השלמת קריאת שמו"ת

[איתן נוי]

מי שנעשה בר מצוה באמצע השנה האם צריך להשלים קריאת שמו"ת מתחילת השנה עד זמן שנעשה בר מצוה, דלכאורה אל"ה לא יתקיים בו "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור" (ברכות ח:) והרי כל מה שקרא עד כה לא היה מחוייב?

[ביקורת תהיה]

באר לנו תחילה את טיבו של החיוב להשלים את הפרשיות עם הצבור, ולאחר מכן נוכל להתייחס אל השאלה שהעלית.

[איתן נוי]

טיבו? זה רמב"ם ושו"ע.
מה צריך לבאר? מה לא ברור? סי' רפה ס"א וכו'.

[ביקורת תהיה]

אם אכן טיב החיוב הוא כמו שהוא מנוסח בשולחן ערוך (חייב אדם לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו השבוע שנים מקרא ואחד תרגום), הרי שרעיון החיוב הרטרואקטיבי – רעיון פורח באויר הוא, שאין לו כל בסיס.

[איתן נוי]

עכשיו הבנתי את הדגש על המילה השלמה. אתה צודק.
ואה"נ לפי פשט השו"ע אין ענין של השלמות. ובפרט לפוסקים שלא היה מחוייב כלל באותה השעה. כבאל היושב שבעה (למ"ד שאינו יכול אף לקרוא שמו"ת)
ואינו דומה לדין "תמימות".
אך יתכן לומר שאם הנער בר הכי להשלים, להפוסקים שהחיוב הוא שנתי ולא שבועי, נומר שמדין חינוך ישלים.
חזק וברוך.

[ביקורת תהיה]

לפי פשט השו"ע אין ענין של השלמות.

אילו מיני דיבורים?! בפירוש אמרו רבותינו 'לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור'!

[סדנא דארעא]

קריאת שמו"ת של קטן מועילה.

קטן - שמו''ת.jpg (117.46 KiB) נצפה 3211 פעמים

[איתן נוי]

לפי פשט השו"ע אין ענין של השלמות.

אילו מיני דיבורים?! בפירוש אמרו רבותינו 'לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור'!

נכון מאוד שזו לשון הגמ' ברכות (ח.) "אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי: לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום".
אך בלשון השו"ע אין לשון השלמה: "אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בצבור, חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו השבוע שנים מקרא ואחד תרגום אפילו עטרות ודיבן". לא מוזכר לשון השלמה.

[איתן נוי]

קריאת שמו"ת של קטן מועילה.

קטן - שמו''ת.jpg

יפה מאוד. למרות שלא ראי חיוב של חינוך כראי חיוב של מצווה ועושה.
לא מטרחינן כולי האי שישוב לקרוא ולהשלים פרשיות רבות.

[ביקורת תהיה]

נכון מאוד שזו לשון הגמ', אך בלשון השו"ע אין לשון השלמה.

דבר אל הקיר.

[איתן נוי]

דברי חכמים בנחת מוקלדים. כך היא דרכה של תורה.
יישר כח על הרצון הטוב.

[דורש טוב לעמו]

באר לנו תחילה את טיבו של החיוב להשלים את הפרשיות עם הצבור, ולאחר מכן נוכל להתייחס אל השאלה שהעלית.

אכן לא ברור שיש חיוב ממש בעניין קריאת שמו"ת, וכפי שציין הרב ביקורת תהיה. עיין בהרחבה בפס"ת בריש סי' רפה בהערות שם, שהביא כמה ראשונים שלדעתם רק 'ראוי',
והוכיחו כן מלשון הגמ' בברכות המוזכרת כאן.

[איתן נוי]

ציטוט של הנ"ל. "אכן לא ברור שיש חיוב ממש בעניין קריאת שמו"ת"
אין חיוב?
אז על מה כתב השו"ע: "אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בצבור, חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו השבוע שנים מקרא ואחד תרגום אפילו עטרות ודיבן".
בעניין ההשלמה אין חיוב לחלק מהפוסקים אך בעניין הקריאה אין החי מכחיש את החי.
ויכוח מיותר.

[ביקורת תהיה]

עכשיו הבנתי את הדגש על המילה השלמה.

כל עצמה של השאלה מבוססת על חיוב ההשלמה המוזכר בדברי חכמינו:

דלכאורה אל"ה לא יתקיים בו "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור".

נשמע מסטול.

[דורש טוב לעמו]

אכן לא ברור שיש חיוב ממש בעניין קריאת שמו"ת
אין חיוב?
אז על מה כתב השו"ע: "אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בצבור, חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו השבוע שנים מקרא ואחד תרגום אפילו עטרות ודיבן".
בעניין ההשלמה אין חיוב לחלק מהפוסקים אך בעניין הקריאה אין החי מכחיש את החי.
ויכוח מיותר.

איני מבין מה אתה רוצה לומר? זו גופא המחל'. בגמ' נקטו לשון 'לעולם', השו"ע עפ"י זה נקט לשון 'חייב', אך הרי"ף, רא"ש, שבה"ל ועוד לא נקטו לשון זו כלל.

[כדכד]

קבלנו פסקי השו"ע

[לבי במערב]

ראה הנסמן בכה"ח על־אתר סק"ב.

. . השו"ע עפ"י זה נקט לשון 'חייב' . .

ליתר דיוק: הרמב"ם ז"ל (הל' תפלה פי"ג הכ"ה) הוא דנקט הכי, והרב"י משך אחריו.

להעיר, שהרב"י רגיל לנקוט בלשון הרמב"ם ז"ל (ראה גם 'יד מלאכי' כללי הש"ע אות ב ואילך).
המחלוקת יש להעמיד בכוונת הרא"ש והרי"ף ז"ל, אי לישנא דגמ' נקטו או למיפסק הלכתא באו.