ואנן בני ארץ ישראל בתר מרן גרירנא, אם לא שהיה לחומרא דראוי לחוש ולהחמיר, ומכל מקום אין למחות ח"ו בעושה כפסק מרן.
נלע"ד דבדינים אלו וכיוצא דיש בהם לתא דאיסור לא קיבלנו הוראות מרן כי אם דווקא בממון דלית ביה איסור.
ומכאן תשובה להסכמת הבית יוסף בחיבורו לפסוק ע"פ הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וכו', ולכאורה קשה עליו מתשובת הרשב"א סימן רנג שנראה דלכתחילה אין לנהוג כן וכו', ומ"מ ראיתי להרב ברכי יוסף שהעיד משם הרבנים שקדמו דמאתן רבנן הסכימו לכלל זה וכו', אלא דלפי מה שכתבתי גם על הכרעתו (=של השו"ע) יכולים לאסור אם נראה להם לאסור, כמו שכתב הרשב"א ושאר פוסקים שכתבתי לעיל.
דהרי להחמיר עבדינן בכמה דוכתי הפך השו"ע וכו', אלא ודאי דקיבלנו הוראותיו להחמיר כדבריו והיינו נמי מכח ספק.
ומכאן תשובה גם למה שכתב ה"ה הי"ו שגם מרן ז"ל אף שפוסק בשו"ע להקל הוא מהדר בתשובותיו לצאת ידי חובת המחמירים, והא פשיטא שבכל אופן שיש תקנה בדבר ולכתחילה ודאי שחובה על כל רב ומורה לצאת ידי חובת כל הפוסקים.
ובכל כהאי גוונא הגם שקיבלנו הוראות מרן ז"ל באיסור והיתר כנודע, מכל מקום אין זה הפך מרן ז"ל ולא מיחזי כיוהרא וכו' כיון דאיכא כמה גדולים דמצרכי מדינא לעמוד.
ומיהו במקום דמרן פסק להקל ואיכא מחמירין טובא שרבו על המקילין טוב וישר לחוש לדבריהם בספק איסור תורה וכו'.
והגם דבירושלים ואגפיה קיבלו סברת מרן ז"ל וכו' כבר הם עמדו על מבוכה זו והעלו דבכל איסורא נקטי להחמיר, ובכל דבר שיש שבועה יש להחמיר אפילו נגד מרן.
נהר שלום כתב:רק שתדעו
כל מקום שס"ט (וחבר מרעיו) מביא ציטוטים, תוכל להיות סמוך ובטוח שמרן הגרע"י זצ"ל חולק על זה, ומביא הרבה יותר ציטוטים...
איתן נוי כתב:חומרות/הידורים. תנו דעתכם.
האם נכון הדבר שמי שפוסק כפוסק מסויים אך במקום מסויים רוצה להחמיר יותר ממה שפסק הפוסק האם נומר שאין לו להחמיר/להדר מאחר וזה נגד דעת רבו ואין זה עשה לך רב (אבות א, ו).
נהר שלום כתב:רק שתדעו
כל מקום שס"ט (וחבר מרעיו) מביא ציטוטים, תוכל להיות סמוך ובטוח שמרן הגרע"י זצ"ל חולק על זה, ומביא הרבה יותר ציטוטים...
נהר שלום כתב:רק שתדעו
כל מקום שס"ט (וחבר מרעיו) מביא ציטוטים, תוכל להיות סמוך ובטוח שמרן הגרע"י זצ"ל חולק על זה, ומביא הרבה יותר ציטוטים...
נהר שלום כתב:לגבי הבאת ציטוטים ב"ה אפשר לפתוח עין יצחק,
נמק!
לגבי הדוגמאות אם תורה לאחרים להחמיר אכן אתה חולק על רבך.
איתן נוי כתב:נהר שלום כתב:רק שתדעו
כל מקום שס"ט (וחבר מרעיו) מביא ציטוטים, תוכל להיות סמוך ובטוח שמרן הגרע"י זצ"ל חולק על זה, ומביא הרבה יותר ציטוטים...
עוד אתן מס' דוגמאות מהרב ע"ה, ותן דעתך:
1. לגבי עוגיות פפושדו המפורסמות הרב אמר/אמרו בשמו/מס' שנים היה חתום יאכלו וישבעו. וכי אם ארצה לחוש ולא לאכול בפסח הן מצד שאינו שמור והן מצד חששות שונות. וכי נאמר שאני עובר על דעת רבי?
2. בסרטון המפורסם של היתר המכירה שהרב אמר שאין מה לחוש ורק מי שיש לו מעות מיותרות יוציאן על פירות/ירקות שמיטה. וכי אם ארצה להחמיר ולקנות דווקא משישית/גוי וכה"ג. נומר שאני חולק על רבי?
3. הרב ע"ה כתב (יבי"א ח"ט חאו"ח סי' קה אות ה,יבי"א ח"י או"ח סי' יז,יחו"ד ח"ה סי' כ,חזו"ע ט"ו בשבט ברכות עמ' עב,חזו"ע שבת ב עמ' קסד,הליכות עולם ח"ב עמ' כב, ) לגבי יין פוטר כל מיני המשקין שהשומעים את המקדש וטועמים טעימה בעלמא לשם חיבוב מצוה, אינם צריכים לשתות מלוא לוגמיו/רביעית בכדי להיפטר מברכה ראשונה עבור שתיית שאר מיני המשקין (ביאו"ה קעד ד"ה יין פוטר כל מיני משקין). אלא סגי בטעימה בעלמא. וכי משום כך אם ארצה להחמיר ולשתות דווקא מלוא לוגמיו או לא לשתות כלל לחיבוב מצוה בכדי שאוכל לברך בשופי שהכל על יתר מיני המשקין. וכי נומר שאני חולק על מו"ר?
4. בהליכות עולם ח"ז פרשת קורח סי"ב כתב הרב וז"ל: "נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא, שכתבנו להתיר לכתחלה, לא רק אם היה הטעם הראשון בכלי והטעם השני באוכל שנתבשל בו, אלא אפילו אם היה הטעם הראשון באוכל, ומן האוכל ההוא נפלט טעם באוכל אחר, הרי המאכל השני נידון כנ"ט בר נ"ט, ומותר לאוכלו בחמאה, שכן מוכח מדברי הראשונים" עכ"ל. היוצא מכאן ששמן שטיגנו בו שניצל עוף ובאותו השמן טיגנו כדורי פלאפל, מותר לאוכלם בחמאה וכה"ג. נדגיש ונומר שבתשובה למטה כתב הרב שאי"ז אלא בדיעבד. אך בפסק ההלכה לא חילק הרב כלל. (וכתבו מס' חכמי זמנינו שדין זה תמוה מאוד). וכי אם אחמיר על עצמי שלא לעשות כן, אהיה חולק על מו"ר ז"ל. ועוד: וכי בכשרות בית יוסף יעשו כן, כי כן דעת הרב ויקוב הדין את ההר?
5. בחזו"ע שבת ד': (עמ' שיג' ס"ד). "אבקת קפה שהיא קלויה, מותר לערות עליה בשבת מים חמים מכלי ראשון, שאין בישול אחר קליה. כן דעת מרן שקבלנו הוראותיו. וכן כתבו רוב האחרונים, וכן מנהגינו. וכן הדין פשוט בקפה נמס (נס קפה). וכן פשוט המנהג לענין הסוכר, לערות עליו מים חמים מכלי ראשון, מכיון שהוא מבושל כבר ואין בישול אחר בישול. ובני אשכנז נוהגים להחמיר". וכי אם ארצה להחמיר כחבצא"ש (אורל"צ ח"ב פ"ל שאלה ד- דיני בישול בשבת) דווקא בכלי שלישי,כה"ח,משנ"ב,גינת ורדים כלל ג סימן ב, והחזו"א (או"ח נב, יט) שלא לערות אלא מכלי רביעי ואילך.
6. צובע במשקין. אם אחמיר כדעת השעה"צ בשם ר יהונתן אייבשיץ וכהרב בא"ח לשפוך ראשית את הצבע ורק לאחר מכן את המים, אחשב חולק על מו"ר או כמהדר בעבודת ה'.
7. לתת לחם על הפלאטה בשב"ק לעשותו צנימים. כתב הרב (חזו"ע שבת ד עמ' רצ) וז"ל: "פת שנאפה מותר ליתנו על פלאטה של שבת, וכיוצא בה, כדי להקשותו באופן שיגיע להיות צנימים, שאין אפיה אחר אפיה". משא"כ דעת הרבא"ח (ש"ב בא ו) וחבצא"ש (אול"צ ח"ב ל, ו) שאסור.
נהר שלום כתב:לגבי הבאת ציטוטים ב"ה אפשר לפתוח עין יצחק,
לגבי הדוגמאות אם תורה לאחרים להחמיר אכן אתה חולק על רבך.
ישראל אליהו כתב:.
ואגב, גם הגרע"י הורה כן לבד"צ ב"י, וכפי שמופיע בתחילת מדריך הכשרות שלהם המופיע באוצר,
שחוץ ממה שנהגו הספרדים להקל, שבזה יש להמשיך ולהקל, מלבד כן יש להחמיר בכל מיני חומרות, אף נגד השו"ע.
איתן נוי כתב:4. בהליכות עולם ח"ז פרשת קורח סי"ב כתב הרב וז"ל: "נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא, שכתבנו להתיר לכתחלה, לא רק אם היה הטעם הראשון בכלי והטעם השני באוכל שנתבשל בו, אלא אפילו אם היה הטעם הראשון באוכל, ומן האוכל ההוא נפלט טעם באוכל אחר, הרי המאכל השני נידון כנ"ט בר נ"ט, ומותר לאוכלו בחמאה, שכן מוכח מדברי הראשונים" עכ"ל. היוצא מכאן ששמן שטיגנו בו שניצל עוף ובאותו השמן טיגנו כדורי פלאפל, מותר לאוכלם בחמאה וכה"ג. נדגיש ונומר שבתשובה למטה כתב הרב שאי"ז אלא בדיעבד. אך בפסק ההלכה לא חילק הרב כלל. (וכתבו מס' חכמי זמנינו שדין זה תמוה מאוד). וכי אם אחמיר על עצמי שלא לעשות כן, אהיה חולק על מו"ר ז"ל. ועוד: וכי בכשרות בית יוסף יעשו כן, כי כן דעת הרב ויקוב הדין את ההר?
דרופתקי דאורייתא כתב:ישראל אליהו כתב:.
ואגב, גם הגרע"י הורה כן לבד"צ ב"י, וכפי שמופיע בתחילת מדריך הכשרות שלהם המופיע באוצר,
שחוץ ממה שנהגו הספרדים להקל, שבזה יש להמשיך ולהקל, מלבד כן יש להחמיר בכל מיני חומרות, אף נגד השו"ע.
אפשר להביא כאן דברים אלו? זה מכתב יד או בעל פה?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:איתן נוי כתב:4. בהליכות עולם ח"ז פרשת קורח סי"ב כתב הרב וז"ל: "נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא, שכתבנו להתיר לכתחלה, לא רק אם היה הטעם הראשון בכלי והטעם השני באוכל שנתבשל בו, אלא אפילו אם היה הטעם הראשון באוכל, ומן האוכל ההוא נפלט טעם באוכל אחר, הרי המאכל השני נידון כנ"ט בר נ"ט, ומותר לאוכלו בחמאה, שכן מוכח מדברי הראשונים" עכ"ל. היוצא מכאן ששמן שטיגנו בו שניצל עוף ובאותו השמן טיגנו כדורי פלאפל, מותר לאוכלם בחמאה וכה"ג. נדגיש ונומר שבתשובה למטה כתב הרב שאי"ז אלא בדיעבד. אך בפסק ההלכה לא חילק הרב כלל. (וכתבו מס' חכמי זמנינו שדין זה תמוה מאוד). וכי אם אחמיר על עצמי שלא לעשות כן, אהיה חולק על מו"ר ז"ל. ועוד: וכי בכשרות בית יוסף יעשו כן, כי כן דעת הרב ויקוב הדין את ההר?
דוגמא 4 אינה נ"ט בר נ"ט אלא הטעם עצמו ואכמ"ל.
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:נהר שלום כתב:רק שתדעו
כל מקום שס"ט (וחבר מרעיו) מביא ציטוטים, תוכל להיות סמוך ובטוח שמרן הגרע"י זצ"ל חולק על זה, ומביא הרבה יותר ציטוטים...
עוד אתן מס' דוגמאות מהרב ע"ה, ותן דעתך:
1. לגבי עוגיות פפושדו המפורסמות הרב אמר/אמרו בשמו/מס' שנים היה חתום יאכלו וישבעו. וכי אם ארצה לחוש ולא לאכול בפסח הן מצד שאינו שמור והן מצד חששות שונות. וכי נאמר שאני עובר על דעת רבי?
2. בסרטון המפורסם של היתר המכירה שהרב אמר שאין מה לחוש ורק מי שיש לו מעות מיותרות יוציאן על פירות/ירקות שמיטה. וכי אם ארצה להחמיר ולקנות דווקא משישית/גוי וכה"ג. נומר שאני חולק על רבי?
3. הרב ע"ה כתב (יבי"א ח"ט חאו"ח סי' קה אות ה,יבי"א ח"י או"ח סי' יז,יחו"ד ח"ה סי' כ,חזו"ע ט"ו בשבט ברכות עמ' עב,חזו"ע שבת ב עמ' קסד,הליכות עולם ח"ב עמ' כב, ) לגבי יין פוטר כל מיני המשקין שהשומעים את המקדש וטועמים טעימה בעלמא לשם חיבוב מצוה, אינם צריכים לשתות מלוא לוגמיו/רביעית בכדי להיפטר מברכה ראשונה עבור שתיית שאר מיני המשקין (ביאו"ה קעד ד"ה יין פוטר כל מיני משקין). אלא סגי בטעימה בעלמא. וכי משום כך אם ארצה להחמיר ולשתות דווקא מלוא לוגמיו או לא לשתות כלל לחיבוב מצוה בכדי שאוכל לברך בשופי שהכל על יתר מיני המשקין. וכי נומר שאני חולק על מו"ר?
4. בהליכות עולם ח"ז פרשת קורח סי"ב כתב הרב וז"ל: "נותן טעם בר נותן טעם דהיתרא, שכתבנו להתיר לכתחלה, לא רק אם היה הטעם הראשון בכלי והטעם השני באוכל שנתבשל בו, אלא אפילו אם היה הטעם הראשון באוכל, ומן האוכל ההוא נפלט טעם באוכל אחר, הרי המאכל השני נידון כנ"ט בר נ"ט, ומותר לאוכלו בחמאה, שכן מוכח מדברי הראשונים" עכ"ל. היוצא מכאן ששמן שטיגנו בו שניצל עוף ובאותו השמן טיגנו כדורי פלאפל, מותר לאוכלם בחמאה וכה"ג. נדגיש ונומר שבתשובה למטה כתב הרב שאי"ז אלא בדיעבד. אך בפסק ההלכה לא חילק הרב כלל. (וכתבו מס' חכמי זמנינו שדין זה תמוה מאוד). וכי אם אחמיר על עצמי שלא לעשות כן, אהיה חולק על מו"ר ז"ל. ועוד: וכי בכשרות בית יוסף יעשו כן, כי כן דעת הרב ויקוב הדין את ההר?
5. בחזו"ע שבת ד': (עמ' שיג' ס"ד). "אבקת קפה שהיא קלויה, מותר לערות עליה בשבת מים חמים מכלי ראשון, שאין בישול אחר קליה. כן דעת מרן שקבלנו הוראותיו. וכן כתבו רוב האחרונים, וכן מנהגינו. וכן הדין פשוט בקפה נמס (נס קפה). וכן פשוט המנהג לענין הסוכר, לערות עליו מים חמים מכלי ראשון, מכיון שהוא מבושל כבר ואין בישול אחר בישול. ובני אשכנז נוהגים להחמיר". וכי אם ארצה להחמיר כחבצא"ש (אורל"צ ח"ב פ"ל שאלה ד- דיני בישול בשבת) דווקא בכלי שלישי,כה"ח,משנ"ב,גינת ורדים כלל ג סימן ב, והחזו"א (או"ח נב, יט) שלא לערות אלא מכלי רביעי ואילך.
6. צובע במשקין. אם אחמיר כדעת השעה"צ בשם ר יהונתן אייבשיץ וכהרב בא"ח לשפוך ראשית את הצבע ורק לאחר מכן את המים, אחשב חולק על מו"ר או כמהדר בעבודת ה'.
7. לתת לחם על הפלאטה בשב"ק לעשותו צנימים. כתב הרב (חזו"ע שבת ד עמ' רצ) וז"ל: "פת שנאפה מותר ליתנו על פלאטה של שבת, וכיוצא בה, כדי להקשותו באופן שיגיע להיות צנימים, שאין אפיה אחר אפיה". משא"כ דעת הרבא"ח (ש"ב בא ו) וחבצא"ש (אול"צ ח"ב ל, ו) שאסור.
לפענ"ד:
1. לא.
2. כן. כי הוא אמר במפורש (לפי דבריך עכ"פ) שלהחמיר זה לזרוק כסף לפח.
3. כן, עכ"פ במקרים שאתה הופך את חומרתך לקולא בדיני כוס של ברכה.
4-7. אינני מונח בסוגיות וכו'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 185 אורחים