כידוע וכמפורסם דעת מרנא הגרש"ז אויערבך זצ"ל שמעיקר הדין אין חשש דאורייתא בשימוש בחשמל בשבת, וכבר נתארכו בזה הדברים והדיבורים לאין קץ. ואמנם נקט שיש לחוש לשיטת החזון איש שיש בזה חשש דאורייתא אך מכל מקום לא חזר בו מדעתו, ונפקא מינה בדינים שונים כגון בפיקוח נפש לחולה [ועיין במאמרי הרב ד"ר מרדכי הלפרין באסיא שהוכיח כי הגרש"ז השתמש בסברתו גם הלכה למעשה במקום הצורך].
השאלה שנתחדשה אצלי בשבת היא האם טעינת בטריה (סוללה) נטענת היא בכלל היתרו של הגרשז"א.
המקום לספק הוא שהנה עיקר טעמו של הגרשז"א שהשימוש בחשמל בשבת אינו בכלל מלאכת בונה וסותר כדעת החזון איש הוא משום שהכנסת הזרם לכלי החשמלי נחשבת רק כשימוש בכלי קיים. וחילק שאין זה דומה למה שכתבו האחרונים שבעריכת שעון בשבת יש איסור תורה, כי בעריכת שעון היה ניחא ליה שהשעון יישאר לעולם בכוחו ובתכונתו להוליך את המחוגים, וכשהכח הזה יורד זהו קלקול בשעון וכשמחזיר את הכח לשעון הוא מתקן מנא. מה שאין כן כלי חשמלי, לפעמים רוצה שהכלי יפעל ולפעמים רוצה שיהיה מכובה, וכיבוי החשמל אינו מוגדר כקלקול הכלי, ובאותה מידה הפעלת החשמל אינה נחשבת כתיקון הכלי. עוד כתב הגרשז"א שהפעלת הכלי נידונית כמו אחד שהיה לו מאוורר ידני והוא מזיז את הלהבים של המאוורר כדי שיהיה לו רוח, שאין דחיפת הלהבים נחשבת כתיקון הכלי, אלא זהו השימוש בכלי הקיים, והוא הדין והוא הטעם בהזרמת חשמל שיפעיל את המאוורר.
והנה מצוי מאד היום כלים חשמליים שיש להם סוללה נטענת כמו כל טלפון נייד מצוי. וכאן נשאלת השאלה, לפי הגרשז"א האם מותר (מעיקר דין תורה) להטעין את הטלפון בשבת כמו כל חיבור מעגל חשמלי.
ולכאורה נראה שבזה יש להחמיר גם לדעת הגרשז"א, משום שכאן בהפעלת החיבור לחשמל הוא מתקן את הבטריה להיות בעלת כח חשמלי, והוא מתקן מנא בזה, ובעצם היה ניחא לו שהבטריה תפעל לעולם אלא שמפעם לפעם כשהיא נגמרת הוא נאלץ להטעין אותה מחדש. ואם כן זה ממש דומה לשעון ששם גם להגרשז"א יש מקום לאסור את עריכתו.
ולא ראיתי מישהו שמדבר בזה לעת עתה.