גירות לעמון ומואב

[עליך עיננו]

האם יש מי שפי' שעמון ומואב לא יבואו בקהל ה' הכוונה שלא מקבלים גירים מהם? (לא כרש"י) כך משמע מתרגום יב"ע שכ' על אדומי ומצרי לקבל אותם שמתגיירים ..משמע לא לעשות כך לעמון ומואב..בגמ' בכמה מקומות משמע להדיא שמקבלים אותם וכל האיסור הוא לישא ישראלית..

[ביקורת תהיה]

כך משמע מתרגום יב"ע.

לא משמע ולא מידי. באדומי ובמצרי הזהירה התורה שלא לדחותם ולהרחיקם בבואם להתגייר, משא"כ באחד משאר האומות.

[עליך עיננו]

כך גם אני הבנתי...אבל אח"כ ראיתי שבבאור על התרגום.מביא לדייק כך וכ' שיש שסוברים כך (לקח טוב) ולא ידעתי מקורו..

[לבי במערב]

מקורו במדרש 'לקח טוב' עה"פ תצא כג, ז; ובביאור הרי"פ על סהמ"צ לרס"ג (ל"ת רסג) האריך בזה, יעו"ש.

[ובגו"א עה"פ תצא כג, ד כ' דלאפוקי משיטה זו בא רש"י בפירושו].

[עליך עיננו]

ייש"כ

[הוה אמינא]

זו 'סתם משנה' מפורשת שיכולים להתגייר רק לא להתחתן, וכתוב בה "מעשה בגר עמוני שעמד בבית המדרש ואמר"... לא אמירה של דין שאפשר להטות להכא או התם. ואיני יודע מי יכול לחלוק על עדות של משנה.

[לבי במערב]

יש דס"ל שאפשר לפרש פשש"מ שלא כפי ההלכה, ביניהם מגדולי רבותינו הראשונים והאחרונים.
וכ"ש בנדו"ד.

[עליך עיננו]

ודאי שאין צד לומר שלא יבואו בקהל כפשוטו הכוונה לגירות שהרי בממזר לכו"ע מותר להתגייר ואין בזה שום צד איסור ח"ו
אלא רק משום דכתיב לא תדרוש שלומם וטובתם עד עולם יש שדייקו שהכוונה לא לקבל מהם גרים...

[לבי במערב]

אלא רק משום דכתיב לא תדרוש שלומם וטובתם עד עולם יש שדייקו שהכוונה לא לקבל מהם גרים...

והיינו מ"ש, ד'כ"ש בנדו"ד'.

[עליך עיננו]

במנ"ח כ' לחדש שאעפ"י שמתגיירים מ"מ האיסור של לא לדרוש שלומם וטובתם נשאר לעולם..