במושכל ראשון היה נראה לומר, כי ישנן עתידות שהיו קורות בעתיד גם אילולא הנבואה, ורצה הקב"ה לגלותן לעם ישראל או לגויים, ולפיכך הראה לנביא מחזה נבואה וציווה אותו לילך ולגלות את העתידות, לצורך תוכחה או נחמה וכיוצ"ב. כלומר נבואה היא בעצם "גילוי העתידות" בלבד (לצורך כזה או אחר).
אך אולי, לא זו בלבד.
אלא, שגזר הקב"ה שכך וכך יקרה בעתיד לטוב או למוטב, אבל כל עוד לא דיבר הנביא בשליחות הקב"ה את דבר הנבואה מה הקב"ה יעשה בעתיד, אין זה אלא גזירה ב"כח". וכאשר הראה הקב"ה לנביא את מחזה הנבואה ושלחו לומר אותה לישראל או לגויים, אז רצונו היה שתצא הגזירה מן ה"כח אל הפועל". וכאשר הנביא אומר את דבר הנבואה, אז יוצאת היא מן "הכח אל הפועל". כלומר בדיבור ה"נבואה" יש מרכיב מסוים של "יצירת העתידות", כי אילולא דיבור הנבואה לא היתה הגזירה מתקיימת במציאות בעתיד.
ולפי שני הצדדים הנ"ל, יש לכאורה משמעות שונה לאיסור "כובש נבואתו":
האם מהות האיסור הינה רק שהנביא לא עשה שליחותו "לגלות את העתידות" ו"להוכיח" או "לנחם" כרצון ה'.
או יותר מכך, שאסור לנביא - לפי הצד השני לעייל - לכבוש נבואתו, כי באופן זה לא תצא הגזירה "מן הכח אל הפועל" ולא תתקיים בעתיד, נגד רצון ה' שרצה להוציאה "מן הכח אל הפועל".
ואם תאמר, מה לי לחדש חידוש כה מופלג לכאו', שכביכול, קורות העתיד תלויים בבחירת הנביא, אם לומר נבואתו או לכבשה, הנה אולי מצאתי קצת ראיה מדברי רבינו הרמב"ן בפרשת לך לך (בראשית י"ב ו'), וז"ל שם:
"ודע כי כל גזירת עירין כאשר תצא מכח גזירה אל פועל דמיון תהיה הגזרה מתקיימת על כל פנים, ולכן יעשו הנביאים מעשה בנבואות. כמאמר ירמיהו שצוה לברוך: "וְהָיָה כְּכַלֹּתְךָ לִקְרֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה תִּקְשֹׁר עָלָיו אֶבֶן וְהִשְׁלַכְתּוֹ אֶל תּוֹךְ פְּרָת. וְאָמַרְתָּ כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל" וגו' (ירמיהו נא סג-סד). וכן ענין אלישע בהניחו זרועו על הקשת (מלכים ב יג יז) "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע: יְרֵה, וַיּוֹר, וַיֹּאמֶר: חֵץ תְּשׁוּעָה לַה' וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם". ונאמר שם (פסוק יט) "וַיִּקְצֹף עָלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ פְּעָמִים אָז הִכִּיתָ אֶת אֲרָם עַד כַּלֵּה, וְעַתָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תַּכֶּה אֶת אֲרָם"
כלומר, כדי שהגזירה תתקיים בעתיד בכל אופן שהוא, יש לעשות "מעשה" בנוסף לדיבור הנביא, ואם היה "חסרון" כלשהו ב"מעשה", יהיה גם "חסרון" בקיום הגזירה בפועל בעתיד.
אשמח שמי מן החבו"ק דאתרא הדין יעמידני בקרן אורה בענין נכבד זה.