רשב"א שמביא מסברא וכ' שכך נמצא בירושלמי

[כדכד]

הרשב"א בעבודת הקדש כותב שנראה לו שאסור לטלטל עור של בהמה מסוכנת שנשחטה ביו"ט משום שהיתר טלטול עור בהמה שנשחטה ביו"ט הוא שלא ימנע מלשחוט וימנע משמחת יו"ט אך במסוכנת לא ימנע לשחוט כדי לא להפסיד הבהמה.
בחידושיו לביצה כ"ה ע"א הוא גם כותב את זה אבל שם הוא מסייג שאולי לא חילקו חכמים בהיתר זה אך מוסיף שבירושלמי נמצא כדבריו לאסור טלטול העור אם אינו מטלטל גם הבשר.
למה לא היא את הירושלמי גם בעבודת הקדש ולמה כתב בשני המקומות "יראה לי" אם מבואר כדבריו בירושלמי?

[מגדל]

הרשב"א בעבודת הקדש כותב שנראה לו שאסור להפשיט ולטלטל עור של בהמה מסוכנת שנשחטה ביו"ט משום שהיתר טלטול עור בהמה שנשחטה ביו"ט הוא שלא ימנע מלשחוט וימנע משמחת יו"ט אך במסוכנת לא ימנע לשחוט כדי לא להפסיד הבהמה.
בחידושיו לביצה כ"ה ע"א הוא גם כותב את זה אבל שם הוא מסייג שאולי לא חילקו חכמים בהיתר זה אך מוסיף שבירושלמי נמצא כדבריו לאסור טלטול העור אם אינו מטלטל גם הבשר.
למה לא היא את הירושלמי גם בעבודת הקדש ולמה כתב בשני המקומות "יראה לי" אם מבואר כדבריו בירושלמי?

יתכן שבעת שכתב את עבודת הקודש לא עלה הירושלמי בדעתו.
ויתכן שקושיה חדא מתרצא בחברתה. אין הלכה כהירושלמי (בלי להיכנס לכל הכללים בזה), וממילא אין עניין להביא ראיה ממנו, שאין ירושלמי עדיף מן סברה והוא לכל היותר סיוע לה.

[כדכד]

דברי מר תמוהים
אם ראה את הירושל מי כשעסק בסוגיא - מדוע לא עלתה על דעתו בשעה שכתב את עבודת הקדש?
המשפט השני עוד יותר תמוה? מי אמר שאין הלכה כירושלמי באופן גורף? זה נאמר רק כשיש עליו חולק.
חוץ מזה הוא כן פוסק כמו הירושלמי אז למה לא הביא ראיה ממנו וכתב רק מסברא?

[מגדל]

דברי מר תמוהים
אם ראה את הירושל מי כשעסק בסוגיא - מדוע לא עלתה על דעתו בשעה שכתב את עבודת הקדש?
המשפט השני עוד יותר תמוה? מי אמר שאין הלכה כירושלמי באופן גורף? זה נאמר רק כשיש עליו חולק.
חוץ מזה הוא כן פוסק כמו הירושלמי אז למה לא הביא ראיה ממנו וכתב רק מסברא?

תוכל בבקשה להעלות, או לחלופין לציין מראה מקום לדברי הרשב"א בעבודת הקודש?

[כדכד]

עבודת הקדש בית מועד שער ב סימן ב

[כדכד]

תיקנתי בהודעת הפתיחה
הנידון של הרשב"א אינו הפשטת העור אלא טלטולו (ומזה יש למוד שלהפשיט מותר לדעתו)