פורום אוצר החכמה

מדוע בשם ב"ן האות הקטנה קודמת? [איני מקובל רק שמעתי]

אולי משום שצירוף האותיות באופן הזה יוצר מלה וכך קל יותר לזכור

ספר עטרת פ״ז:

מי מחברו?

אמר לי פעם ר' צבי חשין כמדומני בשם הגר"א בצעירותו שב"ן בגימטריא 'שבת' (נ' סופית = 700) כי ב"ן הוא שם של שבת. מן הסתם איני מדייק כלל.

פלגינן כתב:אמר לי פעם ר' צבי חשין כמדומני בשם הגר"א בצעירותו שב"ן בגימטריא 'שבת' (נ' סופית = 700) כי ב"ן הוא שם של שבת. מן הסתם איני מדייק כלל.

כן הוא בס' עדן מקדם באוצר.

שמואל דוד כתב:ספר עטרת פ״ז:

FD1EEA6D-FE3A-4712-A66A-4C07AD4BF281.jpeg

מיהו בעל ספר זה?

שמואל דוד כתב:ספר עטרת פ״ז:

FD1EEA6D-FE3A-4712-A66A-4C07AD4BF281.jpeg

ייש"כ גדול. לפני זמן זמנים טובא ראיתי באחד מספרי הרבי מליובאוויטש נבג"מ שמביא דבר זה ממש בשם 'ספר אחד ואיני זוכר שמו' [בערך בזה הלשון], ועכשיו החזרת אבידתי (אבידתו).

אולי יועיל נא הרב לבי במערב להזכירנו איפוא הביאו הרבי מליובאוויטש נבג"מ.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

שמואל דוד כתב:ספר עטרת פ״ז:

FD1EEA6D-FE3A-4712-A66A-4C07AD4BF281.jpeg

מיהו בעל ספר זה?

כעת ראיתי שבעדן מקדם יש חלק הנקרא עטרת פז.

עכשיו מצאתי שכבר הובא בס' בני יששכר מאמרי שבת מאמר ט' אות י"ב

גל של אגוזים כתב:

שמואל דוד כתב:ספר עטרת פ״ז:

FD1EEA6D-FE3A-4712-A66A-4C07AD4BF281.jpeg

ייש"כ גדול. לפני זמן זמנים טובא ראיתי באחד מספרי הרבי מליובאוויטש נבג"מ שמביא דבר זה ממש בשם 'ספר אחד ואיני זוכר שמו' [בערך בזה הלשון], ועכשיו החזרת אבידתי (אבידתו).

אולי יועיל נא הרב לבי במערב להזכירנו איפוא הביאו הרבי מליובאוויטש נבג"מ.

מצאתיה ב"ה ב'אגרות קודש' כרך א' מכתב צ"ו ע"ש.

עטרת פ״ז (אלבז)

גל של אגוזים כתב:מצאתיה ב"ה ב'אגרות קודש' כרך א' מכתב צ"ו ע"ש.

אכן, ע' קעט־קפ. יעו"ש.

ידוע מר' שמשון מאוסטרופולי: "מפני מה תלתא פשוטין וחד מהופך? מפני שחותמו של הקב"ה אמת".

פרפרת מתוך עלון בית נאמן פרשת חקת.

מענה איש כתב:פרפרת מתוך עלון בית נאמן פרשת חקת.

בית נאמן.jpg

מובא גם ב'אור לישרים' לר' זרח איידליץ דרוש יב, בשם ר"ש מאוסטרופולי.

לא ננעלו שערי גימטריאות וחידות ורמזים ומספרים קטנים וגם גדולים. הפלא ופלא.

וכיוון שהסבירו בטוב טעם ודעת ובינה והשכל מדוע ב"ן ולא נ"ב, אשאלה:
מדוע סידרו מ"ה ואחר ב"ן, והלא היה צריך לסדר ב"ן ואחר מ"ה,
שהרי מקרא מפורש הוא: 'בגדול החל ובקטן כִּלָּה'?

משום שמשפיע קודם למקבל

ע"ב מ"ה ב"ן הן מילים. ס"ג אי אפשר להגיד להיפך.

אף 'סג' תיבה היא (תהלים נג, ד).

בריושמא כתב:לא ננעלו שערי גימטריאות וחידות ורמזים ומספרים קטנים וגם גדולים. הפלא ופלא.

וכיוון שהסבירו בטוב טעם ודעת ובינה והשכל מדוע ב"ן ולא נ"ב, אשאלה:
מדוע סידרו מ"ה ואחר ב"ן, והלא היה צריך לסדר ב"ן ואחר מ"ה,
שהרי מקרא מפורש הוא: 'בגדול החל ובקטן כִּלָּה'?

משום מערת המכפלה.

מה הקשר?

כדכד כתב:מה הקשר?

לצערי אינני זוכר היכן ע"מ להורות באצבע, אך זכורני כי פעם כשעברתי בין הבתרים (שכן עדיין לא זכיתי להשתלם בחכמה זו,) ראיתי כתוב שאף שמניין ב"ן גדול ממניין מ"ה, מ"מ בחינת מ"ה עליונה יותר, היות והויה דמ"ה היא הויה מלאה באלפין, משא"כ הויה דב"ן שאף שמניינה גבוה יותר אינה מלאה, אלא רק כפולה, דהיינו, שמלבד באות היו"ד איננו ממלאים בה אלא את אותיות השורש. (ושמא גם הו"ד עולים למניין י', ואינני זוכר)
עניין הויה דב"ן מבואר בשער הפסוקים גבי מערת המכפלה, אך ההשוואה לשאר המילואים איננה שם.
ועמי תלין משוגתי.

מ"ש כת"ר פה הוא מקביל למה שאני כתבתי קודם שהמשפיע קודם למקבל אבל באמת לא הבנתי את ענין מערת המכפלה

כדכד כתב:מ"ש כת"ר פה הוא מקביל למה שאני כתבתי קודם שהמשפיע קודם למקבל אבל באמת לא הבנתי את ענין מערת המכפלה

כדכד כתב:משום שמשפיע קודם למקבל

כדכד כתב:מה הקשר?

דבריך סתומים מדברי.

את עניין מערת המכפלה לא תבין עד שלא תעיין בשער הפסוקים ,פרשת חיי שרה; כמו שכתבתי.

(אני מוחה על הכת"ר.)

התכוונתי שלא הבנתי עד שהסברת. כשהסברת הבנתי שאכן לא אבין כפי שכתבת בהודעה זו.
לגבי זה שדברי סתומים - אני מקבל זאת וכתבתי בכוונה בלשון סתומה ו"למכסה עתיק".

כדכד כתב:התכוונתי שלא הבנתי עד שהסברת. כשהסברת הבנתי שאכן לא אבין כפי שכתבת בהודעה זו.
לגבי זה שדברי סתומים - אני מקבל זאת וכתבתי בכוונה בלשון סתומה ו"למכסה עתיק".

אם כוונתך הייתה שבחינת מ"ה משפיעה בבחינת ב"ן, כמו שידוע לכל בר בי רב, אז וודאי שתשובה זו אינה מן העניין, שעד שכבר רומז מ"ה למה שרומ"ז ורומז ב"ן למה שרומז, כל כתבי האר"י מלאים רמזים לכך. כוונת הרב ברי הייתה לשאול מדוע מעיקרא נקבע כך.
אם כוונת למשהו אחר, אז אינני מבין לשם מה לענות בצורה שלא מובנת. שהרי תוכן דבריך לא יתברר אלא למי שכבר ידעם, ואזי איזו תועלת יש בתשובה זו, מלבד שידעו אותם חכמים המבינים דבריך, שגם לך נגלה רז זה?

נ.ב.
ואני לא חושב שמה שכתבתי מסובך. הדבר המונח בזכרוני הוא שאנו דנים היררכיה מספרית במילואים, אשר אינם אלא מילואי עס"מ. הויה דבן, אף שיש בה כביכול "הכנה" למילוי, סו"ד איננה מלאה. דהוו הכפולה לא מילוי ווין תחשב, אלא מילוי ריק. וכן מילוי הה' דההין, אינם אלא כפילות הה', וממילא הוויה זו היא בדרגה פחותה יותר מג' הוויות המלאות ממש.

מגדל כתב:

כדכד כתב:התכוונתי שלא הבנתי עד שהסברת. כשהסברת הבנתי שאכן לא אבין כפי שכתבת בהודעה זו.
לגבי זה שדברי סתומים - אני מקבל זאת וכתבתי בכוונה בלשון סתומה ו"למכסה עתיק".

אם כוונתך הייתה שבחינת מ"ה משפיעה בבחינת ב"ן, כמו שידוע לכל בר בי רב, אז וודאי שתשובה זו אינה מן העניין, שעד שכבר רומז מ"ה למה שרומ"ז ורומז ב"ן למה שרומז, כל כתבי האר"י מלאים רמזים לכך. כוונת הרב ברי הייתה לשאול מדוע מעיקרא נקבע כך.
אם כוונת למשהו אחר, אז אינני מבין לשם מה לענות בצורה שלא מובנת. שהרי תוכן דבריך לא יתברר אלא למי שכבר ידעם, ואזי איזו תועלת יש בתשובה זו, מלבד שידעו אותם חכמים המבינים דבריך, שגם לך נגלה רז זה?

לא הבנתי מה אתה רוצה.
מ"ה הוא משפיע וב"ן הוא מקבל.
הרב בריושמא שאל מדוע סדר המילואים לא נכתב לפי הערך המספרי שלהם ובערך מספרי ב"ן גדול יותר.
על כך עניתי שהסדר נקבע כך בגלל מה שמסמלים המילואים הללו ולא בגלל ערכם המספרי.

וחשבת שזה נעלם ממאריה דרזין?

אם זה לא נעלם ממנו אז מדוע הוא שאל?
אולי לחדד התלמידים
אז נסיתי להראות שהצליח

נתקלתי, אולי יעניין מישהו.

מגדל כתב:

כדכד כתב:התכוונתי שלא הבנתי עד שהסברת. כשהסברת הבנתי שאכן לא אבין כפי שכתבת בהודעה זו.
לגבי זה שדברי סתומים - אני מקבל זאת וכתבתי בכוונה בלשון סתומה ו"למכסה עתיק".

אם כוונתך הייתה שבחינת מ"ה משפיעה בבחינת ב"ן, כמו שידוע לכל בר בי רב, אז וודאי שתשובה זו אינה מן העניין, שעד שכבר רומז מ"ה למה שרומ"ז ורומז ב"ן למה שרומז, כל כתבי האר"י מלאים רמזים לכך. כוונת הרב ברי הייתה לשאול מדוע מעיקרא נקבע כך.
אם כוונת למשהו אחר, אז אינני מבין לשם מה לענות בצורה שלא מובנת. שהרי תוכן דבריך לא יתברר אלא למי שכבר ידעם, ואזי איזו תועלת יש בתשובה זו, מלבד שידעו אותם חכמים המבינים דבריך, שגם לך נגלה רז זה?

סוד הענין הוא שלעת"ל שם ב"ן אכן גדול משם מ"ה (בבחינת חיצוניות הגדולה מפנימיות, אשת חיל עטרת בעלה, מגיד מראשית אחרית וכו'), וזה מצוי לאורך ולרוחב בכתבי האר"י ברמז ובפירוש. ויש בזה עומק גדול ואין זה מקום ראוי להאריך בדברים אלו (הרוצה ליכנס בשלום ולצאת בשלום יעיין תחילה בהלשם חלק הביאורים דרוש שער השתלשלות ענף ג אות ג)

מקום שאינו ראוי להאריך צ"ע אם לקצר זה יותר טוב

כדכד כתב:מקום שאינו ראוי להאריך צ"ע אם לקצר זה יותר טוב

חח יפה.

בריושמא כתב:לא ננעלו שערי גימטריאות וחידות ורמזים ומספרים קטנים וגם גדולים. הפלא ופלא.

וכיוון שהסבירו בטוב טעם ודעת ובינה והשכל מדוע ב"ן ולא נ"ב, אשאלה:
מדוע סידרו מ"ה ואחר ב"ן, והלא היה צריך לסדר ב"ן ואחר מ"ה,
שהרי מקרא מפורש הוא: 'בגדול החל ובקטן כִּלָּה'?

עיין ב'קבלת האר"י' פרק מ"ב, ותרו"ן.....

פלגינן כתב:אמר לי פעם ר' צבי חשין כמדומני בשם הגר"א בצעירותו שב"ן בגימטריא 'שבת' (נ' סופית = 700) כי ב"ן הוא שם של שבת. מן הסתם איני מדייק כלל.

אם זכרוני אינו מטעני - כותב הגר"א בביאור תקוני זו"ח אין כל מקור בזוהר למילוי ב"ן (אמנם יש איזה משהו כמדומה בזו"ח, אבל י"ל דלכאורה הוא תוספת מאוחרת)

מגדל כתב:

עסמב.png

נתקלתי, אולי יעניין מישהו.

נמצא בשעה"ק מח ע"א

בביאור ענין זה נמצא 'באור התורה' לכ''ק אדמו''ר הצ''צ מארז''ל ע' ס''ג.

מגדל כתב:נתקלתי, אולי יעניין מישהו.

האם 19 4°?

בריושמא כתב:

מגדל כתב:נתקלתי, אולי יעניין מישהו.

האם 19 4°?

חיי ראשי שאינני זוכר.
אני עובר ועובר, ועדיין לא זכיתי להגיע לדרגת "עובר ושב". (אלא אם כן זה מעניין).