ברכת המזון מדאוריתא כל הג' ברכות?

[עליך עיננו]

בגמ' מבואר שברכה ראשונה תיקן משה שניה יהושוע ושילשית דוד אבל בפשטות כל הג' הם מדאוריתא..
א"כ יוצא שמשה תיקן להם רק ברכה אחת והיא מן התורה?
או שאפשר לומר שבאמת הברכה עצמה מן התורה וצריך לכלול בה ברית ותורה ובנין ירושלים כדברי הגמ' ,ורק עם הזמן תקנו נוסח וכמו שמצינו לגבי תפלה לשיטת הרמב"ם שזה מן התורה שעד שבאו כנה"ג ותקנו שמו"ע כל אחד היה מתפלל בלשונו ומחמת הגלות ובילבול השפה וכ'ו באו ותקנו להם נוסח אחד..
אבל הרמב"ם בהלכות בהמ"ז כותב בפשטות בהמ"ז מצות עשה מן התורה ואח"כ סדר בהמ"ז כך היא משה תקן יהושוע תקן ודוד תקן.האם שייך לומר בדבריו כמו בתפילה?

[אב בבינה]

חידושי הרשב"א מסכת ברכות דף מח עמוד ב
הא דאמרי' משה תקן להם ברכת הזן יהושע תקן להם ברכת הארץ וכו', ק"ל והא קיי"ל בסמוך דברכות אלו מדאורייתא נינהו, וי"ל דמטבען הוא שטבעו להן דאי מדאורייתא אם רצה לאומרה באי זה מטבע שירצה אומרה ואתו משה ויהושע ודוד ושלמה ותקנו להן מטבע לכל אחת ואחת בזמנה, וכדאמרי' לעיל בפרק כיצד מברכין גמ' ועל כלם אם אמר שהכל יצא [מ' ב'] מנימין רעיא בתר דאכל אמר בריך מריה דהאי פיתא אמר רב יצא ואקשינן מאי קמ"ל אף על גב דאמרה בלשון חול יצא, תנינא אלו נאמרים בכל לשון וכו' איצטריך סד"א היכא אמרי' כי אמרה בלשון חול יצא היכא דאמרה כי היכי דתקינו לה רבנן אבל כי לא אמרה כי היכי דתקינו לה רבנן לא יצא קמ"ל, דאלמא המטבע הוא שטבעו רבנן, ובודאי דקודם כיבוש הארץ ובנין ירושלם לא היו אומרין כמטבע שאמרו לאחר כיבוש ובנין, וכמו שאין אנו אומרים כאותו מטבע שתקנו דוד ושלמה שאנו מבקשים להחזיר המלכות ולבנות הבית והם היו מבקשין להעמיד המלכות ולהעמיד הבית ולהמשיך שלות הארץ.

[יעקובי]

ראה ב"י או"ח סי' קצא.

[עליך עיננו]

יישר כח!
לכא' לפי"ז קשה למה הפועלים מבטלים רק ברכה רביעית הרי מן הדיו היו צריכים לעשות ברכה אחת קצרה שהיא מן התורה והרי כל הנוסח הוא מדרבנן
האם יש חי' בין ברכות אלה לברכה רביעית?

[יעקובי]

ראה משנ"ב על אתר ס"ק א-ב.

[עליך עיננו]

צודק ייש"כ
מענין שבגמ' דף מו נראה שיש גם לפועלים ג' ברכות שונות וכנראה שנחלקו הראשונים בבאור הגמ'