לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
לא יקום עד אחד באיש זה לענין אדם שעבר עבירה שכיוון שהמעיד אינו נאמן לחייב עונש הרי שדבריו הם לה"ר כעובדא דטוביה חטא וזיגוד מינגד. כאשר ע"א נאמן באיסורים אין זו נאמנת שעד אחר לא יוכל להכחישו ולכן אם האדם הנ יודע שדבריו ל הראשון אינם נכונים או שהוא אינו אמין ודאי שהוא צריךלהעיר על כך. גם כששני עדים העידו בב"ד אם שנים אחרים מכחישים אותם הם צריכים העיד והם נאמנים לפחות כספק.
רוב המחמירים בכשרות אינם עושים זאת משום שחוששים שהעד מעיד שקר, אלא שאינם סומכים על נהלי מתן הכשרות. שהרי אין העד מעיד בפני נשחט ובפני הופרשו מעשרות וכו', אלא הרי הוא מעיד על שהמקום מתנהל לפי נהלי הכשרות של הכשר פלוני, והרבה אנשים אינם סומכים על נהלי הכשרות מסיבות שונות, ואין זה שייך ללשון הרע על העד.
חפשתי מקורות לדבריי ובינתיים מצאתי מקורות המראים לכאורה ההיפך. ביבמות פח: איתא שכל מקום שהאמינה תורה ע"א הרי הוא כשנים ולכן אשה שעד אחד העיד שמת בעלה ונשאת ובא עד המכחישו אינו נאמן כאשר ב"ד התירוה לינשא. התוס' בכריתות יא: לגבי נאמנות עד אחד חייב קרבן אומרים שמהגמ' הנ"ל נלמד שאם עד אחד חייב שוב אין עד אחר נאמן להכחישו. הפוסקים מחלקים בין זה לעד אחד בסוטה שנאמן גם אם לא העיד בב"ד משום ששם התורה האמינתו וכאן לא. לפי זה עולה שגם עד אחד נאמן באיסורים גם שלא בב"ד מהתורה ולכן אין להכחישו אבל לענ"ד קשה לומר כך ואולי יש לחלק בין נאמנות ע"א באיסורים לשאר נאמנויותיו מפני שנאמנותו באיסורים אינ כתובה בתורה אלא שכיוון שא"א להתנהל אחרת ברור שהתורה האמינתו ונאמנותו אינה כעד אלא גילוי מילתא בעלמא וצ"ע בכ"ז לא הספקתי