פורום אוצר החכמה

בימים טרופים אלו שהוטל מסגר ובריח על בתי כנסיות, וישראל מתפללין ברחובה של עיר, מצוי לפעמים שעובר נכרי בין המתפללים. האם צריך להפסיק התפילה באותה שעה? והאם יש לחלק בין נוצרים לבין מוסלמים בענין זה?

שו"ע או"ח סימן נה סעיף כ
"היו עשרה במקום א' ואומרים קדיש וקדושה, אפילו מי שאינו עמהם יכול לענות. וי"א שצריך שלא יהא מפסיק טינוף או עבודת כוכבים."
משנה ברורה סימן נה ס"ק סב
"(סב) וי"א שצריך - מדכתב השו"ע דין זה בלשון וי"א משמע דדין זה לא פסיקא ליה וכן משמע מהרמ"א בסימן ע"ט ס"א בהג"ה דלא ס"ל כן וכמש"כ המ"א שם ועיין בח"א שכתב דנ"ל דאיש"ר וקדושה יענה דהוי רק פסוקים אבל ברכו לא יענה ועיין בלבושי שרד:"
אף לי"א, אין דין שלא להתפלל כנגד גוי, והרי היו באים לבית המקדש ברשות, אלא שסבר שהוא מפסיק את החיבור בין הי' ובין מי שאינו נמצא לידם.

'עכו"ם' דהכא לאו היינו נכרי, כי־אם ע"ז כפשוטה...

[אא"כ החשש הוא מפני צלם התלוי לו על לבו. וצ"ע].

האשכול הוא ממש מענינא דפרשת השבוע, כי מקור הדין בתה"ד וכמדומה שלמדו מהא דכתיב בפרשתן "כצאתי את העיר אפרוש את כפי", וברש"י שם.

לבי במערב כתב:'עכו"ם' דהכא לאו היינו נכרי, כי־אם ע"ז כפשוטה...

[אא"כ החשש הוא מפני צלם התלוי לו על לבו. וצ"ע].

משנה ברורה סימן נה ס"ק סה
(סה) עכו"ם - ר"ל עבודת כוכבים או עובד כוכבים:

ראה הלשון בשו"ע אדה"ז שם סכ"ב.

יש בזה מחלוקת. המג"א כתב שרק עבודה זרה, לא גוי. הא"ר משיגו מלשון הב"י והלבוש.
שועה"ר פסק כמג"א, ומשנה ברורה פסק כא"ר כיעו"ש.

דורשי יחודך כתב:האשכול הוא ממש מענינא דפרשת השבוע, כי מקור הדין בתה"ד וכמדומה שלמדו מהא דכתיב בפרשתן "כצאתי את העיר אפרוש את כפי", וברש"י שם.

התבלבלתי, כי ענין זה מופיע בשני מקומות: סי' נ"ה, לענין להפסיק לצירוף לקדיש וכדומה, ושם נחלקו אם רק עבודה זרה או ה"ה גוי.
וסי' צ"ד ס"ט, לענין שלא להכנס להתפלל בבית מלא גילולים, ושם באמת לכו"ע רק בעבודה זרה.
ענין כצאתי את העיר הוא שייך להלכה השניה דוקא, שאינה שייכת בגוי בעלמא לכ"ע.

בספר מועד לכל חי (סימן כה, אות י) הביא בשם ילקוט ראובני (דף צט, עמוד ג)דבבית הכנסת שיש עמהם גוים לא אשתכח ברכתא ואיכא עננא וחשוכא.

אבל השאלה לא התה על גוי בתוך בית הכנסת אלא על גוי שעובר ברחוב כשמתפללים שם

כדכד כתב:אבל השאלה לא התה על גוי בתוך בית הכנסת אלא על גוי שעובר ברחוב כשמתפללים שם

צודק.
בילקוט ראובני הביא את הזוהר שפעם עלו לרגל גויים ולכן לא ראו ברכה וכו'.
ולכאורה גם זה קשה על המועד לכל חי הנ"ל הרי מנלן ללמוד עליה לרגל לבית הכנסת.
ובחיפוש באוצר אחר דברי הזוהר יצא ספר יעלת חן (אוהב ציון. ח"א עמוד סא) שהביא כמה מקורות שלמדו מהזוהר ההוא את העניין של גוי מפסיק. ולכאורה קשה ב' הקושיות הנ"ל.