פלג המנחה

אולי זאת כוונת ר"ת בקושי ו האיך מתפללים מנחה מאוחר, וע"ז תירץ שלענין תפילה הקילו לסמוך על רבנן.

ומ"מ קשה דהרי ק"ש דאורייתא ועכצ"ל כמש"כ לעיל בשם השאג"א (אולם הלשון עדיין צ"ע שנקטו רק תפלה ודברי הצל"ח צ"ע).

[כדכד]

לכאורה אין הרעה כר' יהודה ולפ"ז דעביד כמר עביד מועיל לדאורייתא. הרי הם מתירים להתפלל מנחה ביום אחר אחר פלג המנחה

א"כ מה קושיות המרדכי איך עושים קידוש מבעוד יום, הרי סמכינן על רבי יהודה בדאורייתא?

המרדכי סובר שיוצאים בק"ש של ערבית מפלג המנחה?

[שומע ומשמיע]

א"כ מה קושיות המרדכי איך עושים קידוש מבעוד יום, הרי סמכינן על רבי יהודה בדאורייתא?

היכן המרדכי?

[מלבב]

במסכת מגילה הובא המג"א בהלכות שבת בסימן שמדבר על תפילת ערבית של שבת

[מלבב]

לכאורה אין הרעה כר' יהודה ולפ"ז דעביד כמר עביד מועיל לדאורייתא. הרי הם מתירים להתפלל מנחה ביום אחר אחר פלג המנחה

א"כ מה קושיות המרדכי איך עושים קידוש מבעוד יום, הרי סמכינן על רבי יהודה בדאורייתא?

המרדכי סובר שיוצאים בק"ש של ערבית מפלג המנחה?

אכן כן

[גל של אגוזים]

כנראה לא שמת לב למה שכתבתי לעיל בשם השאג"א דלפי"ד לק"מ

בד"א המרדכי במגילה אינו ד"ע אלא מעתיק תשובת ה"ר טובי' מווינ"א וממילא קושיא מעיקרא ליתא

[שומע ומשמיע]

קושיית המרדכי היא איך מעשה הנעשה מבע"י בזמן שבו הוא עדיין אינו מחוייב, פוטר את חיובו שיחול בזמן השבת.
והיינו שלמרות שאפשר לקיים את מצוות היום מבע"י כמו בק"ש, החיוב אינו חל עד הלילה.

וכן מוכח מהא דכל הפוסקים דנו על איסור אכילה לפני מעריב מצאה"כ, ולא הזכיר אחד מהם שהנוהג כר' יהודה [שזה היה הרבה מהציבור] אסור לו לאכול מהפלג.

[מלבב]

גם אלו שנהגו להתפלל מעריב מבעוד יום התפללו מנחה אחר פלג המנחה, ויש כמה אופנים לתרץ המנהג, לכן אין להביא ראיה מזה, ועוד הרי כתב ר"ת שהטעם שאפשר לעשות תרתי דסתרי שלעניין תפילה הקילו, א"כ כש"כ שלעניין אכילה לפני התפילה הקילו.

מה ההסבר שאפשר לצאת ועדיין אין חיוב, ממ"נ מה היא התחלת הזמן של המצווה.

[שומע ומשמיע]

בזמן שמפלג המנחה בודאי לא התחיל היום החדש, כי סו"ס עדיין יש שמש. אלא שכיון שהאור מתמעט והולך ומידת הלילה משתלטת, הרי שהמעשים שנעשים בזמן זה מצטרפים ללילה שבא אח"כ. אבל החיוב הוא מצד הלילה וכל עוד שלא הגיע הלילה לא חל החיוב.

[מלבב]

בזמן שמפלג המנחה בודאי לא התחיל היום החדש, כי סו"ס עדיין יש שמש. אלא שכיון שהאור מתמעט והולך ומידת הלילה משתלטת, הרי שהמעשים שנעשים בזמן זה מצטרפים ללילה שבא אח"כ. אבל החיוב הוא מצד הלילה וכל עוד שלא הגיע הלילה לא חל החיוב.

כשהתורה חייבה מצווה בלילה האם זה בתחילת הלילה או כשלילה גמור, צריך להחליט, לא יתכן שזה לילה לעניין קיום המצווה ואין זה לילה לחיוב המצווה, נכון שלעניין התאריך זה רק כשלילה גמור, אבל לעניין קיום מצוות התלויות בלילה זה בתחילת הלילה.

[מלבב]

לכאורה אין הכרעה כר' יהודה ולפ"ז דעביד כמר עביד מועיל לדאורייתא. הרי הם מתירים להתפלל מנחה ביום אחר אחר פלג המנחה

מאי שנא מבכל מקום שהולכים שבדאורייתא הלך אחר המחמיר?

[כדכד]

זה נאמר רק כשלא נאמר כיצד לנהוג
בנ"ד מפורש בגמרא שדעביד כמר עביד

[מלבב]

זה נאמר רק כשלא נאמר כיצד לנהוג
בנ"ד מפורש בגמרא שדעביד כמר עביד

אני שואל על הגמרא, למה דוקא פה אמרו שגם בדאורייתא אפשר להקל כחד מ"ד, ובכל מקום צריך להחמיר.