לשונות שגורים אצל מחברים מסויימים

[לכשיבקע]

לעתים מוצאים לשונות ששגורים אצל מחברים מסויימים ואצל אחרים לא, ומקופיא לא ראיתי שפתחו אשכול על כך.


אציין כמה דוגמאות:

צורת הציון של הגר''א, שהועתקה להחזו''א ולתלמידיו. למשל: ב''ק כ''ו ב', כדאמרינן י''ז ב.
באבי - עזרי מציין כך: כמבואר בסוגיא דכ''ג ע''ב. וכמדומה שגם צורת ציון זו פחות מצוייה.

ראיתי פעם על מחבר מגדולי האחרונים (אולי שער המלך) שמציין 'בפ''ב' וכוונתו 'בפרק בתרא', ולכן היו מקרים שהשיגו עליו שלא נמצא כן בפרק שני, ואיתא בפרק בתרא.

אציין גם שהבא''ח נוהג לכתב פעמים רבות 'לא - יש' במקום 'אין'.

'מחותני' שכתב הש''ך בהיותו בן כ''ד שנה... ומוכח שהכוונה לחותן אחיו או כעי''ז. העירוני שכן מצוי גם בחת''ס.

[לכשיבקע]

רב יוסף דאמר 'אי הכי' ודרכו לומר זאת בניחותא כמבואר בתוס' דקידושין.

דרך הרא"ש והטור להזכיר הדעה דס''ל כוותיה בסוף.

[לבי במערב]

'מחותני' במובן של קשרי־חיתון כלשהם - מצוי הוא עד מאד בכתבי רבותינו שבאשכנז בדורות שלפנינו (ונכב"ב).

[וונדרבר]

אציין גם שהבא''ח נוהג לכתב פעמים רבות 'לא - יש' במקום 'אין'.

"לא יש" מאוד מצוי בספרי האחרונים הספרדים. כמה דוגמאות:
מרן הגרחיד"א בס' אהבת דוד דרוש ג' (דף י' ע"ד בדפוס ראשון), ד"ה ולי הצעיר אפשר, כותב: ואעיקר' לא יש שאלה.
הגר"ח פלאג'י בס' אבי הנחל (דף ד' ע"ד), ד"ה רק מיעוט פעמים, כותב: עוד נחמה לא יש לזה.
ושם דף ה' ע"ד, כותב: לא יש שום תלונה על יצחק.

[במסתרים]

אציין גם שהבא''ח נוהג לכתב פעמים רבות 'לא - יש' במקום 'אין'.

"לא יש" מאוד מצוי בספרי האחרונים הספרדים.

ולפניהם בכתבי מהרח"ו.

עיין עוד לא יש, אין, לא אית

[לארץ ולדרים]

העירוני, רבא נוהג בלשון 'רב פלוני אסברה לי'

[מה שנכון נכון]

על לשונות קבועות אצל אמוראים יש אשכול בשם אמורא היה תופס לשונו.

שאר הדוגמאות שנזכרו כאן מלשונות האחרונים מצויות מאד מאד ואינן יחודיות כלל.

[לכשיבקע]

בתוס' רי''ד כותב 'זצוק"ל' דוגמת רש"י זצוק"ל, ולא מצאתי חבר לזה בשא"ר, ואולי הוא תיקון המעתיקים.

[נוריאל עזרא]

לעתים מוצאים לשונות ששגורים אצל מחברים מסויימים ואצל אחרים לא, ומקופיא לא ראיתי שפתחו אשכול על כך.

על רש"י נכתב קצת כאן:
viewtopic.php?f=29&t=27458

[לכשיבקע]

שמעתי בעבר שלשון 'איזה' המורה על מעט, לא מופיע בספרי פוסקי ספרד אלא מן החיד''א ואילך, כיון שמקורו מלשון אשכנז.

וכעת מצאתי שנשתמש הב''י בלשון זו, יו''ד סי' קטו אות ג, לגבי בישול חמאה כדי לאדות את מי החלב שבה, וז''ל


שאין הכונה בבישול אלא להתיך ולכלות האיסור אלא שבא לומר שאם במקרה לא יכלו וישאר אי זה דבר מהם בטל ברוב ואין זה לוקח חשש איסור לבטלו ברוב כדברי הראב"ד ז"ל:

[HaimL]

'מחותני' שכתב הש''ך בהיותו בן כ''ד שנה... ומוכח שהכוונה לחותן אחיו או כעי''ז. העירוני שכן מצוי גם בחת''ס.

אולי זו טה"ד, וצ"ל מר חותני (?)

[לבי במערב]

אי"צ לתקן מאומה, שכן כאמור -

'מחותני' במובן של קשרי־חיתון כלשהם - מצוי הוא עד מאד בכתבי רבותינו שבאשכנז בדורות שלפנינו (ונכב"ב).

[לכשיבקע]

'מחותני' שכתב הש''ך בהיותו בן כ''ד שנה... ומוכח שהכוונה לחותן אחיו או כעי''ז. העירוני שכן מצוי גם בחת''ס.

אולי זו טה"ד, וצ"ל מר חותני (?)

ז''ל ויקיפדיה

רבי שבתי כהן

בלובלין נישא לינטה-לאה, בתו של שמעון וולף, אחד מעשירי וילנא שהיה נכדו של הרמ"א, וישב בווילנא כשהוא סמוך על שולחן חותנו.

לגבי מוהר''ר גרשון הנ''ל היה בעבר כתוב ב'ויקיפדיה' שלא ברור מה הקשרים ביניהם, וכעת אני רואה שנמחק משם.

[מגדל]

לעתים מוצאים לשונות ששגורים אצל מחברים מסויימים ואצל אחרים לא, ומקופיא לא ראיתי שפתחו אשכול על כך.

אציין כמה דוגמאות:

אציין גם שהבא''ח נוהג לכתב פעמים רבות 'לא - יש' במקום 'אין'.

היכן משתמש הבא"ח בלשון "לא יש"?

[לכשיבקע]

לעתים מוצאים לשונות ששגורים אצל מחברים מסויימים ואצל אחרים לא, ומקופיא לא ראיתי שפתחו אשכול על כך.

אציין כמה דוגמאות:

אציין גם שהבא''ח נוהג לכתב פעמים רבות 'לא - יש' במקום 'אין'.

היכן משתמש הבא"ח בלשון "לא יש"?

במקומות לא-יש ספור

אוצהח לא יש.png (36.24 KiB) נצפה 1613 פעמים

[מגדל]

לעתים מוצאים לשונות ששגורים אצל מחברים מסויימים ואצל אחרים לא, ומקופיא לא ראיתי שפתחו אשכול על כך.

אציין כמה דוגמאות:

אציין גם שהבא''ח נוהג לכתב פעמים רבות 'לא - יש' במקום 'אין'.

היכן משתמש הבא"ח בלשון "לא יש"?

במקומות לא-יש ספור

אוצהח לא יש.png

מצחיק, לא הבחנתי בזה מעולם.

[עובדיה חן]

אציין גם שהבא''ח נוהג לכתב פעמים רבות 'לא - יש' במקום 'אין'.

"לא יש" מאוד מצוי בספרי האחרונים הספרדים. כמה דוגמאות:
מרן הגרחיד"א בס' אהבת דוד דרוש ג' (דף י' ע"ד בדפוס ראשון), ד"ה ולי הצעיר אפשר, כותב: ואעיקר' לא יש שאלה.
הגר"ח פלאג'י בס' אבי הנחל (דף ד' ע"ד), ד"ה רק מיעוט פעמים, כותב: עוד נחמה לא יש לזה.
ושם דף ה' ע"ד, כותב: לא יש שום תלונה על יצחק.

בספר טל אורות לרבי יעקב שפילמאן מצוי מאוד "לא יש"