להקל באבלות על הפורשים מדרכי ציבור וכדומה

[עזריאל ברגר]

ראיתי לפני זמן-מה יהודי שיושב שבעה על א' מקרוביו שהיה מה שנקרא בפי העם "חילוני", וראיתי שהוא מיקל בכמה ענינים בהלכות אבלות, שלכאורה לפי שיטת הפסיקה שהוא הולך בה - היה ראוי לו להחמיר (א' ממחלוקות האשכנזים והספרדים).
דיברתי על זה עם ת"ח גדול, ואמר לי שיש מקום להקל בכלל באבלות זו מדין "הפורשים מדרכי ציבור" (שו"ע יו"ד שמה,ה), ולכן עכ"פ לא נמחה בידו.

האם מצאנו סברא כזאת בספרי הפוסקים - שאמנם למעשה מתאבלים, אבל אפשר להקל קצת בהלכות אבלות, עכ"פ בדברים השנויים במחלוקת?

[סליחות]

אליבא מי שסובר שאינו בכלל תינוק שנשבה, יכול להיות שאפי' אסור לשבת עליו שבעה, ואדרבה.
(נראה לכאו' דאפי' לדעת החזו"א מי שפרש ושנה לא נקרא תינוק שנשבה)

[כדכד]

אם אסור לשבת שבעה יש להקל בכל
אם הוא ישב אז כנראה לא היה מיקל בכל
ואם כן אז השאלה מנין שמותר לו להקל במה שהיקל
לדעתי הקולא היא מצד הלכה כדברי המיקל באבל ואין לזה שייכות להיות הנפטר חילוני

[סליחות]

לא בהכרח. יכולים להיות שיקולים נוספים כמו למשל מראית העין או דרכי שלום וכו'.

[ביקורת תהיה]

יש מקום להקל בכלל באבלות זו מדין "הפורשים מדרכי ציבור" (שו"ע יו"ד שמה,ה).

כזכור, מרן המשגיח לא נהג אבלות על אחיו ישראל סגל.

[עזריאל ברגר]

איני יודע מיהו "מרן המשגיח".

[סליחות]

המשגיח ר' דן סגל כמובן
"אחיו היה העיתונאי ישראל סגל שיצא בשאלה ונפטר ב-2007. המשפחה החרימה את הלווייתו של ישראל ולפי הוראתו של הפוסק החרדי הרב יוסף שלום אלישיב, לא ישבה שבעה".

[עזריאל ברגר]

המשגיח ר' דן סגל כמובן
"אחיו היה העיתונאי ישראל סגל שיצא בשאלה ונפטר ב-2007. המשפחה החרימה את הלווייתו של ישראל ולפי הוראתו של הפוסק החרדי הרב יוסף שלום אלישיב, לא ישבה שבעה".

יישר כח.
לגבי "דתיים לשעבר" - מאוד קשה לחלוק על הפסק הזה, כי בפשטות הם לא תינוקות שנשבו, כנזכר לעיל.

כמדומני שבמקרה שעליו דיברתי - האבל עצמו הוא חוזר בתשובה, כך שניתן להניח כי אחיו הוא תינוק שנשבה.

[ביקורת תהיה]

המכלול: המשפחה, לפי הוראתו של הפוסק החרדי הרב יוסף שלום אלישיב, לא ישבה שבעה.

ידיעה עתונאית מפוברקת, שבבית הרב אלישיב הכחישו אותה מכל וכל.

[זאב ערבות]

המשגיח ר' דן סגל כמובן
"אחיו היה העיתונאי ישראל סגל שיצא בשאלה ונפטר ב-2007. המשפחה החרימה את הלווייתו של ישראל ולפי הוראתו של הפוסק החרדי הרב יוסף שלום אלישיב, לא ישבה שבעה".

אם הייתם קוראים את הספר שהוא כתב על רב דן סגל הייתם אומרים באבוד רשעים רנה וספק גדול אם הייתם מורים לשבת שבעה עליו.

[כדכד]

הדיון כאן, להבנתי, אינו האם על פלוני או אלמוני מותר או צריך לשבת שבעה, אלא האם במקרים מסיימים ניתן להקל בחלק מהדברים כשהנפטר לא היה שומר תומצ.

[עזריאל ברגר]

הדיון כאן, להבנתי, אינו האם על פלוני או אלמוני מותר או צריך לשבת שבעה, אלא האם במקרים מסיימים ניתן להקל בחלק מהדברים כשהנפטר לא היה שומר תומצ.

ליתר דיוק:
האם ניתן להקל בהלכות מסוימות של אבלות, כאשר יש מקום לסברא שאין חיוב אבלות כלל (נפק"מ גם למאבד ע"ל ולמקרים נוספים).

[כדכד]

דומני שהשאלה שניסח כת"ר בראש האשכול קרובה יותר לניסוח שלי

[עזריאל ברגר]

דומני שהשאלה שניסח כת"ר בראש האשכול קרובה יותר לניסוח שלי

נכון.

[כדכד]

לגופו של ענין
נלע"ד שבעקרון צדקתי בדברי לעיל שאין טעם להקל בחלק מהדברים אלא או שיושבים שבעה להכל או שלא יושבים בכלל אולם גם הרב סליחות צדק במ"ש שלפעמים יש שיקולים של דרכי שלום או מראית העין שזה משנה את התמונה למעשה.
אח"כ חשבתי בדרך אפשר שאם הקולות הן במח' אשכנזים וספרדים והוא בעל תשובה יתכן שנוהג אחרת מאיך שנהגו בני עדתו משום שנהג כפי שלימדוהו רבותיו שאינם מאותה עדה ואין לו מנהג אבותיו כיוון אביו לא נהג מנהגים.

[עזריאל ברגר]

יתכן שנוהג אחרת מאיך שנהגו בני עדתו משום שנהג כפי שלימדוהו רבותיו שאינם מאותה עדה ואין לו מנהג אבותיו כיוון אביו לא נהג מנהגים.

הוא חי בקהילה שהיא מעדת אבותיו, ורבניו מאותה העדה.

[שומע ומשמיע]

אין כאן שום חידוש מיוחד, פשוט 'צירוף' לקולא.

[כדכד]

שזהו חידוש מיוחד (אם זה נכון)

[בתוך הגולה]

המכלול: המשפחה, לפי הוראתו של הפוסק החרדי הרב יוסף שלום אלישיב, לא ישבה שבעה.

ידיעה עתונאית מפוברקת, שבבית הרב אלישיב הכחישו אותה מכל וכל.

רמי ריינר במאמרו קוים לדרכו ההלכתית של הרב יוסף שלום אלישיב כתב כהאי לישנא

תפיסתו הטהרנית של הרב אלישיב את ההלכה, מדירה כל שיקול הומני, שיקול ציבורי וקל וחומר שיקולים המכונים במקומותינו שיקולי "פולטיקלי קורקט", מלהיכלל בטווח השיקול ההלכתי שלו. ... פסיקתו של הרב אלישיב, בסוכות האחרון, שלא לשבת שבעה לאחר פטירת ישראל סגל היא דוגמה פשוטה (אם כי לא מדויקת) לטענתי. בבסיס הפסיקה עומדת התפיסה שאדם שאינו שומר מצוות ומי שהפיץ בחייו עמדות שאינן מסורתיות מופקע מן המסגרת המשפחתית של שומרי תורה ומצוות ועל כן אין להתאבל במותו

אגב. הלכה זו שאין יושבין שבעה על הפורשים וכו' מופיעה [גם] בקיצוש"ע אך צונזרה בכמה מן המהדורות והיו שרצו למצוא בדבר שיקולים פוליטיים/אידאולגים ואכ"מ.

[לבי במערב]

איזו ראי' יש ממאמר אקדמי לנכונותה של הידיעה העיתונאית?!
ההכחשה התפרסמה בשעתו, סמוך ונראה לפרסום ה'ידיעה'.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

ואני בתומי חשבתי שצריכים לשבת שבעה שבועיים על קרוב שהשתמד. לא כן עשה רבינו גרשום? שבוע בשביל הגוף ושבוע בשביל הנשמה. זה בהגהות אשר"י במו"ק, אאל"ט.

[בתוך הגולה]

הרב ליבי במערב.
בדרך ממנ"פ אלו הסומכים על האקדמיה כתורה מסיני הרי בשבילם זו ראיה. ואלו החפצים לנגחה ולמצוא את קלונה אזי הנחתי להם מקום לגבות חובם...

ליטוואק. כמדומה שיושבים שבעה (או י"ד) בשעת השמד ולא לאחמ"כ בשעת מיתת הגוף.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הרב ליבי במערב.
בדרך ממנ"פ אלו הסומכים על האקדמיה כתורה מסיני הרי בשבילם זו ראיה. ואלו החפצים לנגחה ולמצוא את קלונה אזי הנחתי להם מקום לגבות חובם...

ליטוואק. כמדומה שיושבים שבעה (או י"ד) בשעת השמד ולא לאחמ"כ בשעת מיתת הגוף.

כך אומרים, אבל במקור אין ראיה לזה, כך מונח בזכרוני. והסברא נותנת שאם מתאבלים על כל אדם על מיתת גופו בשעת מיתתו, כמו"כ במי שהשתמד. וא"כ יש לשבת שבעה בשעת השתמדות שבוע, ובשעת פגירה\פטירה עוד שבוע. ואם ישב שבועיים, סימן שהכל היה בשעת מיתה. מסתמא משום דעד אז היה לו האפשרות לשוב בתשובה ואז נגמר השתמדותו.