מזוזה מגינה גם בעידנא דלא עסיק בה

[יוסף חיים אוהב ציון]

ספר טורי זהב על יו"ד - סימן רפה
בטור סיים כאן וגדולה מזו שהבית נשמר על ידה כו' ופירש בית יוסף דקרי לזה גדולה לפי שהוא נס נגלה ועוד לפי שהוא הפך טבע העולם שהקב"ה שומר מבחוץ כו' ולי נראה דתחילה אמר שבמזוזה יש יחוד שמו יתברך ובבואו ובצאתו יזכור יחודו יתברך ועל זה אמר וכל הזהיר בה דהיינו שתמיד זוכר יחודו יתברך בזה זוכה להאריכות ימי בניו ואחר כך אמר אפילו אם אין האדם עושה כלום אלא ישן על מטתו מכל מקום גדולה המצוה הזאת דאפי' בעידנא דלא עסיק בה מגינה עליו וזה הפך ממה דאיתא בסוטה מצוה לא מגינה עליה אלא בעידנא דעסיק בה וכאן תמיד מגינה על הבית בלי פועל האדם אז אלא שהוא ישן וכמו שסיים הטור כנ"ל נכון.
מה פירוש בעידנא דלא עסיק בה הלא מצות מזוזה היא מצוה נמשכת כציצית ותפילין?

[לארץ ולדרים]

בזמן שלא זוכר יחודו.

[תלמיד-חכמים]

האם אדם שמניח תפילין והסיח דעתו מהן או לובש ציצית ואינו מסתכל בציציות נקרא ג"כ דלא עסיק בה?

[שומע ומשמיע]

בליל שב"ק שמעתי שיעור שהחכם הדורש בנה דבריו עפ"י יסודו של הגר"ח שבמזוזה המצווה היא הקביעה ולא הדיורים. ועפי"ז ר"ל שהמצוה מסתיימת בקביעת המזוזה.

[ביליצר]

האם אדם שמניח תפילין והסיח דעתו מהן או לובש ציצית ואינו מסתכל בציציות נקרא ג"כ דלא עסיק בה?

שונה מצות תפילין מציצית דאינו יוצא את המצוה בשעה שמסיח את דעתו מן התפילין ,
עיין גם באריכות במשיב דבר (א ו) ותמצא נחת.

[ביליצר]

בליל שב"ק שמעתי שיעור שהחכם הדורש בנה דבריו עפ"י יסודו של הגר"ח שבמזוזה המצווה היא הקביעה ולא הדיורים. ועפי"ז ר"ל שהמצוה מסתיימת בקביעת המזוזה.

רע"א יצא לחדש דאדם שיוצא במשך היום מביתו וחזר צריך לברך על המזוזה אך לא קבעו משום מורינו הברכי יוסף דכתב בפירוש לא כך ,
ובכ"א רבים נקטו דמקיים מצוה בכל שעה ,וכדברי התוספות בב"ק דברור לו דאם אפשר לקיים שניהם כמזוזה בפתחו ותפילין בראשו אינו פטור מן המצוה .
בעלי הדרש אף התפלאו למה הרגיש דוד המלך ערום מן המצוות הרי היה לו מזוזה בפתחו .

[שומע ומשמיע]

בליל שב"ק שמעתי שיעור שהחכם הדורש בנה דבריו עפ"י יסודו של הגר"ח שבמזוזה המצווה היא הקביעה ולא הדיורים. ועפי"ז ר"ל שהמצוה מסתיימת בקביעת המזוזה.

רע"א יצא לחדש דאדם שיוצא במשך היום מביתו וחזר צריך לברך על המזוזה אך לא קבעו משום מורינו הברכי יוסף דכתב בפירוש לא כך ,
ובכ"א רבים נקטו דמקיים מצוה בכל שעה ,וכדברי התוספות בב"ק דברור לו דאם אפשר לקיים שניהם כמזוזה בפתחו ותפילין בראשו אינו פטור מן המצוה .
בעלי הדרש אף התפלאו למה הרגיש דוד המלך ערום מן המצוות הרי היה לו מזוזה בפתחו .

אכן את כל זה בא הרב הדרשן ליישב. [ןמסתמא הוא יאמר על דברי התוסק שהוא מקיים מצוה אבל אינו עוסק בה]
[ד"א אשמח לדעת מה שמו, חתן של הגר"ש מרקוביץ מתפלל בתפארת ציון]

[ביליצר]

אינני מכיר,

[יוסף חיים אוהב ציון]

בליל שב"ק שמעתי שיעור שהחכם הדורש בנה דבריו עפ"י יסודו של הגר"ח שבמזוזה המצווה היא הקביעה ולא הדיורים. ועפי"ז ר"ל שהמצוה מסתיימת בקביעת המזוזה.

ברמב"ם מבואר שזה מצוה נמשכת עד כדי שיש פוסקים שאם שכח לברך בשעת קביעתה יכול לברך אח"כ.

[תלמיד-חכמים]

בליל שב"ק שמעתי שיעור שהחכם הדורש בנה דבריו עפ"י יסודו של הגר"ח שבמזוזה המצווה היא הקביעה ולא הדיורים. ועפי"ז ר"ל שהמצוה מסתיימת בקביעת המזוזה.

ברמב"ם מבואר שזה מצוה נמשכת עד כדי שיש פוסקים שאם שכח לברך בשעת קביעתה יכול לברך אח"כ.

דעת רבי אברהם בנו בספר המספיק שאינו יכול לברך לאחר קביעתה. ומדויק מלשון הרמב"ם במנין המצוות "לקבוע מזוזה בפתחי השערים" - ולא "שתהיה מזוזה" - שהמצווה היא מעשה הקביעה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

הביאו היבי"א בהגות בדפו"ח ומכח זה חזר בו אבל זה מצוה נמשכת רק לא על גופו.