Re: הסתפקתי בהלכה זו:

[פרנקל תאומים]

הסתפקתי: "ברכת שהחיינו על בגד, קרוב לבר מצווה".

האם יש עניין לנער קרוב לבר מצווה שימתין עם ברכת שהחיינו על החליפה החדשה וכיו''ב עד שיהיה בן מצוות?
האם יש עניין שיברך שהחיינו כשיהיה כבר ''מצווה ועושה''?

[פרנקל תאומים]

לכאו' כדאי שיברך ביום הברמ"צ גופי', ויכוון גם על כל המצוות שמתחייב בהן (ובפרט תפילין - לנוהגים שרק אז מתחיל להניחן).

[שמואל דוד]

viewtopic.php?f=17&t=44415&start=600#p639991

[פרנקל תאומים]

קודם כל תברר אם יש בכלל חיוב לקטן לברך ברכת 'שהחיינו', מטעם חינוך?

[פרנקל תאומים]

אם הוא לובש את הבגד בימים שלפני הבר מצווה - הבגד כבר לא יהיה חדש ביום הבר מצווה ולא יוכל לברך עליו...

וביום הבר מצווה עצמו - בוודאי שיש ענין ללבוש בגד חדש או לאכול פרי חדש כדי לברך שהחינו

[פרנקל תאומים]

אם הוא לובש את הבגד בימים שלפני הבר מצווה - הבגד כבר לא יהיה חדש ביום הבר מצווה ולא יוכל לברך עליו...

וביום הבר מצווה עצמו - בוודאי שיש ענין ללבוש בגד חדש או לאכול פרי חדש כדי לברך שהחינו

זאת אכן השאלה:
אם הוא מחדש בליל הבר מצווה, אזי לכאו' כדאי שיברך שהחיינו בשעת הלבישה ולא בשעת הקנייה והיינו בליל הבר מצווה וכדבריך- יכוון גם על התפילין ושאר הדברים.

אבל אם הוא מחדש כבר לפני הבר מצווה (כגון: כשעושים את האופרוף-עלייה לתורה בשבת שקודם הבר מצווה), אז אמנם יתכן שהשמחה עדיין נמשכת גם כעבור כמה ימים כשילבש את החליפה שוב בליל הבר מצווה גופיה, שהרי עדיין הם חדשים עבורו, וא''כ עדיין יוכל לברך שהחיינו, אז אולי נכון שימתין עד אז כדי שיוכל לברך כמצווה ועושה וכדבריך שיוכל לכווין גם על שאר הדברים.
או שמא, אין כדאי להמתין, והנכון הוא שיברך בשעת הלבישה הראשונה שאז השמחה היא וודאית וגדולה. ואפי' שהוא עוד קטן.

[פרנקל תאומים]

. . אמנם יתכן שהשמחה עדיין נמשכת גם כעבור כמה ימים כשילבש את החליפה שוב בליל הבר מצווה גופיה, שהרי עדיין הם חדשים עבורו . .

ראה 'סדר ברכת הנהנין' פי"ב סוה"ד (וב'לוח' פי"א הי"ט. וש"נ), שאין מברכים בלבישה שני'; אבל ראה ביה"ל (סי' כב סק"ב) דלא ס"ל הכי. ויעוין הנלקט בכה"ח (שם סק"י. וראה מ"ש בסי' רכה ס"ק לא).

[פרנקל תאומים]

מי שנוהג בתפיליו ברצועות שחורות משני הצדדים, האם גם הוא צריך לשמור שרצועות התש''ר המשתלשלות לא יתהפכו?

[פרנקל תאומים]

מי שנוהג בתפיליו ברצועות שחורות משני הצדדים, האם גם הוא צריך לשמור שרצועות התש''ר המשתלשלות לא יתהפכו?

איני רואה חילוק בהלכות היפוך הרצועה הקשור לצבע הרצועות. לא אמרו בגמרא שצריך שהצד השחור יהיה כלפי חוץ, אלא הצד היפה.
ועכ"פ גם ברצועות שאינן שחורות מב' צידיהן - אין צורך להקפיד בהנ"ל.

[פרנקל תאומים]

???
הרמב"ם והשו"ע (בסימן כ''ז) כתבו להיזהר שהרצועה לא תתהפך: "צריך שיהיה השחור שברצועות לצד חוץ ולא יתהפכו בין של יד בין של ראש".

או שאולי כוונתך שא''צ להקפיד על המשתלשל כ''א רק על הרצועה המקיפה את הראש?

[פרנקל תאומים]

א. הרמב"ם והשו"ע כתבו בצורה פרקטית, על מי שצובע רק צד אחד. הגדרת הענין מובאת בגמרא, ושם כתוב "ונוייהן לבר".
ב. עניתי על מה ששאלת - על הרצועות המשתלשלות מתש"ר.

[פרנקל תאומים]

ספר בן איש חי - הלכות שנה ראשונה - פרשת חיי שרה
הבתים והרצועות, בתפילין של ראש ותפילין של יד, צריך שיהיו שחורות, הלכה למשה מסיני, ולכן אם נתלבנו, מחמת ישנן, צריך להשחירם, ואם השחירם גוי פסולים, וצריך שיהיה צד השחור שברצועות לצד חוץ, ואם נתהפכה הרצועה שסביב הראש וכן הרצועה שקושר בה הקציצה, יתענה יום אחד, והא דרב הונא התענה בעבור זה ארבעים יום, זו מידת חסידות יתירה הוית ביה, וטוב ליזהר גם ברצועות תפילין של ראש המשולשלות עד החזה והטבור, וכן רצועה של תפילין של יד שכורך על הזרוע, שלא יתהפכו, ואף על גב דעל פי הסוד, משחירין הרצועות פנים ואחור, שחורות כעורב, כנזכר בשער הכונות לרבינו האר"י ז"ל, לא נהגנו בכך, ושאלתי על מנהג החסידים בעה"ק תוב"ב, ואמרו לי שיש נזהרין להשחיר פנים ואחור, ויש שאין מדקדקין בזה

[פרנקל תאומים]

שער הכוונות - דרושי תפילין דרוש ד
ענין הרצועות כבר נודע שצריך שיעבדם לשם קדושת תפילין וטוב שתעבד שתי עורות א' לתפילין ש"ר דהיינו לרצועות ואחד לרצועות תפילין של יד וכשתשים העור תוך הסיד והמים אם העור הוא לצורך רצועות הראש יכוין שהוא לשל ראש ויכוין לשם ההויה ואם הוא לצורך רצועות של יד יכוין שהוא לשל יד ויכוין לשם אדני גם צריך שישחירם פנים ואחור שחורות כעורב. גם טוב לכוין ברצועות כי רצועה בגי' שע"א והם ב"פ א"ל במילואם העולים ש"ע והכולל הרי שע"א וה"ס ש"ע נהורין הנודעים

[פרנקל תאומים]

ספר בן איש חי - הלכות שנה ראשונה - פרשת חיי שרה
הבתים והרצועות, בתפילין של ראש ותפילין של יד, צריך שיהיו שחורות, הלכה למשה מסיני, ולכן אם נתלבנו, מחמת ישנן, צריך להשחירם, ואם השחירם גוי פסולים, וצריך שיהיה צד השחור שברצועות לצד חוץ, ואם נתהפכה הרצועה שסביב הראש וכן הרצועה שקושר בה הקציצה, יתענה יום אחד, והא דרב הונא התענה בעבור זה ארבעים יום, זו מידת חסידות יתירה הוית ביה, וטוב ליזהר גם ברצועות תפילין של ראש המשולשלות עד החזה והטבור, וכן רצועה של תפילין של יד שכורך על הזרוע, שלא יתהפכו, ואף על גב דעל פי הסוד, משחירין הרצועות פנים ואחור, שחורות כעורב, כנזכר בשער הכונות לרבינו האר"י ז"ל, לא נהגנו בכך, ושאלתי על מנהג החסידים בעה"ק תוב"ב, ואמרו לי שיש נזהרין להשחיר פנים ואחור, ויש שאין מדקדקין בזה

דווקא משמע מדבריו שאם משחירין פנים ואחור אז אין לחוש להיפוך הרצועה, אלא שכותב שאנו לא נוהגים בהשחרה פנים ואחור וממילא טוב להיזהר גם ברצועות המשולשלות שלא תתהפכנה.

נ''ב:
משולשלות "עד החזה והטבור"??
אנן ידעינן שעליהן להיות משולשלות עד הטבור והברית.

[פרנקל תאומים]

בימים אלו (מגיפת קורונה ל''ע) אנו רוחצים ידים עם סבון כל אימת שאנו מגיעים הביתה, והנה הבחנתי בשב''ק כשאני חוזר מביהכ''נ ורוחץ ידיי עם סבון, אע''פ שאני שוטף את הסבון מהידיים ככל יכולתי, כמה דקות לאחמ''כ כשאני נוטל את ידיי לסעודת השבת, מי הנטילה גורמים לשיירי בועות סבון לבצבץ שוב ע''ג ידיי.

שאלתי ובקשתי:
האם יש בבועות סבון אלו משום חציצה לנט''י?

[פרנקל תאומים]

האם יש לחוש בו משום רפואה בשבת?

ועוד- האם יש לחוש משום סמיכותו היתירה יותר מבסבון נוזלי?

[יוסף חיים אוהב ציון]

ספר בן איש חי - הלכות שנה ראשונה - פרשת חיי שרה
הבתים והרצועות, בתפילין של ראש ותפילין של יד, צריך שיהיו שחורות, הלכה למשה מסיני, ולכן אם נתלבנו, מחמת ישנן, צריך להשחירם, ואם השחירם גוי פסולים, וצריך שיהיה צד השחור שברצועות לצד חוץ, ואם נתהפכה הרצועה שסביב הראש וכן הרצועה שקושר בה הקציצה, יתענה יום אחד, והא דרב הונא התענה בעבור זה ארבעים יום, זו מידת חסידות יתירה הוית ביה, וטוב ליזהר גם ברצועות תפילין של ראש המשולשלות עד החזה והטבור, וכן רצועה של תפילין של יד שכורך על הזרוע, שלא יתהפכו, ואף על גב דעל פי הסוד, משחירין הרצועות פנים ואחור, שחורות כעורב, כנזכר בשער הכונות לרבינו האר"י ז"ל, לא נהגנו בכך, ושאלתי על מנהג החסידים בעה"ק תוב"ב, ואמרו לי שיש נזהרין להשחיר פנים ואחור, ויש שאין מדקדקין בזה

דווקא משמע מדבריו שאם משחירין פנים ואחור אז אין לחוש להיפוך הרצועה, אלא שכותב שאנו לא נוהגים בהשחרה פנים ואחור וממילא טוב להיזהר גם ברצועות המשולשלות שלא תתהפכנה.

נ''ב:
משולשלות "עד החזה והטבור"??
אנן ידעינן שעליהן להיות משולשלות עד הטבור והברית.

עיין טןר סימן כ"ז, ובאות חיים ושלום עמ' ס"ז.

[פרנקל תאומים]

לעת הקורונה נוכחתי בבר מצווה מצומצמת למניין משתתפים.
והתעוררתי לכך שלכאו' בעינן שיהיה בן י''ג שנה ויום אחד כדי שיצטרף לכל דבר שבקדושה, וכמדומה שחזקת ב' שערות יש לו רק מהבוקר.
וכיצד מצינו חזון נפרץ שחתן בר המצווה משמש כש''ץ לתפילת מעריב בליל שמחתו, ומזמן בעשרה בברכת המזון??

[בברכה המשולשת]

אולי מראש קיבלו עלייהו את תפילת ערבית אדעתא דהכי

[עזריאל ברגר]

לכאו' בעינן שיהיה בן י''ג שנה ויום אחד כדי שיצטרף לכל דבר שבקדושה, וכמדומה שחזקת ב' שערות יש לו רק מהבוקר.

אם תביא ראיה לשתי סברותיך אלו - יהיה מקום לקושיא.
למיטב ידיעתי, רוב הפוסקים נוקטין ש"יג שנה ויום אחד" זה כבר מתחילת הלילה, ומעולם לא שמעתי על חילוק בין הלילה לבוקר.

[פרנקל תאומים]

התוכל לתת לי מ''מ לפוסקים דס''ל י''ג שנה ויום אחד כבר מתחילת הלילה?

ולגבי החילוק בין הלילה ליום, כן אי' בראשונים, דא עקא שאינני זוכר היכן, בל''נ אבדוק ואעדכן.

[זכריה הקרחי]

מפורש במג"א ובמ"ב סי' נ"ג וסי' נ"ה שיכול להתפלל ערבית בליל הבר"מ (אם לא שמתפללים מבעו"י), וכן לכל מצוות התורה מדאוריתא.
לגבי אתי מצפרא כנראה התחלף לכב' עם סימני בגרות לנערה שמגיעים מהבוקר כקדושין עט,
אין זכר לדבר כזה לענין סימני גדול

[פרנקל תאומים]

מפורש במג"א ובמ"ב סי' נ"ג וסי' נ"ה שיכול להתפלל ערבית בליל הבר"מ (אם לא שמתפללים מבעו"י), וכן לכל מצוות התורה מדאוריתא.
לגבי אתי מצפרא כנראה התחלף לכב' עם סימני בגרות לנערה שמגיעים מהבוקר כקדושין עט,
אין זכר לדבר כזה לענין סימני גדול

יש''כ! אבדוק.

[פרנקל תאומים]

הרבה פעמים ארע לי שבשעה שאני נוטל את ידיי לסעודה, קודם שברכתי ענט''י, אני שומע את זולתי בכיור הסמוך מברך ענט''י.
הסתפקתי האם עליי לענות אמן על ברכתו, ואין בכך הפסק לברכתי היות שהוא מעניין הנטילה (ואי הכי שוב יש להסתפק האם על ברכה אחרת שאינה ענט''י, יהיה מותר לענות אמן), וכמו שמצינו שמעיקר הדין מותר להפסיק לפני ברכת המוציא מעניין הברכה (כגון לבקש מלח או סכין לבציעה).
או דלמא בהכי הוי הפסק היות שאין לדמות הפסק בין מעשה המצווה לברכתה (נטילה וברכת ענט''י) להפסק בין נט''י לברכת המוציא,
ועוד- דלמא בהכי הוי הפסק כיוון שאין נטילתו של זולתי מעניינה של הנטילה שלי , ואין לענות אמן.

[חיימקה]

הרבה פעמים ארע לי שבשעה שאני נוטל את ידיי לסעודה, קודם שברכתי ענט''י, אני שומע את זולתי בכיור הסמוך מברך ענט''י.
הסתפקתי האם עליי לענות אמן על ברכתו, ואין בכך הפסק לברכתי היות שהוא מעניין הנטילה (ואי הכי שוב יש להסתפק האם על ברכה אחרת שאינה ענט''י, יהיה מותר לענות אמן), וכמו שמצינו שמעיקר הדין מותר להפסיק לפני ברכת המוציא מעניין הברכה (כגון לבקש מלח או סכין לבציעה).
או דלמא בהכי הוי הפסק היות שאין לדמות הפסק בין מעשה המצווה לברכתה (נטילה וברכת ענט''י) להפסק בין נט''י לברכת המוציא,
ועוד- דלמא בהכי הוי הפסק כיוון שאין נטילתו של זולתי מעניינה של הנטילה שלי , ואין לענות אמן.

יש ליזהר שלא להפסיק בין נט"י להמוציא, אבל מותר לו לענות אמן על איזה ברכה שהוא שומע. קיצוש"ע סי' מא ס"ב.

[לבי במערב]

השאלה היתה על הפסק בין נט"י לברכתה.

[פרנקל תאומים]

הרבה פעמים ארע לי שבשעה שאני נוטל את ידיי לסעודה, קודם שברכתי ענט''י, אני שומע את זולתי בכיור הסמוך מברך ענט''י.
הסתפקתי האם עליי לענות אמן על ברכתו, ואין בכך הפסק לברכתי היות שהוא מעניין הנטילה (ואי הכי שוב יש להסתפק האם על ברכה אחרת שאינה ענט''י, יהיה מותר לענות אמן), וכמו שמצינו שמעיקר הדין מותר להפסיק לפני ברכת המוציא מעניין הברכה (כגון לבקש מלח או סכין לבציעה).
או דלמא בהכי הוי הפסק היות שאין לדמות הפסק בין מעשה המצווה לברכתה (נטילה וברכת ענט''י) להפסק בין נט''י לברכת המוציא,
ועוד- דלמא בהכי הוי הפסק כיוון שאין נטילתו של זולתי מעניינה של הנטילה שלי , ואין לענות אמן.

יש ליזהר שלא להפסיק בין נט"י להמוציא, אבל מותר לו לענות אמן על איזה ברכה שהוא שומע. קיצוש"ע סי' מא ס"ב.

שוב, אינני מדבר על בין נט''י להמוציא, כ''א על בין נט''י (או תוך כדי נט''י) לברכת ענט''י.

[חיימקה]

אכן לא שמתי לב.
ובנד"ד - למעשה אין דעת המ"ב ברורה בזה, יעויין בסי' רט"ו שעה"צ סק"ב.
אבל יעויין גם בסי' כ"ה ס"י מ"ב ס"ק ל"ו ובשעה"צ ובבה"ל שם. סי' ר"ו ס"ק י"ב ובשוה"ל שם ס"ה ובסי' רט"ו ס"א.

[פרנקל תאומים]

בעניין הכללי של ריבית בהשאלת חפצים, למעשה הרי מותר להשכיר חפצים, וכידוע מותר גם להשכיר רכבים...

הבסיס הוא הסוגיא בגמ' איזהו נשך בב''מ ס''ט ע''ב:
"מרא הדרא בעינייהו וידיע פחתיה, זוזי לא הדרא בעינייהו ולא ידיע פחתיה",
ולכאו' מבואר בזה שני תנאים: אם הלווה לא צריך להחזיר את אותו החפץ/מטבע וממילא הרי שהאחריות עליו להחזיר גם אם החפץ נאנס או נגנב או מת מחמת מלאכה, שהרי הוא לא אמור בכלל להחזיר את אותו חפץ, ובנוסף- גם אין ניכר הפגם של החפץ, אזי אסור לתת ריבית.
וכן נפסק בשו''ע יו''ד קע''ו.
וברש''י משמע שצריך את שני התנאים, אבל התוס' ד''ה 'מרא' חולקים ואומרים שא''נ מתנה עימו שלא צריך להחזיר דווקא את החפץ אלא יכול להחזיר לו חפץ אחר תחתיו (כלומר- כמו מלווה להוצאה נתנה, שזה אומר שבעצם כל האחריות היא על המקבל, שהרי ממ''נ עליו להחזיר גם אם יאנס או יגנב), כיוון שיש פחת אי''ז שכר הלוואה כ''א שכר עבור הפחת ושרי.
ולכאו' בשו''ע באמת נראה שלא מצריך את שני התנאים היות שמתיר שם להשכיר כלים אע''פ ששוכר חייב בגניבה ואבידה. אלא ששוכר עכ''פ פטור מאונסין, א''כ מקצת האחריות היא עליו ולא על המשכיר.
וא''כ לכאו' עדיין צ''ע מה הדין בשאילה, שהרי שואל חייב באונסין א''כ נמצא שכל האחריות עליו. ואולי בזה לא נקטינן להלכה דסגי בזה שיש פחת? והשו''ע לא הזכיר שאילה כלל כ''א שכירות. האם יש מקום אחר שהשו''ע מתייחס להדיא לשאילה?

בנוסף-
הובא בט''ז שם להלכה עפ''י התוס' הנ''ל שבכלי כסף וזהב שאין בהם פחת אזי אם האחריות היא על המקבל-השואל, אסור ליטול עליהם ריבית. וצ''ע מה הגדר של כלי כסף וזהב שאין בהם פחת, היות שלשון רש''י ותוס' שם בסוגיא היא "שלא ניכר פגמו", ומשמע שלא מספיק שיש פחת אלא צריך שיהיה ניכר שיש פחת בשביל להתיר שכר עבור השאלת החפץ, ונפק''מ למשל בהשאלת רכב שאולי אי''ז חשיב "ניכר פגמו", או דלמא כיוון דכו''ע ידעי שיש פחת סגי בהכי, או כיוון שניכר במונה של הק''מ תוספת הק''מ הוי "ניכר פגמו", למרות שברור שתוספת ק''מ מועטים יחסית אינה משפיעה על שווי הרכב?




למעשה: האם יש חשש ריבית כאשר השאלתי רכב לחבר והוא מחזיר לי אותו עם תוספת ניכרת של דלק? או אם הוא נותן לי מתנה כאות תודה?

(אמנם בדבר מועט לכאו' אנו נוקטים שלא חוששים משום ריבית אם אין דרך להקפיד בכך, וכמבואר ברמ''א שם קס''ב ס''א דבסאה בסאה דבר מועט לא מקפידין- "יש מי שאומר דמותר ללוות כיכר לחם בכיכר לחם דמאחר דדבר מועט הוא לא קפדי בני אדם להדדי בזה, וכן נוהגין להקל". ולכן בתוספת לא מכוונת של קצת דלק וכיו''ב אין לחוש).

[עושה חדשות]

לכאו' בעינן שיהיה בן י''ג שנה ויום אחד כדי שיצטרף לכל דבר שבקדושה, וכמדומה שחזקת ב' שערות יש לו רק מהבוקר.

אם תביא ראיה לשתי סברותיך אלו - יהיה מקום לקושיא.
למיטב ידיעתי, רוב הפוסקים נוקטין ש"יג שנה ויום אחד" זה כבר מתחילת הלילה, ומעולם לא שמעתי על חילוק בין הלילה לבוקר.

התוכל לתת לי מ''מ לפוסקים דס''ל י''ג שנה ויום אחד כבר מתחילת הלילה?
ולגבי החילוק בין הלילה ליום, כן אי' בראשונים, דא עקא שאינני זוכר היכן, בל''נ אבדוק ואעדכן.

מפורש במג"א ובמ"ב סי' נ"ג וסי' נ"ה שיכול להתפלל ערבית בליל הבר"מ (אם לא שמתפללים מבעו"י), וכן לכל מצוות התורה מדאוריתא.
לגבי אתי מצפרא כנראה התחלף לכב' עם סימני בגרות לנערה שמגיעים מהבוקר כקדושין עט,
אין זכר לדבר כזה לענין סימני גדול

viewtopic.php?f=17&t=49938&hilit#p609953

[פרנקל תאומים]

לכאו' בעינן שיהיה בן י''ג שנה ויום אחד כדי שיצטרף לכל דבר שבקדושה, וכמדומה שחזקת ב' שערות יש לו רק מהבוקר.

אם תביא ראיה לשתי סברותיך אלו - יהיה מקום לקושיא.
למיטב ידיעתי, רוב הפוסקים נוקטין ש"יג שנה ויום אחד" זה כבר מתחילת הלילה, ומעולם לא שמעתי על חילוק בין הלילה לבוקר.

התוכל לתת לי מ''מ לפוסקים דס''ל י''ג שנה ויום אחד כבר מתחילת הלילה?
ולגבי החילוק בין הלילה ליום, כן אי' בראשונים, דא עקא שאינני זוכר היכן, בל''נ אבדוק ואעדכן.

מפורש במג"א ובמ"ב סי' נ"ג וסי' נ"ה שיכול להתפלל ערבית בליל הבר"מ (אם לא שמתפללים מבעו"י), וכן לכל מצוות התורה מדאוריתא.
לגבי אתי מצפרא כנראה התחלף לכב' עם סימני בגרות לנערה שמגיעים מהבוקר כקדושין עט,
אין זכר לדבר כזה לענין סימני גדול

viewtopic.php?f=17&t=49938&hilit#p609953

יש''כ לידידינו צמ''ס חו''ב טובא הגרע''ח שליט''א, ברוך משיב אבידה לבעליה.
אכן, לתוס' הזה התכוונתי.

ברשותך אעתיק:

העירני חכ"א שליט"א -
ריש ברכות מאי טעמא פתח בקרי"ש ערבית
ובשם הביה"ל שהרי כל אחד מישראל בהיותו גדול מתחייב קודם בערבית
ויישב דדרך שערות לבוא מצפרא
עפ"י תוס' נדה ב: דקאמרי כן על סימני בגרות ביחס לנושא אחר.

ושם להדיא בתוס' "משום דרגילות שערות לבוא מצפרא".

ואמנם קאי על סימני בגרות לנערה עפ''י הגמ' בקידושין ע''ט (שהזכיר לעיל ר' זכריה הקרחי), אבל מה''ת לחלק בזה בין שערות של גדול או של גדולה. רגילות שערות לבוא מצפרא.


כמו''כ יש''כ להגרע''ח שליט''א על המובאה המעניינת שם מ''חוט השני'' למרן הגרנ''ק זצ''ל. לכאו' הוא אכן הסתמך בסברתו על דברי התוס' הנ''ל בנדה ב' ע'''ב.

מפורש במג"א ובמ"ב סי' נ"ג וסי' נ"ה שיכול להתפלל ערבית בליל הבר"מ (אם לא שמתפללים מבעו"י), וכן לכל מצוות התורה מדאוריתא.

לא כן. אדרבה, במשנ''ב מבואר שם (נ''ה סקל''א) דדווקא בדרבנן. אבל לעניין דאורייתא יש להחמיר. ומקורו טהור מרבינו הפמ''ג.

ויתירה מזאת, מבואר במשנ''ב נ''ג סקכ''ה, שלדעת הרמב''ם ודעימיה דס''ל תפילה דאורייתא היא, "יהיה אסור להש''ץ הזה להוציא ידי אחרים בתפילה, עד שנדע בוודאי שהביא שתי שערות", ושוב- מקורו טהור מרבינו הפמ''ג נ''ע. (כמובן- דברים אלה נוגעים כל זמן שאיננו יודעים שיש לו ב' שערות, כלומר- לא רק בליל הבר מצווה כ''א גם הרבה לאחמ''כ).

אמנם צירוף לעשרה אינו דאו', ובזה בוודאי לכו''ע יכול להצטרף למניין. וכמבואר במשנ''ב נ''ה סקל''א.




לגבי המושג '' י''ג שנה ויום אחד '' עכשיו ראיתי את דברי רבינו המשנ''ב סימן נ''ג סקל''ג:

"...ומה שאמר בכל מקום י''ג שנה ויום אחד, לא שצריך יום אחד יותר, אלא רוצה לומר שצריך י''ג שנים שלימות מיום אל יום, לאפוקי חסרון מקצת שעות..."

.


העולה מכל זה לענ''ד הוא שיש טעם להחמיר לפחות בליל הבר מצווה.

[מקדש מלך]

זכור לי שיש מאמר יפה מר"י ענבל שמברר היטב את עניין גדלות בי"ג שנים. מי יוכל להעלותו לנו או להראות מקומו איה?

[עושה חדשות]

יש קצת באשכול הזה ובשיעור המצורף,
אבל זכורני ג"כ שיש לו מאמר כתוב ממוקד על הנושא
אפשר לבקש ממנו.

הרב יהושוע עינבל - סימני בגרות.mp3

(14.78 MiB) הורד 137 פעמים

[מקדש מלך]

ייש"כ. וראו גם את הערתו של הגרמ"ש, הביאה הרב עו"ח בסוף האשכול שציין אליו בהודעה הקודמת
viewtopic.php?t=31207#p386218

[פרנקל תאומים]

כאשר צריכים ליטול ידיים עקב נגיעה במקומות המכוסים או בצואת האף וכדו', האם צריך ליטול את שתי הידיים באופן מלא, או שמא סגי ברחיצת אותה האצבע המסויימת שנגעה שם ותול''מ?
וכמו''כ, כשמנגב בכל מידי דמנקי מחמת הנ''ל, האם צריך לנגב בדקדקנות את בשר שתי כפות ידיו מכל עבר, או שמא עליו בסה''כ לנגב את אותה האצבע שנגעה היכן שנגעה?

[פרנקל תאומים]

אם מסיבה כל שהיא רוצה אדם לקיים את מצוות זכירת יצ''מ לא בתוך סדר קר''ש שבתפילה (נניח- הוא חולה ואינו יכול להתפלל), האם צריך לומר את כל פרשת ציצית, היות שכך נתקן לקיים את המצווה, או שמא סגי שיאמר רק את הפס' האחרון "אני ה''א אשר הוצאתי וגו' "?

[מחולת המחנים]

עיין ברכות דף י"ד ע"ב.

[פרנקל תאומים]

הורו לי פעם שאשה המעוניינת לספר שערותיה, נכון שלא תעשה כן סמוך לטבילתה (משום נשורת השערות המצוייה לאחר תספורת), ונכון גם שלא תעשה כן מיד לאחר טבילתה כ''א תמתין יומיים שלושה- משום שאם מסתפרת מיד לאחר טבילתה הרי היא מראה שבעת טבילתה הקפידה כבר על אריכות שערותיה ואיכא למיחש משום חציצה.

שאלתי ובקשתי:
מה לגבי חציצה בהנחת תפילין ש''ר?
מדוע לא ניחוש במי שמתפלל שחרית ושעה לאחמ''כ מספר את מחלפות ראשו, שהראה בכך כי הינו כבר מקפיד על אריכותן, ובשעה שהניחם היה בהן משום חציצה (היות שהניחם רק זמן קצר לפני כן)? האם מצינו מי שהקפיד משום הכי להסתפר דווקא בלילה?

[לבי במערב]

רבים נתחבטו בטעמו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, שנהג להסתפר דוקא בליל ד' (ודלא כקפידת האריז"ל). ייש"כ על הכיוון המקורי!
[לפו"ר, לא מצינו שביאר הנהגתו בזה].

[פרנקל תאומים]

בצאתי לתפילת מעריב של מוצ''ש, קודם הזמן בו אני נוהג להוציא את השבת, האם מותר לי לקחת עימדי את תכריך חידושיי וסיכומיי ע''מ ללמוד בהם בביהמ''ד לאחר התפילה וצאת השבת, או שמא יש כאן שאלה של ''הכנה'' משבת לחול?