על פניהם נראים הם נבובים.שייף נפיק כתב:והדברים נפלאים!
הוא צ'ק ללא כיסוי.קריאת ה'תורה' של פ' בשלח הוא ענין של 'נפילת פרעה',
אבל קריאת 'מעין המאורע' של שש"פ הוא 'הצלת ישראל'
יום שביעי של פסח לא נקבע ליום מקרא קדש בגלל קריעת ים סוף.שייף נפיק כתב:קביעות היו"ט של שש"פ הוא על הצלת ישראל.
ביקורת תהיה כתב:הרעיון הנפלא כיהוא צ'ק ללא כיסוי.קריאת ה'תורה' של פ' בשלח הוא ענין של 'נפילת פרעה',
אבל קריאת 'מעין המאורע' של שש"פ הוא 'הצלת ישראל'
ביקורת תהיה כתב:יום שביעי של פסח לא נקבע ליום מקרא קדש בגלל קריעת ים סוף.שייף נפיק כתב:קביעות היו"ט של שש"פ הוא על הצלת ישראל.
תיתי לך דאפניתן לדברי הספורנו, אם כי דבריו רחוקים ואין להם על מה שיסמוכו.שייף נפיק כתב:כן כתב בספורנו דברים ט"ז ח'.
שייף נפיק כתב:אתה צודק, אבל אין כאן סתירה לעצם התירוץ.
באמת הגמרא במגילה מחלקת ש'הוא' אינו שש, אבל 'אחרים' משיש. ומשמע שם ברש"י דמשיש על מפלתן גופא.
[ובמהרש"א סנהדרין ל"ט: מבואר דה"ה גם כלפי ישראל, שאמרו שירה בשש"פ כי 'אחרים' משיש].
אבל עדיין י"ל שקביעות היו"ט של שש"פ הוא על הצלת ישראל, וממילא גם זו היא הקריאה ד'מעין המאורע'. כן מתבאר עכ"פ בלבוש הנ"ל
ביקורת תהיה כתב:תיתי לך דאפניתן לדברי הספורנו, אם כי דבריו רחוקים ואין להם על מה שיסמוכו.
כדכד כתב:לא הבנתי למה אין סתירה לתירוץ אם התירוץ מבוסס על זה שהשירה היתה להצלת ישראל בעוד שמפורש בשירה שהיתה על מפלת האויבים
:ומפטיר בשמואל [ב, כב] מן וידבר דוד עד סוף השירה שהיא מעין המאורע, דמשום שקורין בתורה בשירת ויושע שהוא ענין דיומא כמו שנתבאר בסמוך שבו טבעו המצרים בים וניצולו ישראל, לכך קורין גם שירת דוד ששר ביום שניצל מאויביו, וחותם מקדש ישראל והזמנים
שבת של פרשת בשלח קורין שבת שירה, משום שיש בה שירת ויושע וגו' אז ישיר וגו', ואומרים בה גאולה יום ליבשה שהיא מיוסדת על קריעת ים סוף, ומפטירין בשופטים [ד, ה] בשירה של דבורה אשה נביאה וגו', שהיא מדברת מנפילת סיסרא מעין נפילת פרעה.
שייף נפיק כתב:
עיין היטב במשך חכמה שמות י"ב ט"ו, שציינוהו לעיל, שביאר באורך שלא מצינו אצל עם ישראל יו"ט על מפלת אויבינו, אלא תמיד הוא על הצלתינו ועל מנוחתנו מהם, ולכן פורים הוא ביום שנחו מאויביהם
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 217 אורחים