היתכן שמיצוי עולת העוף יהא בגג המזבח? - תמיהה ממקרא מפורש!

[אִיךְ-מֶיְין]

הנה: עולת העוף נעשית במזבח למעלה מחוט הסיקרא, ולדעת רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב בגמרא זבחים סה.'כל עצמה אין נעשית אלא בראש המזבח' וראיתי בכמה וכמה אחרונים (וכן משמע להדיא בראבי"ה בתשובה) שלדעת תנאים אלו מיצוי העוף נעשה בגג המזבח (או לכה"פ אפשר לעשות גם על גג המזבח).
ואני תמה! והלא מקרא מפורש בתורה שמיצוי הוא בקיר המזבח?
וְאִם מִן הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַה' וְהִקְרִיב מִן הַתֹּרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה אֶת קָרְבָּנוֹ: וְהִקְרִיבוֹ הַכֹּהֵן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ: (ויקרא א יד-טו).
א ת מ ה ה!

[אִיךְ-מֶיְין]

מצורף דברי ראבי"ה (סימן אלף וק"מ).
דברי הראבי"ה נסובים אודות הגמרא בחולין פג: דלא נוהג כיסוי הדם במוקדשין, כיוון 'דקמוסיף אבניין' של המזבח, וכל אורך ורוחב ורום הבניין נמסר על פי נביאים (הכל בכתב).
ורש"י פירש שם: קמוסיף אבניין - 'להגביהו', וע"ז הק' ראבי"ה שהרי אין שם הזאת דם בגג המזבח? ותרץ בתרוץ השני, דלפי מ"ד שנעשית בראש המזבח היה גם המיצוי שם, וממילא הדם היה מונח שם, ונזקק לכיסוי לולי הבעיה של 'מוסיף אבניין'.

ראביה.jpg (57.92 KiB) נצפה 1464 פעמים

[הארי החי]

ואני תמה! והלא מקרא מפורש בתורה שמיצוי הוא בקיר המזבח?

וז"ל הרא"ש (ריש קינים) ופליגי התם תנאי איכא מ"ד דדוקא בקרן נעשית אצל מקום הקטרה דעל המזבח שהוא מקום הקטרה אי אפשר לומר דהא כתיב ונמצה דמו על קיר המזבח הלכך בעינן קיר הסמוך למקום הקטרה וכו'.

[אִיךְ-מֶיְין]

ואני תמה! והלא מקרא מפורש בתורה שמיצוי הוא בקיר המזבח?

וז"ל הרא"ש (ריש קינים) ופליגי התם תנאי איכא מ"ד דדוקא בקרן נעשית אצל מקום הקטרה דעל המזבח שהוא מקום הקטרה אי אפשר לומר דהא כתיב ונמצה דמו על קיר המזבח הלכך בעינן קיר הסמוך למקום הקטרה וכו'.

יש"כ.
וזה מעצים את הקושיא, איך ראבי"ה ועוד הרבה אחרונים (אעלה דבריהם בל"נ בהמשך) לא שתו ליבם לקרא זה?

[אִיךְ-מֶיְין]

מצורף גם דברי התוס' זבחים סב. ועולת שלמה שם,
ונראה מדבריו שהבין דלראב"י המיצוי הוא על גג המזבח.

עול''ש.jpg (50.61 KiB) נצפה 1358 פעמים

[כח עליון]

אולי אפשר לדרוש קיר המזבח - קירוי המזבח (אבל צריך מקור)

[אִיךְ-מֶיְין]

אולי אפשר לדרוש קיר המזבח - קירוי המזבח (אבל צריך מקור)

יש"כ.
כעי"ז כתב לי גם אחד מחכמי הפורום באישי.

תמיהת כ"ת נעוצה בפירוש ה"עברית" למילה "קיר", שתקרה וגג וכדומה אינם אלא הקירות הזקופים.
אבל אין לזה שום הכרע במקרא, ובפשטות גם מה שמאוזן ולא מאונך, כל חלק ממבנה המזבח ג"כ יכול להקרא קיר.
ולראשונים פשוט שמתן הדם צריך להיות סמוך למקום ההקטרה, ולכן סבירא להו שנותנים על המזבח בגגו רק לא במקום האש, רק בסמוך למקום האש והיינו קיר דקרא.

אכן כך טען לי כבר חכ"א - ואף הביא ראיה לדבריו מברכות י:
'נעשה נא עלית קיר קטנה. רב ושמואל, חד אמר: עלייה פרועה היתה וקירוה, וחד אמר: אכסדרה גדולה היתה וחלקוה לשנים. בשלמא למאן דאמר אכסדרה - היינו דכתיב קיר, אלא למאן דאמר עלייה - מאי קיר? שקירוה. בשלמא למאן דאמר עלייה - היינו דכתיב עליית, אלא למאן דאמר אכסדרה - מאי עליית? מעולה שבבתים'.

אמנם נומיתי לו, שאכן משם ראיה ששייך לשון 'קיר' גם בתקרה שתחתיה חלל, אבל המזבח לא היה חלול, ומה"ת דגם בכה"ג נקרא קיר?

[במסתרים]

במזבח הזהב כתוב: אֶת-גַּגּוֹ וְאֶת-קִירֹתָיו סָבִיב

[אִיךְ-מֶיְין]

במזבח הזהב כתוב: אֶת-גַּגּוֹ וְאֶת-קִירֹתָיו סָבִיב

ראיה יפה! גוט!
צריך להוסיף: שהרא"ש בקינים שהביא הרב הארי החי לעיל ודאי הבין שגג לא נקרא 'קיר'. וז"ל: 'דעל המזבח שהוא מקום הקטרה אי אפשר לומר דהא כתיב ונמצה דמו על קיר המזבח'

[כח עליון]

ברור שקיר בלשון תנ"ך הוא כותל,
חשבתי להציע רק דרך דרש.

[בן סופרים]

הנה: עולת העוף נעשית במזבח למעלה מחוט הסיקרא, ולדעת רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב בגמרא זבחים סה.'כל עצמה אין נעשית אלא בראש המזבח' וראיתי בכמה וכמה אחרונים (וכן משמע להדיא בראבי"ה בתשובה) שלדעת תנאים אלו מיצוי העוף נעשה בגג המזבח (או לכה"פ אפשר לעשות גם על גג המזבח).
ואני תמה! והלא מקרא מפורש בתורה שמיצוי הוא בקיר המזבח?
וְאִם מִן הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַה' וְהִקְרִיב מִן הַתֹּרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה אֶת קָרְבָּנוֹ: וְהִקְרִיבוֹ הַכֹּהֵן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ: (ויקרא א יד-טו).
א ת מ ה ה!

אולי יש להציע כי פעולת המיצוי אמנם היה על הגג כמליקתו אלא שהיה בסמוך ל'קיר' המזבח באופן שיהא הדם נמצה לקיר, [אך כמובן היה דם על גג המזבח ג"כ ואותו היה צריך לכסות לולי מה דמוסיך על הבנין] והיינו דיש דין שימצה לשם כי באמת הדם 'מתקבל' שם והוא מקום הכפרה, ואדרבה מדוייק מן המקרא דאחר ההקטרה נאמר ונמצה דמו, משום דהנמצה הוא פועל יוצא ממעשה המיצוי שעל גג המזבח. כעין הדין המבואר ברש"י בפ"ק דזבחים דיש איזה דין בהדם הנזרק במה שנמשך על המזבח ונופל ליסוד.

[אִיךְ-מֶיְין]

אולי יש להציע כי פעולת המיצוי אמנם היה על הגג כמליקתו אלא שהיה בסמוך ל'קיר' המזבח באופן שיהא הדם נמצה לקיר, [אך כמובן היה דם על גג המזבח ג"כ ואותו היה צריך לכסות לולי מה דמוסיף על הבנין] והיינו דיש דין שימצה לשם כי באמת הדם 'מתקבל' שם והוא מקום הכפרה, ואדרבה מדוייק מן המקרא דאחר ההקטרה נאמר ונמצה דמו, משום דהנמצה הוא פועל יוצא ממעשה המיצוי שעל גג המזבח. כעין הדין המבואר ברש"י בפ"ק דזבחים דיש איזה דין בהדם הנזרק במה שנמשך על המזבח ונופל ליסוד.

אתה טוען שהדם מוצה על הגג, ואח"כ 'התגלגל' וירד על הקיר.
חשבתי קצת בכיוון הזה, אבל אני לא 'מעיז' לומר כך כיון שלא משמע כך בסוגיות, ואין מי שמפרש כך.
(למרות שהלשון 'ונמצה' משמע פועל יוצא כמו שכתבת - מדלא כתיב 'ומיצה', אבל איני בקי בלשון, ויבואו בעלי מקרא ויגידו...).

[בן סופרים]

ברוך שכיוונתי לדבריך.
והן אמת דברש"י על התורה ביאר לן לישנא ד'ונמצה' דקאי כלפי ההקטרה שנעשית באופן שכבר נמצה מעל גבי המזבח, אולם הא גופא מדוע התורה לא דיברה על העבודה עצמה כ"א על כך שבשעת ההקטרה כבר נמצה הדם, לדברינו יבואר דמאחר והתורה עוסקת במקום העבודות שהוא בראש המזבח, משא"כ המיצוי אמנם נעשה גם הוא שם אך עיקר שם העבודה שלו היינו התוצאה על קיר המזבח ונפק"מ למחשבת פיגול במיצוי דאין הוא בשעת המיצוי כ"א בשעת התגלגות הדם לקיר המזבח, ושוב מצאתי באבן האזל שחילק בזה בין חטתא העוף שם המיצוי אינה עבודה בפני עצמה כ"א סיום ההזי' ומידי דממילא הוא, משא"כ גבי עולת העוף דהמיצוי עצמו עבודה אלא דנתקשה על דברי עצמו מלשינא דקרא דגם בעולת העוף כתיב ונמצה לשום נפעל ונדחק בזה. ולדברינו בדעת הראב"ד באמת המיצוי בעולת העוף גם הוא נפעל מאחר וההמשך המיצוי הוא הוא הכפרה ועבודת ההזי' של עולת העוף.
יש"כ על ההערה הנפלאה.