מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

בעניין שני כתובים המכחישים זה את זה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

בעניין שני כתובים המכחישים זה את זה

הודעהעל ידי סליחות » ו' יולי 31, 2020 3:56 am

נדון בנושא של שני כתובים המכחישים זה את זה ודעות הראשונים בנושא (ומי יתן שיקום מי שיכתוב חיבור מסכם בקיצור - רב תועלת של כל דעות הראשונים בפירוש י"ג מדות שהתורה נ"ב. או שמא יש ולא ידוע לי?):

כתב הראב"ד בפירושו לברייתא דר"י (מובא גם בספר הכללים הליכות עולם בערכו):
וּמִזֹּאת הַהַכְרָעָה שֶׁהִכְרִיעַ הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְתִקֵּן הַשְּׁנֵי כְתוּבִים שֶׁהָיוּ מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה, לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ לִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים שֶׁמַּכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה וְלֹא בָּא כָּתוּב שְׁלִישִׁי לְהַכְרִיעַ. כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּסוֹטָה: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר 'וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אַלְפַּיִם אַמָּה', וּמִקְרָא אַחֵר אוֹמֵר 'מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב' וְגוֹמֵר. וּכְאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ בִּבְכוֹרוֹת: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר 'תַּקְדִּישׁ', וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר 'לֹא יַקְדִּישׁ'. וְאֵלּוּ הִכְרִיעוּ בֵּינֵיהֶם מִדַּעְתָּם וְתֵרְצוּ אוֹתָם לְפִי רְאִיָּתָם.
וְהַגִּרְסָא הַנְּכוֹנָה לְּפִי דַעְתִּי כָּךְ הִיא: 'וּשְׁנֵי כְתוּבִים מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה עַד שֶׁיָּבֹא כָּתוּב שְׁלִישִׁי' וְכוּ'. וְכָךְ פֵּרוּשׁוֹ: וְזוֹ הַמִּדָּה נוֹהֶגֶת בַּתּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי כְתוּבִים מַכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה, כְּלוֹמַר שֶׁהֵם נִרְאִין כְּמַכְחִישִׁין, עַד שֶׁיָּבֹא כָּתוּב שְׁלִישִׁי וּמְתָרֵץ אוֹתָם; הִילְכָּךְ מִכָּאן יֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד וּלְתָרֵץ כָּל שְׁנֵי כְתוּבִין שֶׁהֵם קָשִׁים זֶה עַל זֶה, וְלֹא שֶׁנִּדְחֶה אֶחָד מֵהֶם, וְלֹא שֶׁנַּחֲזִיק הַתּוֹרָה בְּשִׁבּוּשׁ.

נ.ב. המהדיר בהליכות עולם מעיר שבכת"י ודפו"ר כתוב ראיותם.


האם דעת הראשונים מסכימים לראב"ד?
לכאורה פשט מדרשים לא מעטים נראה כמו דברי הראב"ד, להלן מספר דוגמאות שנדונו בספרי ולא הובאו בהם מקום כתוב שלישי:

ספרי בהעלותך פיסקא ס"ב:
זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה, שנים פוסלים בלוים ואין המום פוסל בלוים שהיה בדין מה אם במקום שלא פסלו שנים פסלו מומין כאן שפסלו שנים אינו דין שיפסלו מומים ת"ל זאת אשר ללוים שנים פוסלים בלוים ואין מומים פוסלים בהם: ומבן חמשים שנה, ר' נתן אומר כתוב אחד אומר מבן חמש ועשרים שנה ומעלה וכתוב אחד אומר מבן שלשים שנה (במדבר ד כג) כיצד יתקיימו שני כתובים הללו מבן חמש ועשרים שנה לתלמוד ומבן שלשים לעבודה.


ספרי ראה פיס' קלד:
ששת ימים תאכל מצות, רבי שמעון אומר כתוב אחד אומר ששת ימים תאכל מצות וכתוב אחד אומר שבעת ימים מצות תאכלו מצה נאכלת כל שבעה, אוכלה ששה מן החדש ובשביעי מן הישן


משמע לכאו' כדברי הראב"ד שאין צורך בכתוב שלישי מה"ת.

ויעוין בסוף ההקדמה למו"נ משמע לכאורה שדעת הרמב"ם כדעת הראב"ד:
וכבר ידעת רוב אמרם ז"ל כתוב אחד אומר כך וכך וכתוב אחד אומר כך וכך ומבארים הראות הסתירה. ואחר כך יבארו שהענין חסר תנאי או מתחלף הנושא. כאמרם, שלמה לא דייך שדבריך סותרין דברי אביך אלא שהן סותרין זה את זה וכו'. וכן הרבה בדברי רז"ל. אבל רוב מה שדברו בו, הוא במאמרי הנבואה הנתלים בדינים או במוסר דרך ארץ. ואנחנו אמנם היה דעתנו להעיר על הפסוקים שבהם סתירה בנראה בדעות ובאמונות.


לעומת זאת, רס"ג (בפי' על ברייתא דר"- באוצר, ועי' גם באוצר ב"ספרי רבינו סעדיה כאון" עמוד 28 מדפי האוצר) כותב:
ושני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם. פירוש שתראה שני פסוקים שמכחישין זה את זה ותביא אות שלישי ויפריד ביניהם. כנאמר וכל המנחה אשר תקריבו לה' לא תאפו חמץ וכו' ובמקום אחר אומר ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרונים סלת תהיינה חמץ תאפינה ביכורים לה' (ויקרא כג, יז), כיון שבא האות השלישי נסתלקה מחלוקת ואמר קרבן ראשית תקריבו אותם לה' (שם, כ, יד)... (ראה שם דוגמאות נוספות), והפסוק השלישי יוכיח ונגמר"

מבואר בהדיא לכאו' שצריך פסוק שלישי ולא סברא.

גם בפירוש רש"י שנדפס פעם אחת מכת"י (עיי' הערות הרב אפפענהיים שם על הוכחות ייחוסו) על ברייתא דר"י כותב:
ושני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם. כמו שאמר הכתוב בראשית ברא אלהים את השמים דמשמע בכתוב זה שהשמים נבראו תחלה. וכתוב אחר אומר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. דמשמע שהארץ נבראת תחלה. הרי שמכחישים זה את זה בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם ואמר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים כאומן שעוסק בשתי ידיו ועושה בהן שתי אומנויות בבת אחת. [אני מדלג כאן מעט על דוגמאות אחרות ועובר לדוגמה הלכתית, עיי"ש] וכן זה שאמר הכתוב כל חלב וכל דם לא תאכלו דמשמע מהאי קרא כל חלב אפילו חלב חיה ועוף אסור כמו הדם. וכתוב אחד אומר אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כך תאכלנו הטהור והטמא יחדו יאכלנו. הרי שמכחישים זה את זה. בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו. מיכן שהותר לנו חלב חיה ועוף לאכלו מן התורה. וכן כל הדומה לו נדון כזה.

גם כאן מבואר בהדיא לכאו' שצריך פסוק שלישי ולא סברא. וכן מוכח בפי' רש"י על התורה במדבר ז, פט, עיי"ש.
כך גם עולה מדברי ר' שמשון מקינון בעל הכריתות בפירושו על ברייתא דר"י, ובפי' הר"א מגרמייזא - הרוקח, ובפי' הראב"ן,ובפי' רבינו בחיי עה"ת (בעהלתך יב) ובפי' תלמיד הר"ן עה"ת, ובפי' האבודרהם, ובפי' הרשב"ץ, ובפי' הכלבו, ובפי' ר' יוחנן טרייוש שם, ובפירוש החפץ חיים על תו"כ, ועי' במה שהביא מגירסת הגר"א. ועיי' בפי' השל"ה שם שמקשה על שיטת הראב"ד, עיי"ש.

אם כן, לכאורה רס"ג ורש"י והר"ש מקינון, והר"א מגרמייזא, והראב"ן, ור' בחיי, ותלמיד הר"ן, והאבודרהם, והכלבו, והרשב"ץ ועוד, חולקים על הראב"ד. וקשה איך מפרשים את הספרי הנ"ל ועוד אחרים רבים שאין בהם פסוק שלישי מכריע?

ספרים וועלט
הודעות: 1210
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

Re: בעניין שני כתובים המכחישים זה את זה

הודעהעל ידי ספרים וועלט » ו' יולי 31, 2020 7:30 am

למה לי קרא, סברא היא...!

יתר10
הודעות: 945
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: בעניין שני כתובים המכחישים זה את זה

הודעהעל ידי יתר10 » ו' יולי 31, 2020 11:24 am

סליחות כתב:לכאורה פשט מדרשים לא מעטים נראה כמו דברי הראב"ד

כ"כ מהרז"ו בספר מדרש תנאים "וכל הש"ס מלא מדרשה זו ומעטים הם במספר מה שמצאו כתוב שלישי להכריע, וכל הכתובים המכחישים הכריעו חז"ל מדעתם ומסברתם" עיי"ש שהאריך בזה.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 129 אורחים