בדיקת הציצית מצד ברכה לבטלה

[יהודי טבעי]

בשו"ע סימן ח ס"ט נפסק שצריך לעיין בחוטי הציצית כדי שלא יברך לבטלה.
ובמשנה ברורה מביא את הערת האחרונים שהרי בלאו הכי יש חשש איסור שילבש בגד של ד' כנפות בלי ציצית, אלא שלגבי זה מוקמינן ליה על החזקה שהיה כשר רק משום חומר דלא תשא שיש על ברכה לבטלה החמירו לבדקו, כיון שבידו לבדוק.

אולי אפשר לבאר שההסבר הוא, על פי שיטת הר"י המובאת במרדכי (רמז תתקמד מובא בבית יוסף ומג"א או"ח סימן יג) שחיוב הטלת ציצית אינו איסור לבישה, אלא שמצוות עשה היא לעשות ציצית בבגד.
וממילא כאשר אנו דנים על עצם הלבישה אזי הנידון לפנינו הוא האם יתחייב בהטלת ציצית חיוב מחודש, ועל כך אנו מסתמכים על החזקה להימנע מחיוב בשוא"ת.
אבל כשהנידון הוא לגבי ברכה לבטלה הנידון הוא האם יש לו רשות לעשות איסור בקו"ע, וזה אסור כיון שבידו לבדוק.

האם זה חידוש שכבר נאמר?

[לכשיבקע]

אני שמעתי מכבר שמוכח מזה שספק ברכה לבטלה חמיר טפי מספק ביטול עשה.

[מגדל]

לא הצלחתי להבין האם אתה מנסה לבאר דברי רבותינו או להציע פירוש חדש.

מקור דברי האחרונים שהבאת הוא בשו"ת הרא"ש כלל ב' אות ט', ושם כמובן לא שייך להעמיס את דבריך.

[עושה חדשות]

המש"ח בפרשת השבוע כותב לחלק לאידך גיסא כלפי אם חיישי' למיעוטא.

ז"ל - דכיון דרוב אינו טריפה, שוב אין לנו לחוש למיעוט, דהולכין בתר רובא, ושוב אף אם אחד מני אלף יאכל טריפה, לא תתיחס זה לעבירה כלל, וכמו שלא אכל דמי, ונמצא דשוללין ממנו האכילה ולא עבר כלל. לא כן מזוזה, דאם יקרה לאחד שמזוזתו תרקב, אף שלא היה צריך לחוש לזה וכמאן דאניס דמי, מכל מקום בטח לא תתיחס אליו מעשה חדש לאמר שהיה לו מזוזה כשרה. נמצא דלא קיים המצוה. אם כן שפיר צריך לבדוק.

[מה שנכון נכון]

ע"ע בה"ל סוף חומש בראשית באופ"א ע"פ השיטה הנ"ל.

[יהודי טבעי]

לא הצלחתי להבין האם אתה מנסה לבאר דברי רבותינו או להציע פירוש חדש.

מקור דברי האחרונים שהבאת הוא בשו"ת הרא"ש כלל ב' אות ט', ושם כמובן לא שייך להעמיס את דבריך.

הא גופא איבעיא לן, האם יתכן לבאר כך דברי רבותינו, או שזה פירוש חדש.

ומשו"ת הרא"ש שם אין להוכיח מידי, שלא חילק כלל בין הברכה לעטיפה לבדה.
זה לשונו: "דלמאי איכא למיחש דאי חיישת שמא נפסקו החוטין ולא נשאר בהן כדי הכשר ציצית, אם כן האיך ברך עליו בשעה שלובשו, כי עונש גדול הוא לברך ברכה לבטלה. ואם שבדק כל ד' ציצית בשעת לבישה, אם כן יבדוק גם בעת שיוצא בהן לרה"ר. והעולם לא נהגו כן לבדוק כל הציציות בכל שעה שמתעטף בטליתו, משום דמוקמינן להו בחזקת כשרות עד שיודע לו שנפסלו".
והמקור להחמיר בזה הוא מהרא"ש בסוף הלכות ציצית (דיני עשיית ציצית) וזה לשונו: והחרד אל דבר ה' יבדוק הציצית קודם עטיפה כדי שלא יברך ברכה לבטלה ע"כ. וכתב הבית יוסף על כך: ואע"פ שכתב בתשובה כלל ב' סימן ט' שהעולם לא נהגו לבדוק כל הציציות בכל שעה שמתעטף משום דמוקמינן להו בחזקת כשרות, כתב רבינו (הטור) כדבריו בפסקים שהחרד אל דבר ה' יש לו לבדוק.
והט"ז הוא שכתב דמשום חומרא דלא תשא החמירו דלא לאוקמיה אחזקה.

ועל זה באתי לבאר שאפשר דלאו דווקא חומרא דלא תשא יותר משאר עבירות, דמה"ת לחלק בזה לגבי דין סמכינן אחזקה. אלא היינו שכאן יש לאו בקו"ע וכאן יש מ"ע בשוא"ת

[יהודי טבעי]

המש"ח בפרשת השבוע כותב לחלק לאידך גיסא כלפי אם חיישי' למיעוטא.

ז"ל - דכיון דרוב אינו טריפה, שוב אין לנו לחוש למיעוט, דהולכין בתר רובא, ושוב אף אם אחד מני אלף יאכל טריפה, לא תתיחס זה לעבירה כלל, וכמו שלא אכל דמי, ונמצא דשוללין ממנו האכילה ולא עבר כלל. לא כן מזוזה, דאם יקרה לאחד שמזוזתו תרקב, אף שלא היה צריך לחוש לזה וכמאן דאניס דמי, מכל מקום בטח לא תתיחס אליו מעשה חדש לאמר שהיה לו מזוזה כשרה. נמצא דלא קיים המצוה. אם כן שפיר צריך לבדוק.

אכן סברא מחודשת.

אבל יש לחלק מהעניין המדובר כאן, כי הוא מדבר מצד הרצון לקיים המצוה, שאם נזדמן לו המיעוט הוא כמאן דלא עביד. אבל הבדיקה כאן היא כדי לא לעבור על העשה של עשיית ציצית, וכיון שאין לחוש למיעוט אין חייב לבדוק.

[יהודי טבעי]

ע"ע בה"ל סוף חומש בראשית באופ"א ע"פ השיטה הנ"ל.

ייש"כ על המ"מ. [אמנם הוא באופ"א, כדבריך].

[יהושע100]

בשו"ע סימן ח ס"ט נפסק שצריך לעיין בחוטי הציצית כדי שלא יברך לבטלה.
ובמשנה ברורה מביא את הערת האחרונים שהרי בלאו הכי יש חשש איסור שילבש בגד של ד' כנפות בלי ציצית, אלא שלגבי זה מוקמינן ליה על החזקה שהיה כשר רק משום חומר דלא תשא שיש על ברכה לבטלה החמירו לבדקו, כיון שבידו לבדוק.

אולי אפשר לבאר שההסבר הוא, על פי שיטת הר"י המובאת במרדכי (רמז תתקמד מובא בבית יוסף ומג"א או"ח סימן יג) שחיוב הטלת ציצית אינו איסור לבישה, אלא שמצוות עשה היא לעשות ציצית בבגד.
וממילא כאשר אנו דנים על עצם הלבישה אזי הנידון לפנינו הוא האם יתחייב בהטלת ציצית חיוב מחודש, ועל כך אנו מסתמכים על החזקה להימנע מחיוב בשוא"ת.
אבל כשהנידון הוא לגבי ברכה לבטלה הנידון הוא האם יש לו רשות לעשות איסור בקו"ע, וזה אסור כיון שבידו לבדוק.

האם זה חידוש שכבר נאמר?

לכאורה זו כוונת הראי"ה קוק במצוות ראיה שם (בתחילת דבריו).

[כולל יונגערמאן]

באותו ענין, לכאורה כהיום אכשר דרא והטכניקה עדיפה בהרבה וממש אין חשש שהציצית נפסלו מיום ליום ולא שייך זה

[מגדל]

באותו ענין, לכאורה כהיום אכשר דרא והטכניקה עדיפה בהרבה וממש אין חשש שהציצית נפסלו מיום ליום ולא שייך זה

זה לעומת זה עשה האלהים.
גם הכביסה אכשרא היטב, ובמכונות דידן על סל"ד מהיר קריעת החוטים שכיחא גם שכיחא.

[פולסברג]

באותו ענין, לכאורה כהיום אכשר דרא והטכניקה עדיפה בהרבה וממש אין חשש שהציצית נפסלו מיום ליום ולא שייך זה

זה לעומת זה עשה האלהים.
גם הכביסה אכשרא היטב, ובמכונות דידן על סל"ד מהיר קריעת החוטים שכיחא גם שכיחא.

[מגדל]

באותו ענין, לכאורה כהיום אכשר דרא והטכניקה עדיפה בהרבה וממש אין חשש שהציצית נפסלו מיום ליום ולא שייך זה

זה לעומת זה עשה האלהים.
גם הכביסה אכשרא היטב, ובמכונות דידן על סל"ד מהיר קריעת החוטים שכיחא גם שכיחא.

אינני בטוח שכוונתך ברורה לי.
גם אני חושב שהציציות של ימינו עשויות טוב יותר מבעבר וע"כ נקרעות פחות מחמת השימוש היום יומי, אלא שכתבתי שהכביסה של ימינו קשה עשרות מונים מן הכביסה דאז. (כך עכ"פ אני למד מן מה שקורה לציציות שלי לאחר כביסה במכונה, פרקטיקה שאני נמנע ממנה כבר שנים מחמת התוצאות העגומות). ואילו באת לחזק את דברי, לכאורה היית מצטט את דברי "יונגערמאן".