"רבינו יוסף" תלמיד האמורא רב יהודה

[ספרים וועלט]

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קנד עמוד ב
אמר רבי זירא אם יכפור רבי יוחנן ברבי אלעזר תלמידו יכפור ברבי ינאי רבו דאמר רבי ינאי אמר רבי מודה בשטר שכתבו (אינו) צריך לקיימו ואמר ליה רבי יוחנן רבי לא משנתנו היא זו וחכמים אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה אין ראיה אלא בקיום השטר ברם נראין דברי רבינו יוסף דאמר רבינו יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי חכמים אבל רבי מאיר אומר מודה בשטר שכתבו שצריך לקיימו ומאי דברי הכל דרבנן לגבי רבי מאיר דברי הכל היא...
במלים אחרות, ר' זירא מכנה אמורא בשם "רבינו יוסף". לא ידוע לי אם הכוונה לרב יוסף הנודע (בפשטות לא היה ר"ז תלמידו של רב יוסף הנודע, הוא היה בן דורו ותלמידו של רב יהודה ורב הונא). חיפשתי בתלמוד עוד הפעם איזכור זה של "רבינו יוסף" ולא מצאתי. בדקתי באתר פרידברג בכתבי יד, וברובם ישנה לגירסה זו "רבינו יוסף".
מה הפירוש בזה?

[לבי במערב]

הטעות בזיהוי היא דוקא ברבי זירא, מוסר השמועה: הוא אינו רבי זירא הנודע, כי־אם מתלמידי רב יוסף.


לעצם ה'קושיא', לק"מ:
כיון שרב יוסף הי' מן המועמדים לעמוד בראשות הישיבה, מסתברא מילתא שגם קודם לכן נאספו סביבו לשמוע לקח ולבקש תורה; משום כך, מן הראוי לכנותו (בפני תלמידיו, שמן הסתם נכחו אף הם שם) כ'רבנו' (ומעשה שבחולין יח, ב לא בפניהם הי', אלא שלא בטובתו נתגלגלה השמועה ובאה בבלה).

[ספרים וועלט]

תודה רבה.
בכל זאת אני חושב שהתואר הוא משהו יוצא דופן, אני לא נזכר איפה עוד תלמיד נותן תואר רבינו לפני שם רבו. מצינו שתלמידים מציינים את רבם בשם רבינו סתם, בעיקר אצל רב, שמואל ור' יוחנן. וגם שם אין זה דבר מצוי. אבל לקרוא ל'רב' יוסף "רבינו יוסף", זה מקרה יוצא דופן.

[לבי במערב]

אגב, בפי' הר"י מיגאש על־אתר:

חזר התלמוד ואמר, ויש לפרש דר' זירא הוא [ד]חזר ואמר, כר' מאיר - ברם נראים דברי רבינו יוסף, דאמר ר' יוסף וכו'.

[בברכה המשולשת]

יעויין מש"כ בזה ר"ד הכהן הנשקה, בספרו משנה ראשונה בתלמודם של תנאים אחרונים, עמ' 295, הערה 12 (ללא שהציון מהווה הסכמה לכל האמור בספר, כמובן)